והיה כי תבא אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה
נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש רבינו האר"י ז"ל בסוד הכתוב ביום ההוא יהיה ה' אחד דלעתיד יתעלה שם הוי"ה שאז אות וא"ו דשם הוי"ה הוא בסוד יו"ד ואז השם הוא יהי"ה שעולה מספר שלושים ובזה פרשתי בס"ד רמז הכתוב ביה שמו ועלזו לפניו ר"ל כאשר ב' י"ה שמו ששמו יהי ב"פ י"ה שהוא יהי"ה אז עלזו לפניו שתהיה שמחה שלימה כי עתה אסור למלאת אדם פיו שחוק וז"ש אז ימלא שחוק פינו ולשונינו רנה אז יאמרו בגוים הגדיל ה' וכו' הגדיל דייקא שנעשה מספר שלושים וידוע מ"ש בגמרא דבתרא דף ע"ח אר"ל עתיד הקב"ה להוסיף על ירושלים אלף טפף גינאות ואלף קפל מגדלים ואלף ליצוי בירינות ואלף ושני שילה טוטפראות וכל אחת ואחת כצפורי בשלותה וכו' ע"ש נמצא עתיד הקב"ה ליתן לנו תוספת מרובה על ארצינו שיעור גדול מאד וז"ש והיה כי תיבת והי"ה אותיות הוי"ה כאשר יתעלה ויהיה מספר כ"י שהוא מספר שלושים ופרט היו"ד להורות על מקום העלוי אז אותו זמן תבא אל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה שהוא נותן לך תוספת ארץ על מדת הארץ אשר תכבשו אותה בידכם והיא התוספת דנקיט ר"ל בגמרא וגם אותו זמן תזכה ג"כ לזה והוא וירשתה וישבת בה שלא יהיה לך עוד גירוש וגלות ממנה אלא בסוג ירושה שאין לה הפסק ליטול ולא ליפוק:
ובאופן אחר נ"ל בס"ד בהקדים מש"ה אתהלך לפני ה' בארצות החיים וק' הול"ל בארץ החיים דכל מקום קורא לא"י בשם ארץ ולא בשם ארצות ופרשתי בס"ד דמשכן התורה הוא בא"י דכתיב כי מציון תצא תורה ולכן אוירא דא"י מחכים מפני שהוא מקום דירה של תורה וכתב בס' קה"י ז"ל בשם אותיות דרבי עקיבה ת"ו רמז לתורה ועל כן נרשם על מצחן של צדיקים ת"ו של דיו לפי שהתורה מצלת מן הפרענות יע"ש ואמרתי לכך נקראת תורה שהוא תו הר שהיא תו שקבלנו מן הר סיני כמ"ש משה קבל תורה מסיני ובמ"א פרשתי הטעם דהתורה מכונית בשם תו ואין להאריך כאן ומאחר דא"י היא קן ובית של התורה לכך צירף דוד הע"ה אותיות תו שהוא שם התורה עם אותיות ארץ וקראה ארצות שהוא אר"ץ ת"ו ולכך אמר ארצות החיים כי התורה יש בה ד' חלקים שהם פרדס וכל חלק נקרא טוב דכתיב כי לקח טוב נתתי לכם וד"פ טוב גי' חיים וכמ"ש בס"ד במשנה דאבות מרבה תורה מרבה חיים גם בזה בארתי מאמר גדולה תורה שהיא נותנת חיים לעושיה ולכך כיון ששם עוסקים בד' חלקים שהם מספר חיים קראה ארצות החיים ולז"א ויתן להם ארצות גוים בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו ובזה פרשתי הכתוב על מה אבדה הארץ על עזבם את תורתי ר"ל על מה אבדה התוספת שלה שאינה נקראת ארצות החיים אלא נקראת ארץ בסתם דוקא והשיב על עזבם את תורתי לכך אבדה תוספת ת"ו שהוא כינוי לתורה ואבדה שם חיים מעליה שהוא רומז לד' חלקים של פרד"ס וז"ש והיה