ברכות ק"ש
יח. התנהגות האדם בק"ש וברכותיה – כשמתחיל את ברכת "מעריב ערבים" וכו' יחבק ידיו בק"ש וברכותיה. ביום חול אם מתפלל בעל פה ובלי סידור יעצום עיניו, אך בשבת וביו"ט אינו חייב בכך[1].
יט. הפיסוק בברכה – בברכה ראשונה שלפני ק"ש יקפיד על הפסק בין הקטעים השונים באופן זה: "מעריב ערבים בחכמה, פותח שערים בתבונה, משנה עיתים, ומחליף את הזמנים, ומסדר את הכוכבים במשמרותיהם ברקיע כרצונו, בורא יומם ולילה" וכו'[2].
כ. הפסקה – מותר להפסיק בין הפרקים של ברכות ק"ש כדינים של ההפסקות בברכות ק"ש של שחרית. ומותר להפסיק אחרי ברכת "השכיבנו" ואחרי ה"חצי קדיש" שלפני תפילת י"ח, כדיני ההפסקות של בין הפרקים, דהיינו מותר לענות על חמשה אמנים של קדיש (וב"יהא שמיה רבא" יענה עד "דאמירן בעלמא"), קדושה, "ברכו", "מודים", ועל שאר דברים שבקדושה – לא יענה, וגם אמן על ברכת "שומר עמו ישראל" ששומע מהש"ץ – לא יענה[3].
עיין בפרק י״ג בדיני״ קריאת שמע וברכותיה״ באריכות.
כא. ברכת "השכיבנו" – אחרי שחותם ב"השכיבנו" ואומר: "שומר את עמו ישראל לעד", יאמר: "אמן", ואין זה נקרא עונה אמן אחר ברכותיו כיון שבירך יותר משתי ברכות קודם לכן, ומי שמברך שתי ברכות (או יותר) יחד, עונה אמן אחר ברכתו, כגון: ברכת "ישתבח" (יחד עם "ברוך שאמר"), ברכת ההלל, ברכת המזון, ברכות שלאחר ההפטרה וכו'. אולם בתפילת שחרית לא עונים "אמן" אחר ברכת "גאל ישראל" כיון שצריך לסמוך גאולה לתפילה[4].
כב. קודם י"ח – אין להפסיק בין ברכות ק"ש של ערבית לתפילת י"ח, אלא רק באמירת "השכיבנו", ובעניית חמשת אמנים של הקדיש (ואם נזדמנו לו שאר דברים שבקדושה – עיין לעיל סעיף כ׳)[5].
כג. "יראו עיננו" – מנהג האר"י ז"ל שלא לומר נוסח "יראו עיננו" אעפ"י שנהוג לאומרו בכמה מקומות[6].
כד. הכרזה קודם י"ח – יש נוהגים שבר"ח מזכירים לציבור להגיד "יעלה ויבוא" בין "השכיבנו" לתפילת י"ח, ויש מפקפקים על מנהג זה. ואין למחות ביד העושים כן כיון שיש להם על מה שיסמכו, אמנם מנהג ירושלים שלא להכריז כלל (וכן הוא הדין בהזכרת "ברך עלינו" בליל ז' בחשון)[7].
