ברכת מעין שבע בימים מיוחדים
"שבת שובה" ויום כיפור
עד. אומרים ברכת "מעין שבע" ב"שבת שובה" וביום הכיפורים, ואומרים: "המלך הקדוש שאין כמוהו" במקום: "האל הקדוש שאין כמוהו".
חזן שטעה ב"שבת שובה"
עה. חזן שטעה ואמר: "האל הקדוש" והמשיך עד לחתימת הברכה ואמר: "ברוך אתה", אך עדיין לא הזכיר שם ה' – חוזר ואומר: "המלך הקדוש שאין כמוהו" וממשיך על הסדר עד לסוף הברכה.
נזכר לאחר שאמר תיבת "ה'"
עו. אמר: "האל הקדוש" והמשיך עד לחתימת הברכה, והזכיר שם ה' [אמר: "ברוך אתה ה'"] ולא סיים: "מקדש השבת" – יאמר: "למדני חוקיך" ויחזור ויאמר: "המלך הקדוש שאין כמוהו" וימשיך על הסדר עד לסוף הברכה.
סיים ברכת "מעין שבע"
עז. אמר: "האל הקדוש" והמשיך עד לחתימת הברכה, וחתם: "ברוך אתה ה' מקדש השבת" – יחזור לתחילת ברכה "מעין שבע".
פסח
עח. חל ליל יו"ט ראשון של פסח בשבת, לדעת המקובלים (וכן הוא גם ע"פ הפשט) – אומרים ברכת "מעין שבע", אך בכל מקרה אין לעשות מחלוקת בשל כך.
"יהי שם ה' מבורך"
עט. יש מוסיפים לפני קדיש "תתקבל" ארבעה פסוקי תהילים: "יהי שם ה'" וכו', "ממזרח שמש" וכו', "רם על כל גויים" וכו', וכן: "ה' אדוננו" וכו'.
"יגדל אלוקים חי"
פ. יש נוהגים לומר אחר התפילה את הפיוט: "יגדל אלוקים חי", ומנהג רבינו האר"י ז"ל לא לאמרו.
קידוש בבית הכנסת אחרי ערבית
פא. בזמן הקדום נהגו לעשות קידוש אחרי תפילת ערבית של שבת בבית הכנסת, לצורך האורחים האוכלים בבית הכנסת. אבל טוב יותר להנהיג שלא לעשות קידוש בבית הכנסת, וכן מנהג ארץ ישראל. אמנם, יש מקומות בחו"ל בהם עדיין ממשיכים במנהג זה.
שתיית רביעית
פב. המקדש בבית הכנסת צריך להיזהר לשתות רביעית לפחות כדי לצאת ידי חובת קידוש במקום סעודה.
לימוד מקרא בליל שבת
פג. לפי חכמי המקובלים אין ללמוד מקרא בלילה בימות החול וכן לא קוראים תרגום בלילה, אך נוהגים לקרוא תהילים אחר חצות לילה.
כשאינו יודע ללמוד תורה שבעל פה
פד. למרות שאין קוראים מקרא בלילה בימות החול – מותר לאדם שלא יודע ללמוד תורה שבעל פה לקרוא תהילים בלילה גם לפני חצות לילה.
מקרא בליל שבת ויום טוב
פה. בליל שבת ויום טוב – מותר לקרוא מקרא, תורה נביאים וכתובים, אבל בלילי ר"ח – אסור.
וידוי בק"ש שעל המיטה
פו. בשבת בקריאת שמע על המיטה לא יאמר וידוי.