כי תבא אל הארץ תיבת תבוא אותיות ת"ו בא פירש כאשר בא שם ת"ו אל הארץ שתחבר באותיות ארץ ויהיה צירוף ארצות אשר ה' אלהיך נותן לך נחלה אותיות חן לה כי התורה היא אילת אהבים ויעלת חן וזה חן של תורה נתן לה להארץ הזאת דאוירה מחכים הנה עי"ז וירשת וישבת בה דע"י זכות התורה שעושה לארץ צירוף ארצות תזכה שתקחנה בסוג ירושה שאין לה הפסק וגם תתיישב בה בשובה ונחת בלי שום טרדה כלל:
ולקחת מראשית פרי האדמה אשר תביא מארצך
נ"ל בס"ד ראשית שמות פרי האדמה שהם שבעת המינים שנשתבחה בהם א"י שהם חטה שעורה ענבים זיתים תמרים דבש תאנה הוא ר"ת ש"ח עז"ר ד"ת והיינו שח זו תפלה ויצא יצחק לשח בשדה וארז"ל אין שיחה אלא תפלה והתורה נקראת עזר כמ"ש לא טוב היות האדם לבדו אעשה לו עזר כנגדו כי התורה ישבה רמ"ח עשה ושס"ה ל"ת שהיא כנגדו של אדם גם תהיה לו עזר כנגדו שתעזרהו כנגד היצה"ר וגם עוד נקראת דת דכתב מימינו אש דת למו והיינו עזר זו תורה שבע"פ שתורה לאדם הדרך אשר ילך בה והמעשה אשר יעשה ודת היא תורה שבכתב שנתנה בימין דכתיב מימינו אש דת למו נמצא בר"ת פרי האדמה רמוז התפלה באותיות שח ותורה שבכתב ותורה שבע"פ באותיות עז"ר וד"ת וז"ש ולקחת מראשית כל פרי האדמה שתקח מצות תפלה ומצות תלמוד תורה שבכתב ושבע"פ הרמוזים בראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלהיך נותן לך שכל יום תראה אותם חדשים כאלו היום נותנם לך ושמת בטנ"א ר"ת בתגין טעמים נקודות אותיות שהם ד' בחינות הכלולים בתורה ובתפלה שהם כנגד ארבע עולמות אבי"ע וד' אותיות השם ב"ה שיהיו התורה והתפלה שלמים בארבעה בחינות אלו והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלהיך לשכן שמו שם שהוא בהכ"נ ובהמ"ד ששם מובחר הלימוד והתפלה יותר ממ"א:
או יובן רמז לפי דרכו על תרומה בעין יפה שהיא אחד מארבעים וז"ש ולקחת מ' ראשית כל פרי האדמה ראשית היינו תרומה ולא תעשה בינונית שהיא מחמשים ולא עין רעה שהיא מששים:
ובמדרש איתא ולקחת מראשית בזכות הבכורים שנקראו ראשית נבראו שמים וארץ דכתיב בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ וצריך טעם לזה ונ"ל בס"ד כי ביכורים רומזים לבירור ז' מלכים לכן הם באים מן שבעת המינים בלבד כנגד ז"מ ולכן הם טעונים כלים כי המלכים הנז' הם בחינת כלים ולא האורות שבתוך הכלים ולכן מצוה מן המובחר להביאים כל מין בכלי אחד בפ"ע כנגד ז' כלים דז"מ ולכן נקראים בכורים בכור מי כי הז"מ הם ביכור של הבינה שנקראת מ"י שממנה יצאו בסוד ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום וידוע כי בריאת שמים וארץ נעשה מן בירור של שבעה מלכים הנז' ובזה מובן הטעם דארז"ל בזכות בכורים שנקראו ראשית שהם רומזים לשבעה מלכים נבראו שמים וארץ שהם נבראו מן בירור ז"מ ולז"א ברוכים אתם לה' עושה שמים וארץ ברוכים אותיות בכורים ודוק:
ואמרת לפני ה' אלהיך בערתי הקודש מן הבית וכו'
נ"ל בס"ד הקודש רמז לניצוצי הקדושה מן הבית עוה"ז שעשיתי בירור נ"ק השייכים לי וגם נתתיו ר"ל נתתי כח הבירור לזולתי לסיוע כי כל אדם יעשה סיוע ועזר בברור לכל אדם שהוא משרשו והם ד' מינים הא' ללוי אדם שהוא חכם ועשיר שיש לו שכר תורה ושכר מצות וזה נקרא לוי אתמיר הוא מתלוה עם השכינה וכל רואיו יכירוהו והב' לגר שהוא עשיר ובעל מעשה שעושה מצות וצדקות אך אינו בעל תורה ולכן קראו גר כי אין זכיה בעוה"ז לאיש הישראלי אלא רק לבעל תורה כי יעקב ועשו חלקו העולמות ואין לישראל חלק בעוה"ז ורק בעל תורה יש לו זכיה גם בעוה"ז מדין מציל מזוטו של ים דאם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי ולכן זה נקרא תושב בעוה"ז מחמת שיש לו זכיה בו משא"כ אדם שאינו בעל תורה חשוב גר בעוה"ז והג' ליתום שהוא חכם בעל תורה ואינו עשיר כי זה כמו יתום שאין לו פרנסה מעצמו אלא צריך שיפרנסוהו אחרים שיחזיקו בידו והד' שאין לו כלום לא תורה ולא עושר שיעשה ממנו מצות ולזה קוראו בשם אלמנה הרי נקיט ארבעה מינים שהם כוללים את אישי ישראל ככל מצותיך אשר צותני לתקן ולהועיל לזולתי ומה שזכיתי להצלחה זו הוא מפני שלא עברתי ממצותיך הם מצות עשה ולא שכחתי לא תעשה גם נזהרתי לא אכלתי באוני ממנו שלא רציתי לקבל שכר הבירור בעוה"ז שיש לאדם בה אנינות גם לא בערתי ממנו בטמא שלא עשיתי הבירור בטומאת הגוף או בטומאת רעיון ולא נתתי ממנו למת זה פלוני שנקרא מת בסתם ר"ל לא עשיתי הבירור בשתוף חטא ועבירה כדי שיהיה ממנו חלק לפלוני אלא שמעתי בקול ה' אלהי בקדושת המחשבה עשיתי ככל אשר צותני בקדושת המעשה:
השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך ישראל
י"ל הול"ל השקיפה מן השמים ולמה זכר מעון ונ"ל בס"ד דאמרו בגמרא שבעה רקיעים הם ובכלל הוא הנקרא מעון שבו מלאכי השרת אומרים שירה בלילה וחשות ביום מפני כבוד ישראל ולפ"ז מן רקיע הנקרא מעון יש הוכחה דישראל גדולים ממלאכים דהא כיון דחשות ביום בשביל כבודם ש"מ טפלים להם ועל כן ודאי אין ראוי שישראל יקבלו ברכה מן מלאכים כיון דהם גדולים יותר וצריך שהקב"ה יברך אותם בלתי אמצעי וז"ש השקיפה ממעון קדשך אשר משם מוכח דמלאכים טפלים לגבי ישראל ולכן וברך את עמך ישראל אתה תברכם בלתי אמצעי ולא כאשר אמר יעקב אע"ה המלאך הגואל אותי מכל רע הוא יברך את הנערים:
את ה' האמרת היום להיות לך לאלהים
נ"ל בס"ד דמקשים אנחנו משבחים ומפארים שמו יתברך והלא אין קץ לשבחיו ואיכא חשש סיימתנהו לשבחי דמרך ומתרצים דהשכינה שורה בתחתונים ג"כ ומלא כל הארץ כבודו וא"כ הוי בפניו וכל שהוא בפניו חשיב מקצת ע"פ הכלל הידוע אומרים מקצת שבחו בפניו וכולו שלא בפניו גם ידוע דעובדי ע"ז טוענים מתוך גדולת העבד ניכר גדולת רבו אך הבל יפצה פיהם דאין חולקין כבוד לעבד בפני רבו וז"ש את ה' האמרת היום שניתן לך רשות לשבחו ואז נ"מ מזה השבח להיות לך לבדו לאלהים שלא יטעוך העכו"ם לומר עבוד ע"ז ותשתחוה לה דמתוך גדולת העבר ניכר גדולת רבו כיון דמן השבח מוכח דהשכינה שורה בתחתונים:
וה' האמירך היום להיות לו לעם סגולה כאשר דבר לך וכו'
נ"ל בס"ד דהקב"ה הבטיח את ישראל והייתם לי סגולה מכל העמים בשלשה מדרגות של קדושה שהם קדושת כהנים קדושת לוים קדושת ישראל דוגמת הסגו"ל שהוא ג' נקודות ועי"כ צריכין אנחנו להזהר בשמירת שלשה מיני מצות שהם חוקים ומצות ומשפטים וז"ש האמירך להיות לו לעם סגולה כאשר דבר לך באומרו והייתם לי סגולה ובזה חיוב רמי עלך לשמור כל מצותיו כל דייקא שהם השלשה מינין ותזכה עי"ז לתתך עליון על כל הגוים כל דייקא אפילו מלכים ושרים כמ"ש והיו מלכים אומניך ושרותיהם מניקותיך אפים ארץ ישתחוו לך וכן מ"ש מלכים יראו וקמו שרים וישתחוו גם עוד תזכה לתהלה דארז"ל עתידין הצדיקים שיאמרו לפניהם קדוש כדרך שאומרים לפני הקב"ה וזו היא תהלה שלו יתברך גם תזכו לשם כמ"ש רז"ל עתידין הצדיקים שיקראו על שמו של הקב"ה שנאמר כל הנקרא בשמי גם תזכו לתפארת שתהיו מחיים מתים כמ"ש רז"ל עתידין הצדיקים שיחיו מתים וזו היא תפארתו יתברך שגם אתם תתפארו בה ולהיותך עם קדוש לה' דאינך קדוש כערך המלאכים דוקא כאשר דבר שאמר לכם ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש:
ובאופן אחר נ"ל בס"ד דמצינו לרז"ל שאמרו הקדש מפקיע מידי שעבוד וזה טעם אחד מן הטעמים שיצאו ישראל ממצרים קודם הזמן ע"י שקידשם בדם פסח ודם מילה ועי"כ פקע שעבודם ואמרתי בס"ד רמז נכון שתהיה החירות מכח הקדושה כי אותיות ק"ש דקדוש אם תחלקנה לחצאין יהיה מהם שני רשי"ן ותצרפם עם ד"ו דקדוש אז יהיה צירוף דרור לרמוז מן קודש יהיה דרור מפני דהקדש מפקיע מידי שעבוד ובזה פרשתי בס"ד הכתוב וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור בארץ לכל יושביה דע"י קדושת שנת החמשים שתמשך עליכם הקדושה שלה ותהיו גם אתם קודש ובזה תזכו לדרור כי מן קודש יהיה אותיות דרור והנה מצינו שהקב"ה אמר והייתם לי סגולה דוגמת הסגו"ל שהוא שלש נקודות כן אתם תהיו שלמים בשלשה קדושות שהם קדושת המחשבה וקדושת הדבור וקדושת המעשה ולז"א כאן להיות לו לעם סגולה כאשר דבר לך שתתקדש בשלש קדושות ובזה תזכה לשלש בחינות דרור מן ג' בחינות קודש שיהיה לך והיינו שיש לאדם ג' מיני עבדות הא' עבד ליצה"ר הב' עבד לאדם כמוהו שהוא מצטרך ללוות מאחרים וכתיב עבד לוה לאיש מלוה ובכלל זה המשכיר עצמו לשירות שג"כ הוא בסוג עבד והג' עבד לאוה"ע בגלות שהוא הנקרא שעבוד מלכיות וע"י שלימות ישראל בשלשה מיני קודש הנז' שהם במחשבה ודיבר ומעשה יהיה להם שלשה דרור משלשה מיני עבדות הנז' וזהו לתתך עליון על כל הגוים לתהלה זה דרור משעבוד מלכיות ולשם זה דרור משעבוד בשר ודם דאע"פ שלא נמכר לו ממש עכ"ז שם עבד יקרא עליו הן ע"י שלוה ממנו הן ע"י שנשכר לו ולתפארת זה דרור משעבוד יצה"ר שיהיה הוא כובש את יצרו שכבישה זו היא מפוארת יותר מכל מיני גבורה שבעולם כמ"ש איזהו גיבור הכובש את יצרו שנאמר טוב ארך אפים מגבור וכל זה יגיע לך להיותך עם קדוש לה' קדוש דייקא כי מכח קדוש תזכה לדרור:
או נ"ל בס"ד דידוע ג' סעודות שבת נרמזו בכתוב בשלשה תיבות היום דכתיב אכלוהו היום כי שבת היום לה' היום לא תמצאוהו בשדה וכנז' בגמרא דשבת עוד ארז"ל ג' סעודות הם כנגד שלשה אבות אברהם יצחק ויעקב והמקיים אותם מתקשר בשלשה אבות שהם דוגמת הסגו"ל כי הם אחוזים בשלשה ספירות חג"ת ובזכותם זכינו לשלשה כתרים כתר תורה בזכות יעקב שהוא סוד תורה שעסק בה הרבה וכתר כהונה בזכות יצחק שהקריב עצמו ע"ג המזבח וכתר מלכות בזכות אברהם שהמליכו הקב"ה על כל העולם דכתיב אב המון גוים נתתיך וכן הוא אומר נשיא אלהים אתה בתוכינו וז"ש וה' האמרך היום שנתן לך חלק בשלש סעודות שבת שנקראו בשם היום להיות לו לעם סגולה כדי שתתקשר בשלשה ספירות שאחוזים בהם האבות בסוד שלשה סעודות הנז' ובזה תזכה לתתך עליון על כל הגוים אשר עשה בשלשה כתרים שהם האחד לתהלה זה כתר כהונה ולשם זה כתר מלכות ולתפארת זה כתר תורה ולהיותך עם קדוש לה' אלהיך בקדושת השבת כאשר דבר באומרו כי אות היא ביני וביניכם לדעת כי אני ה' מקדשכם:
והיה אם שמע תשמע וכו' ונתנך ה' אלהיך עליון על כל גויי הארץ
נ"ל בס"ד דידוע דארבע אצבעות היד רומזים לארבע מלכיות אשר עמהם כלולים כל שאר אוה"ע והגודל לבדו רומז לישראל ולכך הוא מובדל משאר אצבעות דכתיב הן עם לבדד ישכון ואמרתי בס"ד טעם נכון בדבר זה דלכן תמצא כל הארבע אצבעות יש בהם שלשה קשרים ורק הגודל שני קשרים כי ישראל יקבלו שפע מהקב"ה בלתי אמצעי לכך נקרא הקב"ה אלהי ישראל אבל אוה"ע אינם יכולים לקבל אלא על ידי אמצעי הם השרים שלהם שלמעלה ולכך לגבי דידם נקרא הקב"ה אלהי האלהים ולכן באצבעות שרומזים להם יש שלשה קשרים רמז שהם צריכין לאמצעי ובשלשה יש אמצעי אבל בגודל הרומז לישראל אין אמצעי ולכן כתיב שמור מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך קשרם על אצבעותיך כתבם על לוח לבך וצ"ל אצבעות מאן דכר שמייהו דבשלמא הלב יש בו צורך כי הכל תלוי בשמירת הלב אבל אצבעות מה שייכות יש להם ובזה מובן בס"ד שפיר לומר קשרם על אצבעותיך היינו כי מן האצבעות שלך בין תבין הפרש והבדל שיש בינך לבין אוה"ע שאתה יש לך הדבקות בהשי"ת יותר כי אין ביניכם אמצעי משא"כ אוה"ע ולכך ראוי שתדבק בתורת ה' ולז"א ואתם הדבקים בה' אלהיכם שאין אתם צריכין אמצעי ולכך חיים כולכם היום ע"י עסק התורה הנותנת חיים לעושיה משא"כ העכו"ם ואמר בהם עכו"ם שעסק בתורה חייב מיתה וכנז' בגמרא:
ומאחר שישראל רמוזים בגודל לכך ראוי הוא שיהיו עליונים על כל האומות כמו שהגודל הוא עליון על שאר אצבעות ברם אם יחטאו ויתהפכו במעשיהם גם הוראת הגודל תהיה להפך שיהיה עומד תחת הארבע האצבעות כיצד אדם שהוא צדיק יש לו צל קדוש מקיף אותו מכל פינותיו והוא זקוף ועומד כנגד ד' רוחותיו ואז צורת גופו מראשו ועד רגליו נראית בתוך צל הקדוש כאשר יעמוד העם נגד מראה ממראות הצובאות דאז צורתו תהיה ג"כ זקופה ועומדת בתוך המראה הזך ההוא ביושר כמו שהוא אך אם יחטא האדם ויקלקל מעשיו יסתלק צל הקדוש מסביבותיו ויהיה עומד על ראשו דוקא כמ"ש רבינו ז"ל בשער מאמרי רשב"י שאם יסתלק לגמרי לא יתקיים האדם אך רק ישאר עומד למעלה מראשו לתת לו חיות וידוע הוא לך אם תניח המראה ממראות הצובאות למעלה מראש האדם אז תהיה צורת גוף האדם בתוך המראה הפוכה שיהיה ראשו למטה ורגליו למעלה וא"כ ממילא גם צורת הידים תהיה הפוכה שהגודל יהיה למטה וארבע האצבעות למעלה כי במראה הנתון למעלה מראשו מוכרח שיתהפכו בו האברים של גופו שיהיו עליונים למטה ותחתונים למעלה ונמצא ישראל נעשו תחת הגוים אך אם הם עושין רש"מ יהיה הצל הקדוש עומד זקוף כנגדן מסביבותם ואז צורת הגוף תהיה בו ביושר וממילא גם היד תהיה צורתה ביושר הגודל למעלה ושאר אצבעות למטה וז"ש והיה אם שמוע תשמע בקול ה' אלהיך וכו' אז ונתנך ה' אלהיך עליון על כל גויי הארץ שאז הוראת הגודל שרומז עליך תהיה ביושר שאתה למעלה וגויי הארץ למטה ועוד נ"ל באומרו ונתנך ה' אלהיך עליון תחלק תיבת עליון לשתים וקרי בה על יון כי הארבע מלכיות הרמוזים בארבע אצבעות אחד מהם הוא יון והזכירו בפני עצמו על יון וגם על כל גויי הארץ הם שלש מלכיות שנשארו ופרט את יון בפ"ע כי הוא הקטן והחלש שבארבע מלכיות שלא היה יכול לשלוט בפועל כמו ששלטו שלש מלכיות הנרמזים בשלש אצבעות כי סו"ד גברו עליו ישראל והשחיתו אותו בימי חשמנאים ולכן נקטיה בפ"ע ואת הכבדים נקטנהו באחרונה:
ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתיך
נ"ל בס"ד החכם נקרא רב ואם לומד תורה לשמה הוא דבק בשם הוי"ה כמ"ש וה' עמו שהלכה כמותו בכ"מ ושם הוי"ה מספרו כ"ו א"כ צירוף רב עם כ"ו הוא ברו"ך וכשיבא לבהמ"ד ודאי הוא ברוך שהולך לעסוק בתורה אך בצאתו מבהמ"ד לילך לביתו לאכול כיון דכונתו לש"ש כדי שיהיה לו כח לעסוק בתורה אז מקבל שכר גם ביציאתו וראוי שיקרא ברוך וזהו ברוך אתה בבואיך לבהמ"ד וברוך אתה בצאתיך מבהמ"ד כיון שכונתך לש"ש ולז"א בית יעקב לכו ונלכה באור ה' שתי הליכות של ביאה ושל יציאה כולם הם באור ה' שכונתינו לש"ש:
ברוך פרי בטנך ופרי אדמתך ופרי בהמתך
