שלא ליהנות מריח בלי ברכה
י. אסור להנות מעוה"ז בלא ברכה, ולכן יש להקפיד לברך על ריח טוב של בשמים.
• אין מברכים "שהחיינו" על ריח חדש.
• אין מברכים ברכה אחרונה על הבשמים.
עצי /עשבי /מיני בשמים
יא. ישנם שלושה סוגי בשמים, ולכל אחד מהן ברכה משלו: א. על ריח שבא מן העצים מברכים: "בורא עצי בשמים". ב. על ריח שבא מצמחים שאינם עצים מברכים: "בורא עשבי בשמים". ג. על ריח שבא ממקור ריח שאינו צמח, כגון: בושם העשוי מחומרים כימיים, מברכים: "בורא מיני בשמים" [וראה לקמן גדרי עץ, עשב, ומיני בשמים לעניין ברכת הריח]. ד. על פרי מברכים: "הנותן ריח טוב בפירות".
נוסח ברכת עישבי
יב. בענין ניקוד הברכה – יש לברך: בורא עִשְׂבֵי בְשָׂמִים (בחירי"ק), ולא עַשְׂבֵי (בפת"ח), והבי"ת של "בְשָׂמִים" תהיה רפויה (קיצושו"ע סי' נ"ח סעי' ד').
ריח שאין לו עיקר
יג. אין לברך ברכת הריח על ריח שאין לו עיקר. ולכן, אין לברך על מטפחת מבושמת, וכן אין לברך על כלים ספוגים ריח טוב, וכדלקמן סעי' מ"ו-מ"ט.
סדר עדיפיות
יד. אם היו מונחים לפניו עצי בשמים ועשבי בשמים או פירות, ויכול להריח כל סוג בפני עצמו – יברך על כל סוג את ברכתו בנפרד. מברך תחילה: "עצי בשמים", ואח"כ: "עשבי בשמים", ולבסוף: "מיני בשמים", ורק אח"כ יברך על פרי.
טעות בברכה
טו. טעה ובירך על "עצי בשמים" ברכת "עשבי בשמים" או על "עשבי בשמים" ברכת "עצי בשמים" – לא יצא ידי חובה.
"מיני" פוטר הכל
טז. על כל סוג בשמים שיש ספק לגבי ברכתו מברכים: "בורא מיני בשמים", שכן ברכת "בורא מיני בשמים" על הריח מקבילה לברכת "שהכל נהיה בדברו" על דבר מאכל.
טעה ובירך "שהכל"
יז. טעה ובירך על אחד מסוגי הבשמים "שהכל נהיה בדברו" במקום ברכת הריח, יצא ידי חובה מחמת הספק.
כשיש לפניו כמה סוגים
יח. היו מונחים לפניו שלושה סוגי בשמים, ומכיר שניים מתוכם, ויודע שברכתם "עצי" ו"עשבי" ומסתפק לגבי ברכת הסוג השלישי – לא יברך עליו "מיני" מספק אלא יברך "עצי" ו"עשבי" על השניים הראשונים ויכוון לפטור בברכתם גם את הסוג השלישי.
שני סוגי בשמים באגודה אחת
יט. עצי בשמים ועשבי בשמים המעורבים באגודה אחת – טוב להפרידם ולברך על כל סוג את ברכתו בנפרד ולהריחו, ואח"כ אם רוצה יכול להריח משניהם יחד, ואם אינו יכול להפרידם – יברך "בורא מיני בשמים".
כ. בדיעבד אם כללם בברכה אחת: "בורא עצי ועשבי בשמים" או שבירך על שניהם יחד "בורא מיני בשמים" – יצא ידי חובה.
עצי בשמים
כא. ההגדרה "עץ", לעניין ברכת הריח שברכתו "בורא עצי בשמים", מצריך שלושה תנאים אשר רק בהתקיים כל שלושת התנאים מברך: "בורא עצי בשמים":
א. צמח שגזעו קשה.
ב. צמח שגזעו נשאר משנה לשנה.
ג. צמח שאין עליו יוצאים משורשו אלא מגזעו וכ"ש מענפיו.
ציפורן
כב. על ריח ה"ציפורן" מברכים: "בורא עצי בשמים", וכן נהגו.
קינמון
כג. על ריח היוצא מקליפת עץ הקינמון [אע"פ שהוא תבלין הנאכל] מברכים: "בורא עצי בשמים" ולא: "הנותן ריח טוב בפירות". והטעם לכך הוא, שאינו נאכל בפני עצמו אלא נאכל בתערובת עם מאכלים אחרים.
"עשבי בשמים"
כד. גדר עשב, לעניין ברכת הריח שברכתו "בורא עִשבי בשמים", הוא: צמח שגזעו אינו נשאר משנה לשנה.
פיגם – רודא
כה. על עשב הרודא הנקרא: 'פֵיגַם מצוי', כתב הבא"ח שבבגדד לא היו מברכים עליו כלל, כי היה ריחו רע. ואף על פי כן, אנו נוהגים לברך עליו, לפי שאצלנו ריחו ערב וטוב, וברכתו: "בורא עשבי בשמים".
כו. ריחאן ברכתו: "עשבי בשמים".
נענע
כז. על צמח ה"נענע" מברכים: "בורא עשבי בשמים", ובתנאי שאין דעתו לאוכלו כעת, ולמרות שהוא נאכל – אין מברכים עליו: "הנותן ריח טוב בפירות".
בורא מיני בשמים
כח. בשמים שאינם עץ או עשב או פרי, כגון: שמנים ריחניים – מברך עליהם: "בורא מיני בשמים".
קפה
כט. אין לברך "הנותן ריח טוב בפירות" על קפה אלא "בורא מיני בשמים", מכיון שדרך ברייתו של קפה הוא חסר ריח ורק על ידי קלייה הנעשית בידי אדם ניתן בו ריח. וגם את ברכת "בורא מיני בשמים" יכול לברך על קפה רק כאשר הוא נמצא בידו, אבל אם עובר ליד מפעל של קפה ומריח את ריח הקפה – אינו מברך.
