בשמים של ע"ז
נז. "בשמים של מסיבה של עכו"ם – אין מברכין עליהם, שסתם מסיבת עכו"ם לעכו"ם". הנוצרים מניחים זרי פרחים על המתים, וזה נקרא בשמים של עכו"ם-ע"ז, שאין מברכין עליהם.
ערלה
נח. נחלקו הפוסקים אם מותר לברך ברכת הריח על עצי בשמים בתוך שלוש שנים לנטיעתם. יש אומרים שחל עליהם דין "ערלה" ואין להריח בהם, וכ"ש שאין להבדיל עליהם, וי"א שאין דין "ערלה" אלא בעצי מאכל. להלכה – מחמירים לא להריח בעצי בשמים תוך שלוש שנים ראשונות.
דבר אסור באכילה
נט. מותר להריח דברים האסורים באכילה, כגון: בשמים המופקים מבעלי חיים טמאים וכדומה, וברכתם: "בורא מיני בשמים".
אינו מריח
ס. מי שחוש הריח שלו נפגע ואינו יכול להריח "בשמים", וכן אדם שהוא מצונן ומחמת הליחה אינו מריח, והוא מבדיל להוציא את עצמו ידי חובה – לא יברך על ה"בשמים". אמנם, אם יש שם אחרים שיודעים לברך – יברכו הם והוא יענה "אמן" ויריח גם הוא עמהם, למרות שחוש הריח שלו נפגע, שאפשר שהנשמה שלו נהנית.
אינו מריח ואינם יודעים לברך
סא. המבדיל שאינו יכול עכשיו להריח. יכול לברך על הבשמים מתי שמוציא אחרים ידי חובה [קטנים], והוא שאינם יודעים לברך.
מסופק אם מריח
סב. המסופק אם יצליח להריח את הבשמים – ינסה להריח מעט לפני שמברך, אם חש בריח הבשמים – יברך ואם לאו – לא יברך. ואין לחוש בזה לנהנה מן העוה"ז בלא ברכה.
אינו נהנה מן הבשמים
סג. אדם שמריח את ריח הבשמים אך אין ריח זה ערב לו – לא יברך על בשמים אלו.
אבל תוך שבעה
סד. לפי מנהג הספרדים – אבל תוך שבעת ימי האבל מבדיל כרגיל [בלי פסוקי השמחה], ואומר את כל ברכות ה"הבדלה", ובכלל זה ברכת הבשמים. אמנם, למנהג האשכנזים – אבל תוך שבעה לא מברך ברכת הבשמים, וכל אחד ינהג לפי מנהגו.
הכנסת בשמים לבית האבל
סה. גם למנהג הספרדים, שאבלים נוהגים להניח בשמים לעילוי נשמת הנפטר, הטוב ביותר הוא לא להכניס את הבשמים לבית האבל, אלא להניח אותם בכניסה לבית האבל כדי שיברכו שם ולא בתוך הבית.
סוגי הבשמים ב"הבדלה"
סו. הדס – נהגו להשתדל לברך ב"הבדלה" את ברכת הבשמים על צמח ה"הדס", וכמה טעמים לדבר:
- משום שנאמר: "ותחת הסרפד יעלה הדס", ובסמוך מדבר על שמירת השבת: "כל שומר שבת" וכו'.
- כל הבשמים ריחם עולה מיד ונהנה מהם לפני שמספיק לברך עליהם, אבל ריח ההדס אינו עולה עד שממשמשים בו.
הדס משולש
סז. נהגו לקחת את ההדס מארבעת המינים אחרי סוכות ולברך עליו במוצאי שבת כל היכא דאפשר.