נ"ל בס"ד נקיט תלת אלין בחד מחתא כי שמירה הטבעית בשלשתם א"א להיות דבניו בביתו יושבים ופרי אדמתו בשדות של זריעה ופרי בהמתו במדבר המעלה עשבים בלבד וכל ברכה טבעית צריך שתהיה בשיתוף השגחת האדם באותו דבר שתהיה בו הברכה ואם ישב בביתו להשגיח על בניו איך תהיה הברכה בפרי אדמתו ופרי בהמתו כי תהיה לבוז לאחרים ואם ישב אצל שדותיו לשמור ברכתם איך יתברכו בניו בלתי השגחת אביהם עליהם וגם פרי בהמתו יהיה לבוז לאחרים ואם ילך אצל מקנהו יתקלקלו השנים מאחר כי שלש אלה כל אחד הם במקום אחר רחוקים זמ"ז אך ברצות ה' דרכי איש ישלח לו ברכה גסית דלעולם ישב בביתו וישגיח בשמירת פרי בטנו והברכה תהיה בפרי אדמתו ופרי בהמתו ויהיו שמורים לא תגע בהם יד אחרים:
בדרך אחד יצאו אליך ובשבעה דרכים ינוסו לפניך
י"ל למה לא יצאו אלא בדרך אחד וינוסו בשבעה דוקא ונ"ל בס"ד כי בני נח אין להם אלא שבע מצות ויש להם בכלל השבע מצות אבר מן החי אחר שחיטה בעודה מפרכסת שישנה אצלם דוקא ואינה אצל ישראל דאין ישראל מוזהרים בכך אלא כיון דנשחטה הותרה ולכן בשביל שיש להם מצוה אחת שאינה בישראל יצאו בדרך אחד אך הואיל והם באמת עוברים על כל שבע מצות דילהון לכך סוף דבר בשבעה דרכים ינוסו לפניך:
יצו ה' אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידיך
נ"ל בס"ד דאמרו בגמרא דתענית על ר"א איש ברתותא שנעשה לו נס שהכניס סאה חיטים לאוצר ונתמלא כל האוצר חיטים עד התקרא ולא קבל להנות מהם מפני דאין נהנין ממעשה נסים והקשינו א"כ איך אליהו זכור לטוב נהנה ממעשה נסים אצל הצרפתית בכד הקמח וצפחת השמן ותרצנו התם אין הנס נראה בחוש הריאות כי אותו הקמח שבכד והשמן שבצפחת לא נוספו על שיעור שהיו בראשנה אלא רק כל פעם שתבא הצרפתית ליקח קמח מן הכד ושמן מהצפחת נשלם החסרון שנתמלא במקומו ולא ניכר החסרון משא"כ גבי ר"א איש ברתותא הניח סאה ומצאם עשרת אלפים סאים הרי מעשה הנס בעין וז"ש יצו ה' אתך את הברכה באסמיך פירוש אחר שתנחם באוצר כדי שלא תטרח בתיקונם ועסקיהם וא"ת והלא זה יהיה מעשה נס ואין נהנים ממעשה נסים לז"א ובכל משלח ידיך שלא תהיה הברכה בבת אחת בעין שהאוצר שיש בו עשרה סאין תמצא בו אלף סאין אלא הברכה תבא על יד על יד בכל משלח ידיך כל פעם שאתה שולח ידך באוצר ליטול ממנו יתמלא החסרון שיהיה באוצר שיעור מה שנטלת ממנו ובזה לא יהיה הנס ניכר להדיה וכאשר היה אצל הצרפתית:
או יובן בס"ד מלוי ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן עולה רל"ב כמנין הברכה וזו היא השפעה שלימה מכל ארבע עולמות אבי"ע ובזה תתבטל הנפילה הרמוזה באות נו"ן ותתגלה הגאולה הרמוזה באות סמ"ך וז"ש יצו ה' אתך את הברכ"ה שהוא מספר ע"ב ס"ג מ"ה ב"ן ואז באסמיך חלק התיבה לשתים וקרי בא סמ"ך שבו רומזת הגאולה כי היו"ד אינה יוצאה במבטא ועי"כ ובכל דהיינו בכל העולמות משלח ידיך כי ארבעה מילואים אלו הם כוללים כל העולמות כולם גם עוד תזכה לברכת ה' על ידו יתברך דוקא בארץ הקדושה וזהו וברכך בארץ אשר ה' אלהיך נותן לך:
