שבע ברכות
ח. תקנו חז"ל שהעולה עליית "מפטיר" מברך שבע ברכות [כנגד שבעה עולים שקראו בתורה לפניו]. שתי ברכות מברך ה"מפטיר" על הקריאה בתורה, ברכה אחת לפני הקריאה בתורה וברכה אחת לאחריה. חמש ברכות מברך ה"מפטיר" על קריאת ה"הפטרה" ברכה אחת לפניה וארבע ברכות לאחריה.
פסוק לאחר ההפטרה
ט. הספרדים נוהגים להוסיף אחרי קריאת ה"הפטרה" ולפני ארבע ברכות אחרונות את הפסוק בישעיה: "גואלנו ה' צבאות שמו קדוש ישראל".
ברכה לפני ה"הפטרה"
י. מברכים ברכה אחת לפני ה"הפטרה" ובה פעמיים הנוסח "ברוך אתה ה'", פעם אחת בתחילתה ופעם אחת באמצעה, כדלהלן: "ברוך אתה ה'… אשר בחר בנביאים טובים ורצה בדבריהם הנאמרים באמת, ברוך אתה ה' הבוחר בתורה ובמשה עבדו ובישראל עמו ובנביאי האמת והצדק". ולמרות שאומרים פעמיים את הנוסח "ברוך אתה ה'", אין אלו שתי ברכות אלא ברכה אחת.
הזכרת נוסח הברכה פעמיים
יא. טעם הזכרת נוסח הברכה "ברוך אתה ה' " פעמיים תוך ברכה אחת, פעם אחת על הבחירה בנביאים ופעם אחת על בחירת משה רבנו ע"ה, הוא רצונם של חז"ל להדגיש שמשה רבנו הינו ראש לכל הנביאים וגדול מכולם, ועל כן ייחדו לו נוסח ברכה בנפרד.
הזכרת משה רבינו
יב. מזכירים את משה רבנו באמצע הברכה ולא בתחילתה, משום שרצו חז"ל להבדיל תחילה את נביאי השקר מכל נביאי האמת, ורק אחר כך להוסיף ברכה מיוחדת לכבוד משה רבנו.
עניית אמן באמצע ברכה
יג. אין הציבור עונה "אמן" אחרי המילים: "הנאמרים באמת", למרות שמיד אחריהן אומר המברך שוב: "ברוך אתה ה'… ". משום שעדיין זו ברכה אחת.
אמירת "אמת" באמצע ברכה
יד. יש נוהגים לענות "אמת" אחרי המילים: "הנאמרים באמת" כדי לצאת ידי חובת כל הדעות, אך מכל מקום – אין לענות "אמן".
ברכות אחר ה"הפטרה"
טו. מברכים ארבע ברכות אחרי ההפטרה.
ברכה ראשונה: "צור כל העולמים"
טז. ברכה ראשונה פותחת ב"ברוך" ומסיימת ב"ברוך", ונוסחה: "ברוך אתה ה'… צור כל העולמים צדיק בכל הדורות הא-ל הנאמן האומר ועושה, מדבר ומקיים, כי כל דבריו אמת וצדק. נאמן אתה הוא ה' אלוקינו ונאמנים דבריך ודבר אחד מדבריך אחור לא ישוב ריקם כי א-ל מלך נאמן ורחמן אתה, ברוך אתה ה' הא-ל הנאמן בכל דבריו".
עניית אמן באמצע ברכה שאחר ההפטרה
יז. אין עונין "אמן" אחרי המילים: "אמת וצדק". ולפי שיש טועים ועונים שם "אמן", משום שחושבים שמסתיימת שם הברכה, טוב יעשה המפטיר אם לא יעשה שם שום הפסק ובכך ידגיש שאין שם סיום הברכה.
ברכה שניה: "רחם על ציון"
יח. ברכה שניה אינה פותחת ב"ברוך", משום שהיא סמוכה לחברתה שפתחה ב"ברוך", אך מסיימת ב"ברוך", ונוסחה: "רחם על ציון כי היא בית חיינו ולעלובת נפש תושיע במהרה בימינו, ברוך אתה ה' משמח ציון בבניה".
נוסח סיום ברכה
יט. מסיימים ברכה זו במילים: "משמח ציון בבניה" כדעת הראב"ד, ולא כדעת הרמב"ם שכתב לסיים במילים: "בונה ירושלים".
ברכה ג': "שמחנו ה' אלוקינו"
כ. ברכה שלישית אינה פותחת ב"ברוך", משום שהיא סמוכה לברכה השנייה הסמוכה לברכה ראשונה שפתחה ב"ברוך" ומסיימת ב"ברוך", ונוסחה: "שמחנו ה' אלוקינו באליהו הנביא עבדך ובמלכות בית דוד משיחך במהרה יבוא ויגל ליבנו על כסאו לא ישב זר ולא ינחלו עוד אחרים את כבודו כי בשם קדשך נשבעת לו שלא יכבה נרו לעולם ועד, ברוך אתה ה' מגן דוד".
ברכה ד': "על התורה ועל העבודה"
כא. ברכה רביעית אינה פותחת ב"ברוך", משום שסמוכה לברכה שלישית הסמוכה לשנייה הסמוכה לראשונה שפתחה ב"ברוך" ונוסחה: "על התורה ועל העבודה ועל הנביאים ועל יום השבת הזה שנתת לנו ה' אלוקינו לקדושה ולמנוחה לכבוד ולתפארת, על הכל ה' אלוקינו אנחנו מודים לך ומברכים אותך יתברך שמך בפי כל חי תמיד לעולם ועד, ברוך אתה ה' מקדש השבת".
ברכה רביעית בימים מיוחדים
כב. מזכירים ימים טובים וימים מיוחדים בברכה רביעית, כדלהלן:
• יום טוב – ביום טוב מזכיר בנוסח הברכה את אותו החג: "על התורה… ועל יום חג הסוכות/שמיני חג עצרת/מצות/שבועות הזה, ועל יום טוב מקרא קודש הזה", וחותם: "ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים".
• שבת ויום טוב – יום טוב שחל בשבת מזכיר בנוסח הברכה שבת וכן אותו החג, "על התורה… ועל יום השבת הזה ועל יום חג…", וחותם, "ברוך אתה ה' מקדש השבת וישראל והזמנים".
• כאשר חל יום טוב בשבת, מזכירים בחתימת הברכה תחילה את השבת, אחריה את ישראל ורק אחרי ישראל את הזמנים, משום שבלא ישראל [בית דין שמקדשים את החודשים] אין זמנים.
• שבת חול המועד – מנהגנו לא להזכיר בשבת חול המועד בברכה רביעית את החג, לא בשבת חוה"מ פסח ולא בשבת חוה"מ סוכות, משום שהפטרה זו נקראת בשל יום השבת ולא בשל חול המועד. ומנהג האשכנזים – להזכיר, ובמקום שנהגו להזכיר את החג בשבת חוה"מ – ימשיכו במנהגם ולא יעשו מזה מחלוקת.
• ראש השנה – בראש השנה מזכיר בנוסח הברכה את היום: "על התורה… ועל יום הזיכרון הזה…", וחותם: "ברוך אתה ה' מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הזיכרון".
• שבת וראש השנה – חל ראש השנה בשבת, מזכיר בנוסח הברכה שבת וכן ראש השנה: "על התורה… ועל יום השבת הזה ועל יום הזיכרון הזה…", וחותם: "ברוך אתה ה' מקדש השבת וישראל ויום הזיכרון".
• יום הכיפורים – ביום הכיפורים מזכיר בנוסח הברכה את היום, "על התורה… ועל יום הכיפורים הזה ועל יום מקרא קודש הזה שנתת לנו ה' אלוקינו למחילה ולסליחה ולכפרה ולמחול בו את כל עוונותינו על הכל… וחותם, "ודברך מלכנו אמת וקיים לעד ברוך אתה ה' מלך מוחל וסולח לעוונותינו ומעביר אשמותינו בכל שנה ושנה מלך על כל הארץ מקדש ישראל ויום הכיפורים".
• שבת וים הכיפורים – חל יום הכיפורים בשבת, מזכיר בנוסח הברכה: "על התורה… ועל יום השבת הזה ועל יום הכיפורים הזה… שנתת לנו לקדושה ולמנוחה ולמחילה ולסליחה…", וחותם: "ודברך מלכנו… ברוך אתה ה' מלך מוחל וסולח….מלך על כל הארץ מקדש השבת וישראל ויום הכיפורים".
חתימת הברכה כחתימה בתפילה
כג. למדנו הרמב"ם כלל בעניין חתימת ברכה רביעית של ה"הפטרה" בימים מיוחדים והוא, שנוסח חתימת ברכה רביעית של ה"הפטרה" כנוסח חתימת ברכה רביעית של תפילת העמידה באותו יום.
"אמן" על ברכת עצמו
כד. הספרדים נוהגים כדעת השו"ע, שהמברך עונה "אמן" על ברכת עצמו בסוף ברכה רביעית, משום שברכה זו מסיימת את ארבע הברכות שאחרי ה"הפטרה". האשכנזים נוהגים כדעת הרמ"א, שהמברך אינו עונה "אמן" אחרי ברכת עצמו בברכה רביעית של ה"הפטרה".
העולה מפטיר קורא ה"הפטרה"
כה. העולה לעליית מפטיר, קורא את ההפטרה, הוא – ולא אחר. ולכתחילה לא יקנה עליית מפטיר אדם שאינו יודע לקרוא את ה"הפטרה".
קריאתה על ידי אחר
כו. בשעת הדחק [כגון כאשר מכרו את המפטיר ועלה לקרוא אדם שאינו יודע לקרוא את ה"הפטרה"], רשאי אחר לקרוא את ההפטרה.
קריאת "הפטרה" ללא ברכות
כז. קוראים "הפטרה" בברכות אך ורק אחרי קריאה בתורה ובמניין עשרה, אבל בלאו הכי – אסור לקרוא "הפטרה" בברכותיה. אמנם, בלי ברכה – מותר לקרוא "הפטרה" גם ללא קריאה בתורה ומניין עשרה.
ברכת ההפטרה כשס"ת פסול
כח. נמצא פסול בספר התורה ואין להם ספר תורה כשר לקרוא בו את יתרת הפרשה – קוראים את ההפטרה ללא ברכות.
ברכות הפטרה כשעלו כל העולים
כט. גם כאשר נמצא פסול בספר התורה אחרי שקראו כל הקוראים כולם – קוראים את ההפטרה ללא ברכות.
ציבור השומע קריאת ה"הפטרה"
ל. בכתבי רבנו האר"י ז"ל כתוב שצריך הציבור לשמוע את ברכות ה"הפטרה" מן הקורא, אך צריך כל אחד לקרוא את ההפטרה בעצמו.
קריאת הציבור עם המפטיר
לא. ראוי שציבור שקורא את ה"הפטרה" יקראו בלחש, כדי שאדם שאינו בקי יוכל לשומעה מן הקורא. אמנם, במקום שכל הציבור בקיאים בקריאת ה"הפטרה" – יקראו את ה"הפטרה" עם הקורא בקול, והקורא יקרא בקול רם את הפסוקים האחרונים ואת הברכות.
קריאה מתוך ספרי הנביאים
לב. נחלקו הפוסקים אם יש חיוב לקרוא את ה"הפטרה" מתוך מגילת קלף או לא. הנוהגים כמנהג הגאון מוילנא – צריכים לקרוא את ההפטרה מתוך ספרי נביאים הכתובים על קלף בספרים נפרדים. הנוהגים כדעת המגן אברהם – יכולים לקרוא את ההפטרה מתוך תנ"ך שלם ואפילו הוא מודפס. כיום, למעשה יכולים לקרוא את ה"הפטרה" מתוך "ספר הפטרות" או מתוך החומש ויוצאים ידי חובה בזה.
גודל ספר ההפטרות
לג. צריכים להזהר שלא לקנות ספר הפטרות גדול, שלא ייראה כמו ספר תורה, אלא שיהיה קטן.
