הגבהת כוס הקידוש
כוס מלאה
מג. יש למלא את כוס הקידוש עד שהיין יגיע לשפתה, ואם אין מספיק יין כדי למלא את הכוס לגמרי – ניתן להכניס לתוכה אגוז או סוכריה וכדו' כדי שהיין יגיע לשפתה.
קידוש בדיעבד על כוס חסרה
מד. בדיעבד אף אם אינו יכול למלא את הכוס ביין – יקדש עליה ולא על הפת, ובלבד שיהיה לו יין בשיעור רביעית.
נתינת היין לכוס לשם ברכה
מה. נוהגים להחמיר ליתן את היין מהבקבוק ישירות לכוס הקידוש לשם ברכה, ולא למלאת את כוס הקידוש מיין שניתנו לשאר הכוסות למטרות אחרות שאינן לשם ברכה.
נתינת היין לכוס סמוך לברכה
מו. נוהגים להחמיר ליתן את היין לכוס הקידוש סמוך ככל שניתן לברכה.
מז. בעניין מזיגת מים ליין ראה לעיל סעיפים ו'-י'.
הגשת הכוס ע"י אחר
מח. טוב שאדם אחר ימזוג את היין לכוס הקידוש ויגיש את הכוס בשתי ידיו למקדש. וצריך המקדש לקבל גם הוא את הכוס בשתי ידיו, להראות חביבות הכוס.
אחיזת הכוס
מט. אחר שקיבל המקדש את הכוס בשתי ידיו, יאחז אותה ביד ימין ללא יד שמאל, מכמה סיבות: א. כדי שלא יהא נראה כמשא. ב. משום שיש מעלה מיוחדת בימין.
יד תומכת באחיזת הכוס
נ. אין לתמוך את יד ימין האוחזת בכוס ביד שמאל בשעת הברכה, אלא אם כן המקדש חלש ביותר ואינו יכול לאחוז את הכוס ביד ימין לבדה. ולמרות שיש אומרים שמותר לתמוך את יד ימין ביד שמאל, ויש להקפיד שרק יד שמאל לא תיגע בכוס הקידוש בשעת הברכה, מכל מקום – אין לסמוך על קולא זו, וכל תמיכה של יד שמאל אסורה (אא"כ הוא חלש כאמור).
איטר
נא. איטר יד ימינו – יאחז את הכוס ביד ימינו כשאר כל אדם ולא ביד שמאלו.
הגבהת הכוס
נב. יגביה את הכוס לפחות טפח מעל לשולחן, שנאמר: "כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא". וכן משום שבהגבהת הכוס היא נראית וניכרת למסובים שהיא כוס הברכה. וטוב יותר להגביהה עד כנגד החזה, ויש לכך טעם על פי הסוד.
דרך האחיזה
נג. יש אומרים שצריך לאחוז את הכוס בראשי אצבעותיו, כך שאצבעותיו יקיפו את הכוס כמו עלי הכותרת המקיפים את פרח השושנה. ובכוס שיש לה רגלית, יעביר את הרגלית בין אצבעותיו ויאחז את הכוס באצבעותיו. ויש אומרים שצריך להניח את הכוס כך שתשב על גבי ראשי אצבעותיו.
ולהלכה: יניח את בסיס הכוס על כף ידו, ויזקוף את אצבעותיו סביב לכוס.