הקהל את העם האנשים והנשים והטף וכו'
נ"ל בס"ד הטעם שיקהיל עם האנשים את הנשים והטף וגרים היינו שכל איש יקח מוסר לעצמו מן הנשים וטף וגר דהיינו מהנהגתו בביתו עם אשתו ועם טפיו ועם משרתיו שאלו נקראים גרים בבית בעה"ב והמוסר הוא יביט כמה הוא מקפיד על אלו אם יעברו רצונו ואם יעשו דבר שאין לו חפץ בו א"כ כמה וכמה צריכין האנשים לדקדק לבלתי יעברו על דברי תורה ורצון השי"ת אפילו בחוט השערה וז"ש הקהל האנשים עם הנשים ועם הטף ועם גרך כנגד משרתי הבית כדי שבקיבוץ אלו השלשה מינים יקחו האנשים מוסר לעצמן למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' אלהיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת ולא יחסרון כל שהוא ממנה ולכן כנגד ג' מינין הנז' נקיט שלשה שהם ישמעו וילמדו ויראו:
או יובן בס"ד מן הנשים ילמדו האנשים מוסר דאע"פ שמצטערים בהריון ולידה צער גדול עד מות אין קצים בבנים ואין שבעים בהם אלא רוצים להתעבר ולהוליד וכ"ש התורה שמולידים ממנה תולדות רבות שאין ראוי להם לקוץ בה אע"פ שהם לומדים מתוך צער ודוחק ומן הטף ילמודו מוסר גדול שאין להם בושה בכל דבר שהוא צריך להם ויש להם בו הונאה כי תראה אותם רצים ומדלגים כאילות וכצבאים בעבור הנאתם גם משתינים ועושים צרכיהם לפני בני אדם ולא יבושו וכן בשאר עניינים כן האדם צריך להתנהג במצות התורה שלא יבוש ויחדל מלעשותם בשביל בושה אפילו שרואה מלעיגים עליו ולז"א התנא הוי עז כנמר וכו' לעשות רצון אביך שבשמים ובזה פרשתי בס"ד כי נער ישראל ואוהבהו פירוש מתנהגים כנער שאין להם בושה בעשיית מצותי מן המלעיגים אותם ולכך ואוהבהו ובזה יובן בס"ד מ"ש דוד הע"ה אלהים למדתני מנעורי ועד הנה אגיד נפלאותיך כי הוא היה מבזה עצמו על דברי תורה דאפילו שהוא מלך היה יושב ושונה לתלמידים על הקרקע ולא על כסאות כנז' בגמרא והיו ידיו מלוכלכים בשפיר ושליה ודם כדי לטהר אשה לבעלה ואע"פ שהוא מלך ואין זה כבודו והיה מפזפז ומכרכר לפני ארון ה' ואינו חושש על כבודו וכאשר א"ל מיכל כהגלות נגלות כאחד הריקים והוא א"ל ונקלותי עוד מזאת וכו' נמצא היה לומד ממעשה הנערים לעשות מעשה נערים לכבודו יתברך וכבוד תורתו ולז"א למדתני מנעורי דוקא כי גם עתה שאני גדול למדתי להתנהג כזמן נעורי בעבור כבודך ולכן עד הנה אגיד נפלאותיך ולא אחוש על המלעיגים אותי וכמ"ש ואדברה בעדותיך לפני מלכים ולא אבוש כי מורגל אני בכך שכל הנהגתי בעבודתך הוא בכך ולכן מביאים האנשים את טפם בהקהל בשמעם דברי התורה לומר שצריכין להתנהג בדברי תורה כמו הטף שלא יבושו מכל דבר ומן הגרים ילמדו מוסר ומה זה שנולד מטיפה פסולה ונתגדל בין טמאים היום עזב אותם ובא לחסות תחת כנפי השכינה אני זרע קודש גזע ישישים ע"א כו"כ וכמ"ש רז"ל במדרש על הגרים משל לצבי שהיה נכנס ויצא עם הצאן של המלך ולן עמהם והיה המלך מצוה עליו לשמרו ולחבבו תמיד מפני שאין זה דרכו ומנהגו של צבי לדור בבתי הישוב ולז"א הקהל וכו' למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה' וכו':
ובגמרא ארז"ל אנשים באים ללמוד נשים באים לשמוע טף למה באים אלא כדי ליתן שכר למביאיהן וקשא ממ"נ אם יש איזה תועלת בביאת הטף א"כ יאמר התועלת שיש בביאתם מה היא ואם אין תועלת כלל מביאתם למה יקחו שכר אותם המביאים אותם כיון דביאתם אין בה שום תועלת טוב ונ"ל בס"ד ע"פ מ"ש הרב אה"י ז"ל בפ' בראשית ע"פ והביטו אחרי משה ארז"ל שהיו אומרים אשרי יולדתו והקשה הרב ז"ל והלא פשט הכתוב מוכח דלא היה רצונם בשבחו ופירש הענין דכונתם לומר אין פאר למרע"ה ביופי צדקתו ומעשיו כי טוב דרכיו ומעשיו בא לו מצד יולדתו שהיתה צדקת וגדלותו מנעוריו בצדקות ודרך ישרה וזהו אשרי יולדתו שהיא גרמה לו ואין אומרים אשריו ע"ש נמצא אם האב הדריך את בנו בדרך ישרה ועבודת שמים מקטנותו מביאו לבית הכנסת מביאו למדרש בעת הדרשה מנהיגו בק"ש ותפלה וכן כיוצא בזה אז נעשה לילד הרגל בכל זה וגם אחר שיגדל ישאר במנהגו הטוב לבא לדרשה ולהתפלל בבית הכנסת וכיוצא בזה וכמ"ש חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה וממילא אח"כ יהיה שכר מן השמים לאביו על אשר הוא גרם לבנו הנהגה הטובה הזאת ולכן הטף אע"פ שעתה אין תועלת מביאתם כי אין יודעים כלום עכ"ז יש תועלת לאח"ז למביאיהם כי ע"י שאביהם מרגילים אותם בקטנותם לבא בהקהל לדברי תורה אז יבואו ג"כ בגדלותם וממילא לעתיד יהיה שכר למביאיהם:
או יובן בס"ד אומרו לתת שכר למביאיהם אע"פ שאין תועלת לטף מביאה זו והיינו כי מסתמא בהקהל שיש קבוץ עם רב יהיו נדחקין זב"ז ואז ודאי כאשר יביאו האנשים את בניהם הקטנים אין להם מקום פנוי להושיבם מחמת רבוי העם ובע"כ יושיבו אותם בחיקם על ארכבותם ונמצא האבות נדחקים יותר בזה וממילא יגיע לאבותם שכר יותר על ביאתם ללמוד תורה בדוחק כמ"ש רז"ל אגרא דכלה דוחקא ולפום צערא אגרא לז"א ליתן שכר נוסף למביאיהם:
או יובן בס"ד צוה בהקהל האנשים והנשים והטף כדי להשריש בישראל האחדות משל לשלשה בני אדם אחים וירש מהם אחד שדה ואחד מעיין באר מים חיים ואחד מעות מדודים דודאי שלשתם צריכין זה לזה וא"א לחיות לאכול וללבוש בלתי שיתחברו זע"ז ואז יוציאו פירות מירושתם ויחיו בהם וכן ישראל האנשים צריכין לנשים במצות שמירת הנדה דלא שייכה באנשים והנשים צריכין לאנשים במצות עשה שהזמן גרמא דלא שייכי בהו והם נשלמים בם מן האנשים וכולם צריכין לטף בשביל תורה שלומדים בטהרה שהם הבל שאין בו חטא וביאת הגרים ללמוד מהם מוסר כי ישראל בלתי התורה הוא גר בארץ שאין לו קנין בעוה"ז כי יעקב ועשו חלקו העולמות ועשו לקח עוה"ז ורק ע"י לימוד תורה יש לנו קנין גם בעוה"ז משום דכתיב אם לא בריתי יומם ולילה וכו' דהעולם קיים על התורה ובה נעשינו תושבים:
