לשון רבים
ב. נוסח ברכת האש הוא: "בורא מאורי האש", בלשון רבים דווקא, ואין לאמרה בלשון יחיד. והטעם לכך שתיקנו לברך בלשון רבים הוא, שיש כמה גוונים ומיני אורות בשלהבת האש, וכן כמה מיני חלקים בנשמת האדם, וכל חלק בנשמת האדם [נפש, רוח ונשמה] נהנה מחלק אחר בשלהבת.
טעה בנוסח הברכה
ג. ברך ברכת האש בלשון יחיד, ואמר: "בורא מאור האש" – לא יצא ידי חובה וצריך לחזור ולברך.
ברכה ברוב עם
ד. היוצא ידי חובת הבדלה בהבדלת אחר – לא יברך ברכת הנר לעצמו אלא יטה אוזן לשמוע ברכת המבדיל. ולא טוב עושים המברכים בעצמם ברכת הנר, משום שבזמן שמברכים לעצמם ממשיך המבדיל בברכתו והם אינם מטים אזנם לשמעה. ואפילו אם ימתין המבדיל עד שיסיימו לברך – אין לעשות כן, משום שבברכת המבדיל לרבים מתקיימים דברי שלמה המלך ע"ה: "ברב עם הדרת מלך.