בן איש חי דרשות – מקץ

וישלח פרעה ויקרא את יוסף וירצוהו מן הבור
נ"ל בס"ד ירידת יוסף הע"ה לבור ההוא הוא לצורך בירור נ"ק שנעשה בירידתו פועל דמיוני כעין הירידה של סוד נפ"א להעלות נ"ק מן הקליפה ולכן כאשר עלה יוסף הע"ה מן הבור במאמר פרעה שהוא מלך מצרים ושר בקליפה שלהם אז רצו אחריו כמה וכמה ניצוצות קדושה שעלו מ"ש וז"ש וירצוהו כמה ניצוצות מן הבור שרצו אחריו בעלותו משם או יובן בס"ד כי ענין ירידת יוסף לבור ע"י אחיו ועלייתו משם היתה פועל דמיוני על זה הבור של מצרים שהוא סימן שירד לבור ויעלה וז"ש וירצוהו מכח אותו הבור הראשון שירד בו ועלה ואמר לשון וירצוהו לומר הצרה נהפכה לו לריצה:
ובאופן אחר נ"ל בס"ד לרמוז אומרו וירצוהו מן הבור כי מצינו שאחיו מכרוהו בעשרים כסף וצ"ל מה טעם מצאו בסך זה של עשרים וכי זה ערכו שהיה יפה תואר ויפה מראה אך פרשתי בס"ד הכונה כי הם נתקנאו בו על שהיה בכור במחשבה של יעקב אע"ה ואי אזלת בתר מחשבה צריך שתהיה לו המלוכה כי המלך נקרא בכור דכתיב אף אני נקרא בכור אתנהו והם רצו לקיים בו אותיות בכור לרעה לכך הורידותו לבור כי הם אותיות בור מן בכור ונשאר אות כ"ף קיימו אותו לרעה ומכרוהו בעשרים כסף והנה עתה שהגיע עת ההצלחה שלו אז נכנס אות כף באותיות בור אחר שאחיו הפרידו אותיות בכור שעשו בור בפ"ע וכ"ף בפ"ע הנה עתה נתחברו ביחד ונעשה בכור שהוא תואר למלכות ולז"א ויריצוהו מן צירוף אותיות בור שעשו לו אחיו כדי לעשות לו עתה בקריאה זו צירוף בכור שהמליכו פרעה בכל ארץ מצרים:

חלום חלמתי ופותר אין אותו ואני שמעתי עליך לאמר תשמע חלום לפתור אותו
הדקדוקים ידועים כי יש דברים כפולים בפסוק זה ונ"ל בס"ד בהקדים מ"ש רבינו מהר"ם אלשי"ך ז"ל דיוסף ואחיו לא צדקו בפתרון החלום של האלומות כי פתרונו היה כך שהוא מגיד על השבע והרעב אשר מזה נסתבב מלכותו של יוסף הע"ה והוא מאלמים אלומים בתוך השדה בשנות השבע שהיה יוסף הע"ה אוצר תבואה וכן אחיו וכל העולם אוצרים אך לא נתקיימה אלא תבואה שאצר יוסף הע"ה והנה תסובנה אלמותכם שרקבה התבואה ונעשית כסובין והוכרחתם ליקח מאלומתי ע"ש נמצא לפ"ז החלום הזה שחלם פרעה בשבע ורעב הוא היה נכלל בחלום הראשון של יוסף הע"ה ולז"א פרעה מכח השר שלי ששם דברים אלו בפיו חלום חלמתי פירוש חלום שלך שחלמת בראשונה מזמן קדמון חלמתיו אני לעת עתה ופותר לחלום שלך אין אותו כי הייתם טועים בפתרונו ואני שמעתי מאחורי הפרגוד תשמע חלום שלי כדי לפתור אותו החלום שלך:

ואומר אל החרטומים ואין מגיד לי
קשא והלא כבר אמר תחלת דבריו ופותר אין אותו ונ"ל יש פתרון ע"י חכמים שמולידים בחכמתם משמעות לדברי החלום ועל זה א"ל ופותר אין אותו אך יש דרך אחרת לשאל מן החרטומים שישאלו מן השדים מה מתחדש על פרעה ועל מצרים ובזה יבינו החלום ולז"א גם בדרך זה הלכתי ואומר אל החרטומים ואין מגיד לי:
כי נכון הדבר מעם האלהים וממהר האלהים לעשותו
נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש בשם רבינו האר"י ז"ל שם אלהים במילוי יודי"ן עולה ש' וזה ש' דשופר ושם אלהים ברבוע עולה ר' וזהו ר' דשופר ונשאר פ"ו בנתים הוא מספר שם אלהים פשוט ואם יתחבר שם הוי"ה במילוי יודי"ן שעולה ע"ב עם שם אלהים דמלוי יודי"ן שעולה ש' יהיה צירוף שבע ומזה יהיה שבע בעולם ואם יתחבר שם הוי"ה דע"ב עם רבוע שם אלהים שהוא ר' יהיה צירוף רעב עכ"ד נמצא השבע והרעב באים משם האלהים לז"א כי נכון הדבר מעם האלהים זה השבע וממהר האלהים לעשותו זה הרעב ולכן כפל בדבריו ב"פ האלהים ולא הזכיר שם הוי"ה כי שם הוי"ה אינו גלוי לפרעה:

ויאמר יוסף אל פרעה חלום פרעה אחד הוא
י"ל למה כפל דבריו במילת אלו כי תחלת דברו א"ל חלום פרעה אחד הוא ובסו"ד חזר ואמר חלום אחד הוא ועוד מה ענין אומרו בסוף הפתרון הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה מה בא להודיעו במילות יתירות אלו ונ"ל בס"ד ע"פ מ"ש הרב ע"ב פרשה זו בשם הגאון רב נפתלי ז"ל מה הוצרך יוסף ליתן עצה לפרעה ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם מי ביקש זאת מידו ופירש דאיתא בגמרא דברכות חלום אי כולא טב או כולא ביש וכאן היה טב וביש לכן א"ל יוסף דע שאצלך כולו טב שתראה לפקוד איש חכם ונבון ותלקט כל הכסף שבעולם בשנות הרעב עכ"ד ע"ש והנה בזה מובן כונתו בתחלת דבריו שאמר חלום פרעה אחד הוא כדי לתקן הקושיא של טב וביש בכללי החלומות ור"ל לגבי דידך הוא שוה דכוליה טב הוא ואת אשר האלהים עושה הגיד לפרעה שהוא חלום אמיתי ואין בו קושיא בצד הכלל הידוע ואחר שפתר לו הפרות והשבלים בענין השנים חזר וא"ל חלום אחד הוא ר"ל הפרות והשבלים הם מגידים בענין אחד שהוא שבע ורעב ואין מדברים כל אחד ענין חלוק בפ"ע ואחר שפירש דבריו ענין השבע והרעב א"ל הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה ר"ל אל תתמה הא הוה טב וביש וזה הפך הכלל והנה הוא הדבר אשר דברתי אל פרעה בתחלת דברי שאמרתי לך חלום פרעה אחד כלומר לגבי דידך הוא אחד דכוליה טב לכך עתה ירא פרעה איש נבון וחכם וכו' כדי שתלקט כל הכסף בשנות הרעב:
ובזה יובן בס"ד ומ"ש קודם זה ואין פותר אותם לפרעה פותר בהפוך אתוון תופר ר"ל לא היו יכולים לתפור את חלקי החלום לעשותם חלק אחד אלא היו עושים אותו ב' חלקים חלק א' טוב וחלק אחד רע שהיו אומרים ז' בנות יוליד וז' בנות יקבר או ז' ערים ילכוד וז' ערים יפסיד וכיוצא בזה ולכך לא היה הפתרון מתקבל על לבו כפי הכלל הידוע ולז"א חלום חלמתי ופותר אין אותו ר"ל נראה שהוא ב' מיני חלום טב וביש וזהו חלום חלמתי ותופר אין אותו שאין נמצא חכם שיוכל לתפור השתים ולעשותם אחד ולכן בברכתו של יוסף הע"ה א"ל יעקב אע"ה בן פורת יוסף פורת אותיות תופר ר"ל בן תופר יוסף שאתה חכם שתוכל לתפור דברים חלוקים לעשותם חלק אחד:

ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם
י"ל תיבת ועתה יתיר ועוד יש דקדוקים אחרים ונ"ל בס"ד שרצה יוסף הע"ה שימהר פרעה לעשות מינוי האיש באותה שעה וגם שיהיה ע"פ דעתו דוקא ולא יקח עצה מן השרים והסביר לו הדבר שכך מתחייב ונראה מן החלום והוא כי כפל החלום מורה שממהר האלהים לעשותו ולכן צריך שגם הוא ימהר במנוי האיש ועוד החלום מורה שגזרת השבע והרעב יצאה מפי האלהים ולא מן ב"ד של מעלה לכך יחייב שגם מינוי האיש יצא מפי פרעה ולא מפי השרים וז"ש ועל השנות החלום אנחנו למדין ב' דברים האחד כי נכון הדבר מעם האלהים ולא מב"ד שלמעלה והב' כי ממהר האלהים לעשותו לכן יחוייב בזה שתים הא' ועתה ירא פרעה איש נבון וחכם עתה דייקא שיהיה המינוי במהרה ועוד ירא פרעה לבדו ולא יעשה הדבר ע"פ השרים וזה האיש אשר תפקדהו תעשהו פרעה והיינו יהיה לו תואר מלכות כי שם פרעה היה אצלם קודם שם תואר כמו שם קיסר עתה וז"ש יעשה לזה האיש תואר פרעה כדי שיהיה חזק ואמיץ בעניינו וזה פרעה החדש הוא יפקד פקידים על הארץ וחמש את ארץ מצרים ואלה הפקידים אשר יפקיד הם יקבצו וכו' והם יצברו בר תחת יד פרעה החדש הזה ויטב הדבר בעיני פרעה ובעיני כל עבדיו חלק אותם לשתי חלוקות שלא אמר בעיני פרעה ועבדיו לומר שלא היתה הטבה הזאת שוה אצלם אלא היתה חלוקה בין פרעה ובין עבדיו ויאמר פרעה הנמצא כזה איש שהוא עני ועכ"ז רוח אלהים בו והלא הנבואה אינה שורה אלא על עשיר או הכונה עודנו איש בחור ודם תאותו חזק ועכ"ז רוח אלהים בו או יובן הכונה ע"פ המעשה של מר"ן ז"ל שביאר דברי הרמב"ם ז"ל אחר עמל וטורח ובשעה קלה קלט אותה התלמיד מן האויר אחר שמר"ן הוציא דברים מפיו על כן א"ל פרעה לא מבעיא שלא נמצא אצל החכמים פירוש זה ממש כדי שנאמר קלטו יוסף מן האויר אלא אמרו הנמצא פתרון כזה דהיינו קרוב לזה הפתרון שנאמר קלטו מן האויר והוסיף עליו מעט לכן ודאי זה הוא איש אשר רוח אלהים בו וכל זה הפתרון הוא הולידו ברוה"ק:

וילבש אותו בגדי שש
נ"ל בס"ד כנגד ששה הויו"ת שיש במספר שם יוסף ולכן נקראו כל ישראל על שם יוסף ובזה יובן ואחבשך בשש הוא שם יוסף שהוא שש הויו"ת ואכסך מש"י אותיות שמ"י או יובן בס"ד וילבש אותו בגדי שש כי יוסף הע"ה נתגבר על יצרו ועשה את יצה"ר טוב נמצא משתמש בשני יצר לטובה לכך כנגד זה זכה לבגדי שש שהוא מספר יצ"ר יצ"ר והואיל והיו ידיו רב לו במלחמת יצה"ר לכך זכה לרביד שהוא אותיות רב י"ד:

או יובן בס"ד וילבש אותו בגדי שש על שם שזכה ודבק ביסוד שהוא ספירה שש גם כל ישראל נקרא קדוש והחוטא בזנות מסלק אות וא"ו ונשאר קדש וכן באשה נשאר קדשה והוא תואר הניאוף בזכר קדש ובנקבה קדשה והוא לא סילק אות וא"ו ונשאר בתואר קדוש לכך זכה וילבש אותו בגדי שש גם ידוע שחטא זנות פוגם באות ה"א של השם בסוד לא יראה בך ערות דבר ובזה פרשתי הטעם שהזנות יש לו חמשה שמות וכמ"ש נפש חיים דף ס"ט ע"א שהם נאוף זנות ערוה זימה תבל כאמור בפרשת קדושים אל תתחלל בתך להזנותה ואיש אשר ינאף ערות אביו תבל עשו זימה היא ע"ש והיינו להורות שהזנות פוגם בה"א שמספרה חמשה ובזה פרשתי בס"ד הטעם שזכה יוסף הע"ה להוסיף לו אות ה"א בשמו דכתיב עדות ביהוסף שמו מפני שנתרחק מן הזנות ונשמר מפגם אות ה"א ולכן עדות שלא חטא הוא שמו והנה הנואף יקרא זב שהוא מאבות הטומאה שזב זרעו באשה נכריה לכך יטמא באב הטומאה של זב ולכן יוסף המלך ע"ה שנתרחק מן הזנות שפוגם באות ה"א ולא נטמאה בטומאת זב ח"ו לכך זכה לרביד זהב שבאה אות ה"א והפרידה בין אותיות זב ונעשה זהב גם זכה לכלי הנקרא רביד על שם חכמתו שהיה רבי בארבע חלקים שהם פרד"ס וזהו' רביד רבי ד':

ויוסף בן שלושים שנה בעמדו לפני פרעה
נ"ל בס"ד הכונה שכל ימיו ושנותיו היו שלומים שלא חטא בהם כדי שיחסר מספרם או שלשים שנה הם ש"ס חדשים כמנין חמשה פעמים חסד שהאירו בו ובזה הכח עמד לפני פרעה:

ויקראו לפניו אברך
נ"ל בס"ד יוסף הע"ה נתנסה במצודה של יסורין ובמצודה של טובה ומנוחה כי היה תחלה שנה אחת בבית פוטיפר כמו מלך שכל עושרו מסור בידו כמ"ש אינינו גדול בבית הזה ממני ובימי הטובה האלה לא חטא ואח"כ ענו בכבל רגלו וכו' וגם בזה לא חטא לכך קראו לפניו אברך מילה מורכבת אב ורך והיינו אב על מצודת הטוב ורך על מצודת היסורין:

אני פרעה ובלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו
נ"ל בס"ד רמז לו ע"י השר שלו ששם בפיו דברים אלו אני פרעה שלא תעשה בירור נ"ק אשר מגיע אצלי להחליש גדולתי ומלכותי אלא ארצה שאשאר בגדולתי ותוקפי וזהו אני פרעה שהוא שם הגדולה כמו שם קיסר ובלעדיך חלק התיבה לשתים וקרי בה ובלע דיך שלא תבלע מנ"ק יותר כדי שיגיע הנזק אלי וא"ת כל מה שאוכל להתגבר טוב לי ואיך אעמוד מצד הסט"א לז"א לא ירים איש הבליעל את ידו ואת רגלו בארץ מצרים וא"כ אל תירא מסט"א:

ויוסף הוא השליט על הארץ
נ"ל בס"ד דידוע ששם אהו"ה הרמוז בר"ת את השמים ואת הארץ הוא בדעת ומספרו טוב שהוא כינוי ליסוד הנקרא טוב בסוד יוסף בן שבע עשרה שנה שהיסוד עולה עד הדעת ומקבל הארות משם ולכן יוסף הע"ה נתקיימו אוצרות התבואה ומילא כנגדם אוצרות כסף דכתיב ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים וז"ש ויוסף הוא השליט צרף אות ה"א דהשליט עם תיבת הוא יהיה צירוף אהו"ה יען כי הוא המשביר צרף ה"א של המשביר עם תיבת הוא יהיה גם כן צירוף אהו"ה ר"ל כי שם אהו"ה משביר לכל עם הארץ:
או יובן בס"ד הוא השליט מלבד מאמר פרעה היה ראוי לכך והיו מקבלים אותו המון העם שליט עליהם או יובן מצרים ארור שתרגומו ליט אך יוסף הע"ה הוא זרע האבות שנרמזו באות שי"ן לכך נכנסה ש' בליט ונעשה אצלו צירוף שליט או יובן בס"ד הכונה אע"פ שיוסף הוא השליט לא נתגאה אלא עודנו שפל על הארץ כמ"ש ונפשי כעפר לכל תהיה ולכן זכה לגדולה תמידית ועליונה שהוא המשביר לכל עם הארץ או יובן הוא המשביר שהיה משבר בקליפה שלהם גם עם הארץ הם מצרים שמספרם שף ותשבר שף לחצאין יהיה קצקץ שהיה מקצקץ מהם נ"ק:

ובני ישראל באו לשבור בתוך הבאים
נ"ל בס"ד רמז הכתוב לפי דרכו שהיו מתכוונים לברר ג"כ מן י"א סימני הקטורת שעיקר הבירור שם כדי שיתגברו על הקליפות וזהו בתוך הבאים כי תוך תיבת באים נרמזו י"א:

ויסב מעלהם ויבך וישב אליהם
נ"ל בס"ד הם במכירתו נכתב עלהם מות כדכתיב וגונב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת והוא סילק אות מ' הכתובה עליהם בתיבת מות וזהו ויסב מ' עלהם ויסב ר"ל הרחיק כמ"ש רש"י ר"ל הרחיק אות מ' הכתובה עליהם בתיבת מות ונשארו אותיות ו"ת ואז בבכייתו מיתק הדינים והשתיק המקטרגים והמשיך להם אות א' לחברו עם ו"ת ונעשה צירוף אות שהוא מדת היסוד המשפיע כמ"ש דוד הע"ה עשה עמי אות לטובה שגם הוא גזר ואמר חי ה' כי בן מות איש זה ורצה שיסתלק מ' ויבא א' במקומה ויהיה צירוף אות שהוא לטובה וז"ש ויבך ועי"כ וישב א' להם חלק תיבת אלהם לשתים וקרי בה וישב א' להם:

בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבא אחיכם הקטון
הנה איתא במדרש בשעה שהיה מבקש לישבע לשקר היה נשבע בחי פרעה א"ר לוי משל לגדי שברח מן המרעה ונכנס אצל אשה אלמנה מה עשתה עמדה ושחטתו והפשטתו ונתנתו בתוך המטה וכסית עליו סדין אתון בעין ליה מן גבה אמרה כן תהא ההיא אתתא מנכשה מבשרא דדין ואכלה אם ידעה ביה כך חי פרעה אם תצאו מזה ודברי המדרש תמוה ואמאי אצטריך למשל ואיך דומה המשל בכל פרטיו אל הנמשל דמדמה פרעה לגדי שברח מן המרעה ושחטוהו ומה שייך דמיון זה בפרעה להיכן ברח ומי שחטו ונ"ל בס"ד דידוע ניצוצי הקדושה שבתוך הקליפה הם החיות של הקליפה ומהם יונק השר והאומה שתחת ידו ומלכם למטה וידוע שהבירור מכונה בשם שחיטה כמ"ש המקובלים במאמר קם רבא ושחטיה לר"ז וכאמר שחיטת היצה"ר לעתיד והיינו שחיטה לשון המשכה כמו זהב שחוט וידוע בנימין הצדיק היתה בחינתו להעלות מ"ן שהם נ"ק מתתא לעילא וידוע שפרעה היה ראש הפעור ולכן נ"ק שבקליפה של מצרים נקראים חי פרעה שהוא העיקר שנקראו על שמו ויוסף הע"ה שהקדים לבא למצרים משך חלק רב מן חי פרעה שהם נ"ק הנקראים חי פרעה כאמור ולזה חלקי הטוב של הקדושה שנקראים חי פרעה המשיל אותם לגדי שברח מן המרעה כי גדי עולה מספר טוב ונכנס בבית אשה אלמנה זה משל על יוסף הע"ה שהיה במצרים לבדו כאשה אלמנה שהיה מובדל מאביו שהיה לו כמו בעל שמשפיע לו והוא היה הראשון שעסק בעסק הבירור של נ"ק במצרים אשר המשיל אותם לגדי ואת הבירור מכנה בשם שחיטה בלשון זהב שחוט ואמר על האלמנה שהוא יוסף שחטתו המשיכה את חלק הטוב שהוא הגדי והפשיטתו מן הסיגים הדבקים בו ונתנתו בתוך המטה שהעלה הבירור הטוב הזה אל המלכות העליונה שמכונת בשם מטה כנודע וכסתו בסדין שהמשיך לו אור מקיף בסוד הלבוש ואמרה מנכשה מבשרא דדין ואכלה כי מן הבירור הזה היה ממשיך שפע טובה בעולם ומכוחו נעשה השפע במצרים שהחיה בו כל העולם כולו כמ"ש הוא המשביר לכל עם הארץ ואמר לאחיו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבא אחיכם הקטן הנה לפי הנגלה של דבריו כאלו היה נשבע בשקר בחי פרעה כי כך היה להראות לעוני המקטרגים והחיצונים לבזות סטרא דידהון אך באמת אין כונתו להשבע לשקר בחי פרעה אלא כונתו בדברים אלו לומר לאחיו אתם לא תוכלו להוציא חי פרעה שהם ניצוצי הקדושה כי אם רק בבא אחיכם הקטן הוא בנימין הנה כי העיקר בעליית מ"ן מתתא לעילא מצד בחינתו ואם לא תוכלו לעשות בירור שלם כראוי בלעדי אחכם הקטן נמצא כונתו בזה על הבירור:

דילוג לתוכן