בן איש חי דרשות – שופטים

שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך
י"ל תיבת בכל נראה לשון יתר דהול"ל תתן לך בשעריך ונ"ל בס"ד דידוע השופטים נקראין שער כמ"ש ועלתה יבמתו השערה וכאלה רבות והטעם כי עוה"ז נקרא שער לעוה"ב וכמ"ש במ"א והוא קיים על הדין שדנים השופטים על האמת גם שער בהפוך אתוון עשר שעוה"ז נברא בעשר מאמרות הוא קיים עליהם גם ידוע מ"ש בתנחומא שופטים אלו הדיינים שוטרים אלו הפרנסים שמנהיגין את העדה ע"ש והנה הדיינים שלימותם וחסרונם תלוי בפה כי המובקש מאת הדיין הוא בפה שיאמר פלוני זכאי פלוני חייב ואם יחסר הפה שלהם שיעותו פיהם לומר על חייב זכאי ועל זכאי חייב או יסתמו פיהם שיעברו על לא תגורו הרי אלו מחריבין העולם שהוא השער של עוה"ב ואין נחשבים כבני אדם אלא כחמורים וכמ"ש רז"ל על דיין שאינו הגון דסודר שלו הוא מרדעת של חמור ופרשתי הענין שקראוהו בשם מרדעת כי על סודר אמרו בגמרא מאי סודרא סוד ה' ליראיו שהוא מורה על הת"ח שיש לו דעת ונאה וטוב וישר אך זה סודרא שלו מורה שאין לו דעת טוב אלא דעת מר וזהו צירוף מרדעת תיבה מורכבת מן ב' תיבות מר דעת אך השוטרים שהם הפרנסים המנהיגים את העדה שלימותם וחסרונם תלוי בדבר אחד והוא שצריכין להיות לראש ולא לזנב דהיינו שיהיו בסוג ראש שהוא עומד עליון למעלה מן הגוף ומביט ורואה בכל הגוף כולו כן הם יהיו מביטים במעשה העדה ויראו המכשולות שלהם ליישרם ולהנהיגם בדרך הטובה אבל אם יהיו זנב שאין רואין על מעשיהם של העדה ומחניפים להם לבלתי יוכיחום על כל דבר רע הרי אלו מחריבי עולם הזה שהוא שער של עוה"ב ואין אלו מקיימים אותו ואינם נחשבים כבני אדם ולכן תמצא אם תסיר אות פ' מן שופטים ישאר שוטים ואם תסיר אות רי"ש מן שוטרים ג"כ ישאר שוטים כי אלו תלויים בשלימות הפה ואלו תלויים בשלימות הראש וז"ש שופטים ושוטרים תתן לך בכל כלומר שלמים בכל אותיות התוארים שלהם שלא יחסרו אלו פ"ה ואלו רי"ש ואז עי"כ הם נקראים שעריך מפני שעל ידם מתקיים עוה"ז שהוא שער של עוה"ב וגם נברא בעשר מאמרות:

לא תטה משפט לא תכיר פנים
נ"ל בס"ד אותיות משפט במילואם כזה מ"ם שי"ן פ"ה טי"ת יש במילואם אותיות מתנה וז"ש לא תטה המשפט על המלוי שהוא מתנה שקבלת כבר או שתקבל אח"כ ופירש הדבר מה היא הטיה זו ואמר לא תכיר פנים ר"ל לא תכיר את הבע"ד בשביל פנים דהיינו המתנה הרמוזה במלוי המשפט שהוא פנימיות אותיות הפשוט:

לא תקח שחד
נ"ל בס"ד מצינו בפ"ק דאבות שמעון הצדיק אומר על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים וקשה למה אמר חסדים לשון רבים והול"ל חסד אך הכונה כדי לעשות לכסא ד' רגלים שהחסד הוא שתי מינים אחד ג"ח בגופו ואחר ג"ח בממונו אך רשב"ג בסוף הפרק אמר על שלשה דברים העולם קיים על הדין ועל האמת ועל השלום וקשא ומה בא לחדוש על שמעון הצדיק שמילא לו כבר שלשה דברים יקרים לקיום העולם ופרשתי בס"ד דשמעון הצדיק קאי על השמים דעוה"ז ולכן אמר גמילות חסדים לשון רבים כדי לעשות ארבעה רגלים כי השמים לרוב מעלתו לא יספיק לו שלשה להקימו אלא צריך ארבעה אך רשב"ג איירי בעולם השפל שהוא הארץ התחתונה ולה יספיק שלש רגלים וכתבתי בס"ד במ"א דעל אלה רומזין שתי שיני"ן שבראש שבתפילין ולכך אחת ארבעה קוין כנגד שלשה של שמעון הצדיק שהם קיום השמים והם בחינת ארבעה אך שי"ן דתלת ריש"ן כנגד ג' דנקיט רשב"ג ולפ"ז צריך האדם להזדרז לקיים השלשה דברים הרמוזים בשין ימין והשלשה דברים הרמוזים בשין שמאל ולז"א כאן לא תקח שחד ר"ל ש' חד כלומר מה שרמוז בשי"ן אחת ולא מה שרמוז בשתיהם שהם שלש ושלש:

