דיני כוס הקידוש
כוס מחזיק רביעית
כב. כוס הקידוש צריכה להכיל לפחות כמות יין של רביעית הלוג. ונחלקו הפוסקים האחרונים כמה היא רביעית. י"א כ-86 גרם, וסימנך בגימטריה: כו"ס, וי"א כ-150 גרם, וסימנך בגימטריה: כו"ס הגו"ן. ואנו נוהגים כדעה הראשונה ששיעור רביעית הוא 86 גרם, והמחמיר – תבוא עליו הברכה.
כוס מלאה מתחילת הברכה
כג. שיעור זה של רביעית יין, צריך שיהיה בכוס כבר בתחילת הברכה ואין למלא את הכוס תוך כדי אמירת הברכה.
מכסה של סיר ככוס ברכה
כד. לכתחילה עדיף לברך על כוס ממש, אולם מי שאין לו כוס לקידוש – יכול לתת את היין במכסה של סיר וכד', אף על פי שכיסוי זה לא מיועד להיות כלי קיבול.
קידוש בבקבוק
כה. כתב הרמ"א שאין לברך על כוס שפיו צר, כדי שיוכל לתת את עיניו ביין. אמנם, אחרונים חלקו ואמרו שאין צריך לתת את עיניו ביין אלא בכוס עצמה, ולכן אם אי אפשר למצוא כוס רגילה בקלות – מותר לקדש גם עם בקבוק וכדו'. ולכו"ע, אם הבקבוק עשוי מזכוכית שקופה – מותר לקדש עמו. ומכל מקום, גם כשמקדש עם בקבוק – צריך להקפיד לכתחילה שיהיה מלא עד סופו [כפי שיתבאר לקמן].