צדק צדק תרדוף למען תחיה
נ"ל בס"ד סמיכות פסוק זה עם הקודם דארז"ל במדרש כל דיין שלוקח שוחד אינו מת מן הזקנה עד שיורה צדק בהוראתו והוא פלאי ופירש הרב נ"א ז"ל דהתנא אמר ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון ופרשו המפרשים דברוב דיני התורה יש פלוגתא דרבוותא הן בתנאים הן באמוראים הן בפוסקים ואלו ואלו דברי אלהים חיים רק סוגייא דעלמא אזיל בתר חד מנייהו ע"פ הכלל שבידינו וא"כ אם אדם מעוות הדין על הרוב יוכל לעשות התנצלות לעצמו לומר עשיתי כסברת חכם פלוני ואע"ג דלא אפסיק הלכה כוותיה דברו ישר בעיני וכי חכם גדול הוא לכך תחלה שואלין ממנו דין על כל דבר ודבר הלכה בעלמא ובודאי הוא ישיב על פי האמת כפי החכם שנפסק הלכתא כוותיה ואח"כ עושים עמו חשבון על מעשיו עצמו דאז אינו יכול להפך דבריו ולז"א כל דיין שנטל שוחד והוא בודאי עשה סמוכין להוראתו ע"פ סברת חכם דלא אפסיק הלכתא כוותיה משום השוחד שלקח והנה לזה מתגלגל עובדא אחריתי שדומה לאותה עובדא שתבא לפניו ובה לא יקבל שוחד ובודאי בזאת יורה צדק כפי סברת החכם דהלכה כמותו והוא הפך מה שפסק בעובדא קמייתא שלקח בה שוחד ואז נתפס בעונו ממה נפשך ולז"א לא מת עד שיורה צדק בהוראתו כדי שיהיה נתפס מיניה וביה במעשים הדומים זל"ז עכ"ד וז"ש לא תקח שוחד וא"ת אקח ולא אפסוק הדין לזכות זה החייב על מגן אלא אסמוך הוראתי על סברת תנא או אמורא או ראשון מן הראשנים ואע"ג דלא נפסקה הלכה כמוהו אני אומר ישרו דבריו בעיני כי באמת חכם גדול הוא לז"א לא יועיל לך תחבולה בדבר זה כי אם לקחת שוחד והטית משפט מוכרח שאח"כ צדק צדק בכל אותם המשפטים שעוית בהם תרדוף להורות בהם צדק כסברת החכם דהלכה כמוהו ונמצא אתה נאחז בדין ממ"נ ומה תועלת יש לך בזה שאתה סמכת על סברה יחידית ולא אפסיק הלכתא הכי:

ובאופן אחר נ"ל בס"ד צדק צדק תרדוף כי ידוע מ"ש בזוה"ק שהסט"א נקראת שקר וידוע כי אות ק' רומז על הקליפה עצמה כמ"ש בזוהר תרומה דף קמ"ב אשת זנונים אות דיליה ק' וכו' ע"ש ואות ש' עומדת מצד זה רומזת למספר שם אלהים דמלוי יודי"ן שהוא ש' ואות ר' מצד זה רומז לרבוע שם אלהים שעולה ר' ואלו הם בחינה דין ובעוה"ר יונקת הקליפה מהם וצריך האדם להשתדל להסיר יניקת הסט"א שהיא ק' מן יניקה של ש' ושל ר' לתקנם ולהעבירם מן ק' דסט"א וז"ש צדק צדק תרדוף קרי ביה צד ק' צד ק' על שי"ן ורי"ש שהם א' מצד ימין של ק' ואחד מצד שמאל של ק' תרדוף להעביר אותם מן יניקה של ק' למען תחיה שיהיה לכם חירות ממלאך המות וירשת את הארץ שתשלוט בארץ עממין ג"כ ובזה פרשתי בס"ד רמז הכתוב בדברים ראה נתן ה' אלהיך לפניך את הארץ עלה רש כאשר דבר ה' אלהי אבותיך לך אל תירא ואל תחת והיינו ר"ל תעלה יניקה הרמוזה באות רי"ש דשקר מן הקליפה שהיא ק' ובזה אל תירא ואל תחת:

ועוד נ"ל בס"ד באופן אחר כי אות ק' שיש באלפא ביתא עומד מצד אחד אות צ' ומצד אחד אות ר' הרי אותיות צר הם בצדדין של אות ק' והוא רמז על זכר דקליפה שנקרא צר וזה יתבטל בעסק התורה שבכתב ושבע"פ שנקראת צדק צדק וז"ש צדק צדק ע"י תורה שבכתב ושבע"פ שנקראו בשם צדק צדק אז צדק צדק ר"ל צד ק' וצד ק' שהוא צר תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ החיים או יובן בס"ד אחר גלות מצרים שכבר היה קודם מתן תורה הנה יש לפניהם עוד ארבע גליות ולכל אחד יש לו קץ אמיתי גזור מאתו יתברך נמצא יש ד' קץ ובכולם נגאלים בזכות התורה שנקראים צדק וז"ש צדק ר"ל ד' ק"ץ ע"י צדק היא התורה שנקראת צדק תרדוף להשיגו:

או יובן בס"ד צדק צדק תרדוף הלומד תורה לשמה נמצא יש לו שכר שני למודים טובים בפה ובלב ג"כ שמכוין בו לשמה ועל זה ארז"ל למיימינים בה אורך ימים איכא וכ"ש עושר וכבוד אבל לומד התורה שלא לשמה אין לו אלא שכר לימוד הפה כי בלב אין לו כלום ולכך עושר איכא אורך ימים ליכא והתורה נקראת צדק ולז"א צדק צדק תרדוף כפל הדבר כנגד שלימות למוד תורה לשמה שהוא בפה ובלב למען תחיה אורך ימים וירשתם את הארץ עושר וכבוד:

ובאופן אחר נ"ל בס"ד דידוע שיש שני מיני אמת בעולם אחד הוא אמת אצל המדבר ואמת אצל השומע והב' הוא מדבר דברים דמשתמען לתרי אנפי שהשומע יטעה בהם להבינם במשמעות השקר ורק המדבר אותם הוא מכוין בהם במשמעות האמת ואין זה אמת מן המובחר ולא הותר אלא לצורך השעה אבל אמת המובחר שיהיה אמת אצל המדבר ואמת אצל השומע שלא יטעה השומע להבין הדברים במשמעות של שקר וז"ש צדק צדק תרדוף ר"ל צדק אצל המדבר וצדק אצל השומע למען תחיה כי האמת מביא חיים לעולם וכמ"ש בשער מאמרי רשב"י על מאמר לא מפיה אנו חיים וירשת את הארץ שמביא שפע עושר:

לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה' אלהיך אשר תעשה לך
נ"ל בס"ד על מצות הנישואין שהאדם מקיים במצוה זו נמחלים עונות נמצא במצוה זו נחשב כאלו עשה מזבח המכפר אך צריך שהאדם ישא אשה הוגנת לו ולא ישא אשה פסולה וידוע כי באשה הוגנת כתיב ודבק באשתו והיו לבשר אחד מפני ששניהם נזדווגו כבר בעולם האחדות קודם שבאו לעוה"ז השפל שנולדו נפרדים ועתה בנשואין חזרו להאחדות שלהם ולכן כתיב והיו לבשר אחד אך הנושא אשה פסולה זה דבק באל אחר ולא יאמר בהם והיו לבשר אחד בדל"ת אלא והיו לבשר אחר ברי"ש כי במקום ד' בא רי"ש ולכן באשה הוגנת כתיב לזאת יקרא אשה כי מאיש לוקחה זאת בעולם הנשמות מכבר וא"כ לה יקרא אשה אך זה שלקח אשה פסולה נקראת אשרה כי נכנס רי"ש דאחר בתוך אותיות אשה ונעשית אשרה לז"א לא תטע לך אשרה שהיא אשה פסולה שאז היא נקראת אשרה בתוספת ריש כל עץ כי במין האדם הנקרא עץ הוא מדבר כמ"ש כי האדם עץ השדה אצל מזבח ה' אלהיך אשר תעשה לך היא מצות הנשואין שהיא דוגמת המזבח ואתה עשה הנשואין באשרה הנז' והרי זו אליה וקוץ בה שאתה מקים אשרה האשה הפסולה אצל המזבח ואמר עוד ולא תקים לך מצבה כי איש ואשה שזכו שם יה ביניהם וידוע כנגד שם הוי"ה לא יש אותיות בסט"א ח"ו דכתיב אני הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן אך חלוף שם הוי"ה שהוא מצפץ שיש בקדושה יש כנגדו בקליפה ג"כ שם מצפץ וכמ"ש הרב קה"י ז"ל וכתב שם כשהרג אברהם אע"ה ארבעה מלכים הכניע שם מצפ"ץ דקדושה לשם מצפ"ץ דסט"א ע"ש נמצא לפ"ז כנגד אותיות י"ה דשם הוי"ה לא יש בסט"א ורק כנגד חלוף אותיות י"ה שהוא מ"צ יש כנגדו מ"צ בסט"א והנה זה שלקח אשה פסולה שהיא במקום אשרה אין לו הארת שם י"ה המאירים באיש ואשתו אך יש לו מ"צ דקליפה שהוא כנגד מ"צ דקדושה שהם חלוף שם י"ה וז"ש ולא תקים לך מצבה חלק התיבה לשתים וקרי בה מ"צ בה שיהיה תמורת שם יה אותיות מ"צ דסט"א אשר שנא ה' אלהיך:

ובאופן אחר נ"ל בס"ד לא תטע לך אשרה כל עץ וכו' ע"פ מ"ש בס"ד במ"א שרה כינוי לתורה יען כי התורה נתנה לנו מעולם הבריאה שה"ס בינה ולכן אמרה תורה אני בינה לי גבורה ולכן התחילה באות בי"ת וידוע כי שרה היא סוד בינה גם אמרתי טעם אחר שנקראת שרה על שם דכתיב בי שרים ישורו כי שררת התורה היא תמידית דגזרה שלה אין לה ביטול עולמית ומה שגזרו החכמים בעלי התורה גזרתם קיימת לעולמים משא"כ שררת אדם בגשמיות אינה אמיתית ואינה תמידית כי הוא עצמו ישנה גזרתו מיום ליום ומחודש לחודש ומשנה לשנה וכ"ש אחרים הבאים אחריו ולכן תורה הקדושה נקראת שרה באמת ובזה פרשתי רמז מ"ש השי"ת לאברהם אע"ה כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה פירוש של התורה המכונית בשם שרה מטעמים הנז' כי אברהם אע"ה שמר כל התורה קודם שנתנה שנאמר עקב אשר שמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חקותי ותורותי וכנז' במשנה:

והנה זה לעומת זה עשה האלהים וכנגד תורתינו הקדושה שהיא מעולם הבינה דקדושה שיש בה חמשים שערים יש פלסופייא בחלק הסט"א וכמו שיש חמשים שערים בקדושה כן יש חמשים שערים בקליפה אלא שבקדושה השערים בסוד מ"י ובסט"א השערים בסוד טמ"א והחשבון שוה וכמ"ש המקובלים וכנז' בספר ש"ש והנה בר ישראל שעוסק בתורה הקדושה שהיא סוד בינה דקדושה אם יעסוק בפלסופייא החיצונית שהיא בחלק הטמ"א נמצא מערב רע בטוב ובזה נעשה צירוף אשרה שמחבר א' דטמ"א שהוא אות אחרון דטמ"א עם אותיות שרה שהם כינוי לתורה כמ"ש לעיל ולתערובת זו קראה הכתוב אשרה ולז"א לא תטע לך אשרה ואמר כל עץ כי התורה הקדושה נקראת עץ חיים כי היא עץ פרי עושה פרי למעלה משא"כ פלסופייא היא עץ בלבד שאינו עושה פרי אלא עומד להסקה וזו התערובת של אשרה אע"פ שמעורב בה דברי תורה נעשית כולה עץ שעומד להסקה שאינה עץ פרי ואינה עץ חיים ואמר לא תטע אותה אצל מזבח ה' אלהיך הוא בהמ"ד מקום ד' אמות של הלכה שהוא דוגמת המזבח:

לא תזבח לה' אלהיך שור ושה אשר יהיה בו מום כל דבר רע וכו'
נ"ל בס"ד כל אדם הנושא אשה צריך לבדוק בהשורש שלה שמה יש באמה או אם אמה איזה דופי של זנות שאז אפשר גם זאת האשה שיצאה מזה השורש תהיה מנאפת ועיקר הבדיקה היא רק בענין זה שהוא דופי של דבר ערוה ולא בענין אחר כי דופי זה דוקא הוא שאפשר להתפשט בנולדים מהם וידוע כי דופי של זנות נקרא דבר רע במקרא וידוע הנושא אשה כאלו בנה מזבח דהנשואין מכפרת דוגמת המזבח ולכך ארז"ל המגרש אשתו ראשנה מזבח מוריד עליו דמעות וז"ש לא תזבח לה' אלהיך רמז לענין הנשואין אשר מכפרת כמו זבחים שו"ר וש"ה אותיות השורש אשר יהיה בו מום שהוא כל דבר רע ר"ל דהשורש הוא פגום בדופי של זנות הנקרא דבר רע כי תועבת ה' אלהיך הוא וכאשר מספרים במלך אחד שהיה לו שלשה בנים והיה בחצרו יהודי אחד נאמן בכל ענייניו איש טוב וישר מאד ויקנאו בו השרים ועשו לו בור שחת בדבר אחד אשר העלילו עליו בשקר בחטאה גדולה שחטא למלך ובאמת הוא נקי ובר והמלך הבין שהוא נקי וזו עלילה שעשו לו האוייבים בתחבולה להפילו בבור שחת אך רצה לנסות את בניו לידע אם גם להם יש לב ישר כלב המלך ויקרא לראשון ויאמר לו לפי דברי השרים יהודי זה כו"כ עשה הגד לי דעתך בדבר זה והשיב לו זה ראוי לדון אותו בארבע מיתות ב"ד ויצר למלך על דבריו שראהו נטה מן קו היושר שלב המלך עומד בו ויקרא ליהודי ויאמר לו כו"כ אמרתי לבני פלוני וכו"כ השיב מה אתה אומר על זה ויאמר היהודי אדוני המלך השורש שלו השיב כך א"ל תפרש דבריך מה הוא השורש א"ל איני יכול לדבר יותר אח"כ קרא לשני והשיב יהודי זה ראוי לאוסרו בבית האסורין כל ימי חייו וגם על זה צר למלך על אשר נטה מן קו יושר לב המלך ואמר ליהודי מה אתה אומר על זה והשיב השורש כך השיב לך אח"כ קרא לבן השלישי והשיב זה היהודי איש תם וישר ראוי לכל כבוד ולא תאמין לדברי השרים כי בקנאתם עשו לו עלילה בשקר וישמח המלך על דבריו שראה נטה אל קו יושר לבבו ויקרא ליהודי ויגד לו זה הבן השלישי כך אמר מה תאמר על זאת ויאמר השורש כך השיב א"ל המלך מה הדבר הזה של השורש שאתה מזכיר בכל פעם א"ל איני יכול לפרש אלא אתה חכם תחקור ותדרוש על הדבר והמלך הבין כונת היהודי ויקרא לאשתו ויאמר הגידי שלשה הבנים האלה מהיכן הם ואם לא תגידי האמת אחתוך ראשיך ותודה ותאמר כן הראשון הוא ממזר משר הטבחים הממונה להרוג חייבי מיתות למלך שהיה יפה וחמדתיו והבאתי זה הילד ממנו והשני מן המבשל של בית המלך והשלישי הוא ממך אדוני המלך אז הבין המלך כונת היהודי ומצא דבריו טובים ונכוחים כי הראשון שנזרע מאדם אכזר שהורג נפשות לכך היה לו לב אכזר מאד באומרו שראוי לדון היהודי בארבע מיתות ב"ד שהם מלאכתו של אביו שר הטבחים שעוסק בכל ד' מיתות והשורש הממזרות שבו השיב כך והשני שהיה זרע המבשל שיש בו ג"כ אכזריות מעט שנוחר עופות בידו לבשלם למלך דן את היהודי באכזריות מועט שהוא מאסר דוקא ושורש הממזרות שבו הוא שהשיב כך והשלישי שהיה זרע המלך אשר לו לב ישר וטוב השיב דבר ע"פ היושר כלב המלך אביו ושורש אביו אשר בקרבו השיב כן נמצא כל אדם שורש ההזרעה שבקרבו הוא הפועל בענייניו ומדותיו ולכן אם זאת האשה השורש שלה יש בו דופי של זנות ומטונף בדבר רע כזה הרחק ממנה כי בודאי יתעורר השורש בדופי שלו גם אצל האשה הזאת ותנאף גם היא כאמה:

והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא אשר עשו את הדבר הרע הזה אל שעריך את האיש או את האשה וסקלתם באבנים וכו'
הדקדוק כאן ידוע למה חזר וכפל הדברים באומרו את האיש או את האשה כיון דהזכיר כן ברישא דקרא ונ"ל בס"ד דידוע דגם בקליפה יש זכר הנקרא איש בליעל ויש נקבה הנקראת אשה רעה והתחתונים בעשותם תועבה למטה האיש התחתון דבק באיש בליעל דקליפה והאשה התחתונה תדבק באשה רעה דקליפה מין במינו וכאשר יעשו ישראל בחוטאים האלה דין ומשפט לסקלם אז גם אותם כוחות הרעות של הקליפה הן של האיש הן של האשה נסקלין עמהם ובטל כוחם וזו היא מיתתם וז"ש והוצאת את האיש או את האשה ההיא אשר עשו את הדבר הרע הזה והם האיש והאשה התחתונים תוציאם את האיש או את האשה הם איש ואשה של הקליפה וסקלתם יחדיו באבנים שגם כוחות אלו דקליפה נסקלים ובטלים עמהם וזו היא מיתתם וביטולם:

על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת לא יומת על פי עד אחד
נ"ל בס"ד ק"ש דשחרית וערבית היא חרב פיפיות להמית את הקליפה של כל יום ויום שהיא דרגא דמותא וידוע כי פסוק שמע ישראל שהוא עיקר החרב הממית הקליפה יש בו עי"ן גדולה בתחלתו בתיבת שמע ודל"ת גדולה בסופו בתיבת אחד והם אותיות ע"ד מסוד הבינה כנודע כי כל אותיות גדולות הם בבינה וצריך לקרות ק"ש מן התורה אחת בשחרית ואחת בערבית נמצא הם שני עדים ע"ד דשחרית וע"ד דערבית ועוד יש ק"ש שלישית שהוא ע"ד שלישי והיינו ק"ש דקרבנות שתקנו חז"ל בשחרית הרי שלש עדים וז"ש על פי שנים עדים דשחרית וערבית או שלשה עדים בצירוף ק"ש דקרבנות שנעשו שלשה יומת המת הוא איש בליעל דקליפה שהיא דרגא דמותא דבר יום ביומו אך לא יומת ע"פ עד אחד שלא יספיק ק"ש אחת דשחרית בלבד או דערבית בלבד כי כל הקורא בשחרית ולא קרא בערבית כאלו לא קרא ק"ש וכן להפך:

שום תשים עליך מלך מקרב אחיך תשים עליך מלך
י"ל כפל הלשון שום תשים ועוד הול"ל תשים מקרב אחיך עליך מלך ונ"ל בס"ד שום תשים ב' שימות אחת של שאול הע"ה משבט בנימין שהיתה בראשנה ואחת של דוד הע"ה שהיתה אחריו שהוא משבט יהודה ועוד נמי מקרב אחיך שבט אפרים תשים עליך מלך זה ירבעם שמלך בזמן רחבעם או יובן בס"ד שני שימות אחת לצורך הנפשיי ואחת לצורך הגשמיי וזהו שום תשים ולכן צריך שיהיה מקרב אחיך ר"ל יר"ש ולא סגי בדעתן ומשכיל בלבד כי לצורך הנפשיי צריך בעל יראת שמים ונרמז זה בקרב תיבת אחיך שיש שם אותיות חי שהוא תואר לצדיקים כמ"ש רז"ל ע"פ ובניהו בן יהוידע בן איש חי או יובן בס"ד אומרו מקרב אחיך ר"ל שיראה עצמו ממוצע שבעניינים הנפשים יביט בקודם ממנו במעלה כדי שלא יתגאה במעשיו ובעניינים הגשמיים יביט בתחתון ממנו ולא ירדוף אחר קנייני עוה"ז ועי"כ יהיו מעשיו טובים:

ובאופן אחר נ"ל בס"ד ברמז שום תשים עליך מלך זה יצה"ט ב' שימות הן בעניינים הנפשיים הן בעניינים הגשמיים מקרב אחיך הם רמ"ח אברים תשים עליך מלך ר"ת 'מוח 'לב 'כליות שעל ידם תהיה תהלוכות האדם מוח מחכים לב מבין כליות יועצות לא תוכל לתת עליך איש נכרי זה יצה"ר אשר לא אחיך הוא כי הוא מסטרא דקליפה ואתה איש ישראל מסטרא דקדושה:

תכין לך הדרך ושלשת את גבול ארצך
נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש רבינו האר"י ז"ל בפסוק בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך דרך באתגלייא ארח באתכסייא ואם האדם נזהר ונשמר בדברים הגלויים אז הקב"ה ישמור אותו בדברים הנסתרים ומכוסים שנקראים בשם ארח עכ"ד נמצא דברים הגלוים הנקראים בשם דרך הם מבוקשים מן האדם והנסתרים שהם ארח אז הקב"ה יכין אותם לאדם וכמ"ש הנסתרות לה' אלהינו והנגלות לנו ולבנינו ולז"א תכין לך הדרך הוא הנגלה כי זה מתבקש ממך ושמירתו עליך:

או יובן בס"ד לרמוז חמשה דברים הנקראים דרך שהם מסוגלים לגאולה שצריך האדם להבינם הא' לימוד המשנה שנקרא דרך כמ"ש רז"ל הולכים עלי דרך אלו בעלי משנה והיא מסוגלת לגאולה כמ"ש רז"ל ע"פ גם כי יתנו בגוים עתה אקבצם יתנו לשון מתניתין והב' צדקה וג"ח שנקראו דרך כמ"ש רז"ל ע"פ והודעת להם את הדרך זו ג"ח וארז"ל גדולה צדקה וג"ח שמקרבת הגאולה וילפי לה מכמה קראי והג' פו"ר דכתיב דרך גבר בעלמא וארז"ל אין ב"ד בא אלא עד שיכלו נשמות שבגוף שצריך להרבות בפו"ר וגם האשה נקראת דרך כמ"ש רז"ל אין דרך אלא אשה שנא' כי דרך נשים לי והד' זו תשובה שנקראת דרך כמ"ש רז"ל בפסוק על כן יורה חטאים בדרך והה' תיקון היסוד הנקרא דרך וכנז' בקו"י ז"ל נמצא חמשה דברים הנקראים דרך יש בהם הכנה לגאולה וז"ש תכין לך הדרך ה' דרך ושלשת את גבול ארצך גבול ארצך זה בהמ"ק שהוא גבול של כל התפילות דכתיב בנוי לתלפיות תל שכל פיות פונים בו כי שם שער השמים וכל התפילות הולכים ומגיעים עד שם ומשם עולים למעלה והוא נבנה שלשה פעמים ובנין ראשון ושני אינו מתקיים אך השלישי הוא המתקיים לעד לעולם וזהו ושלשת את גבול ארצך הוא בהמ"ק בבנין השלישי אשר ינחילך ה' אלהיך שהוא יהיה מעשה שמים ולא יבנה ע"י בשר ודם והיה לנוס שמה כל רצח כי שם הוא מקום הכפרה וכל אדם שחוטא עושה רציחה בחלק נשמתו שהוא כנגד אותה מצוה שחטא בה כי לכן רשע בחייו קרוי מת ושם בבהמ"ק ינוס כל רוצח שהוא המכפר בעד כל החוטאים ומצילם מכל מקטרג ומלאך חבלה:

או יובן בס"ד תכין לך הדרך עוה"ז נקראת דרך כמ"ש במ"א תכין אותו לך שתעשה מצות ואז יהיו כל ימי עוה"ז לך להנאתך ושלשת את גבול ארצך התורה נקראת ארץ כמ"ש רז"ל וכל טוב עוה"ז תלוי בה לכן ראשה ב' ואמצעה וא"ו וסופה למ"ד הרי אותיות בול רמז על בול עוה"ז הנקרא דרך הוא תלוי בתורה והיא משולשת שנים מקרא ואחד תרגום נמצא יש בה ג"פ בול וזהו גבול ר"ל ג' בול של ארציך היא התורה שאתה ג"כ צריך לשלש אותה במקרא במשנה בתלמוד: