אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל
איתא במדרש זש"ה מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון וי"ל מה שייכות יש לפסוק זה הכא ונ"ל בס"ד בהקדים מ"ש הגאון מהר"ם שיף ז"ל ע"פ הוכח תוכיח את עמיתיך ולא תשא עליו חטא ר"ל אם תוכיח להחוטא עצמו אתה מביישו על כן תוכיח באותו חטא לאדם צדיק שהוא עמיתיך שלא חטא וזה כיון שלא חטא לא יתבייש ואותו שחטא ישמע התוכחה דרך אגב כשאתה מוכיח לזולתו וע"כ לא יתבייש ולא תשא עליו חטא של ביוש עכ"ד ובזה יתורץ דקדוק אחר בפסוק זה באומרו אשר דבר אל כל ישראל ותיבת כל לשון יתר אך בא הכתוב להודעינו חכמתו של מרע"ה בתוכחות שעשה לישראל שנשמר שלא להביא החוטאים לידי ביוש דארז"ל כאן נרמז כמה מיני חטאים שהוכיחם בהם והוא במדבר ר"ל חטא שאמרו מי יתן מותינו וכו' ובערבה מה שחטאו בשיטים בערבות מואב ומול סוף מה שהמרו על ים בים סוף שאמרו המבלי אין קברים ופארן חטא המרגלים ותופל שתפלו על המן וחצרות מחלוקת קרח ודי זהב בעגל וכל אנו מיני חטאים לא היו אצל כולם אלא יש שחטאו בזה ולא חטאו בזה ויש שחטאו בזה ולא חטאו והוא לא רצה להוכיח להדיה לכל שבט בחטא שחטא בו פן יבואו לידי ביוש אלא קבץ את כולם והוכיחם בכל אלו מיני חטאים ובזה נמצאו לא נתביישו החוטאים ולז"א אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל כל דייקא שהעמיד את כולם והוכיחם ביחד בכל הדברים האלה והיינו כדי שלא יבוא החוטאים לידי ביוש ועל זה הביא המדרש פסוק מוכיח אדם אחרי כאלו במרע"ה שהיה ראש למוכיחם משתעי קרא דקאמר משה רבינו מוכיח אדם אחרי ר"ל אחר מנהגי ועצתי שיעשה כדרכי ומנהגי שלא לבייש החוטא להדיה אלא ישמעהו התוכחה דרך אגב הנה זה חן ימצא כי בזה נמצא מקיים מצות תוכחה ואין החוטא מתבייש וכיוצא בזה פירשו רז"ל ויקם וילך אחריה שהוא ר"ל אחר דבריה ובקשתה וכן כאן:
ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חודש באחד לחודש דבר משה אל בני ישראל ככל אשר צוה ה' אותו אליהם
י"ל למאי אצטריך לפרש הזמן שהיה בשנת הארבעים בחודש הי"א ועוד אומרו כאשר צוה ה' אותו מאי קמ"ל והלא בכל פעם מדבר עמהם כאשר צוה ה' אותו גם מלת אליהם לשון יתר הוא וכבר נרגש בכל זה רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל יע"ש ונ"ל בס"ד דמשנה תורה יש בו תוכחות הרבה לישראל וגם יש בהם דברים שהם קשים מאד ממרים הייתם מקצפים הייתם ודברי התוכחות לעם רב ועצום יהיה נחשד המוכיח שהוא מדבר תוכחותיו בשביל להתגדל ולהתפאר ובעבור עשות כבוד לעצמו בזה הוא מתכוין ברם אם המוכיח יוכיח סמוך לפטירתו מן העולם אינו נחשד בכך כי האדם שהוא הולך לבית עולמו לא יבקש גדולות עוד לעצמו בעוה"ז הנוסיע ממנו ובודאי כל כונתו הוא לש"ש על כן מרע"ה חשש מן החשד הזה ועשה כל תוכחות שלו הקשים מאד סמוך לפטירתו ממש אך גם בזאת היה ירא לדבר אותם קשות פן יענש אחר שראה שבאומרו שמעו נא המורים נענש לכך לא דבר קשה עד שנתן לו הקב"ה רשות וכמ"ש רז"ל במדרש פרשה זו א"ר סימון משל להמ"ד לתלמיד שהיה מהלך עם רבו וראה גחלת מושלכת סבור שהיא אבן טובה נטל אותה ונכוה לאחר ימים היה מהלך עם רבו וראה אבן טובה סבור בה שהיא גחלת והיה מתירא ליגע בה א"ל רבו טול אותה אבן טובה היא כך אמר משה בשביל שאמרתי להן שמעו נא המורים נטלתי שלי מתחת ידיהן ועכשיו אני בא להוכיחן בתמיה א"ל הקב"ה משה אל תתיירא עכ"ל נמצא השי"ת הוא שצוהו להוכיחם בתוכחות קשים אלה והטעם הוא כי דברים קשים אלו הם לטובתם וז"ה ויהי בארבעים שנה בעשתי עשר חודש באחד לחודש שאז הוא קרוב לפטירתו בחודש אחד דבר משה דבור קשה אל בני ישראל יען מאחר דהוא סמוך לפטירה אין כאן חשד וגם בזאת חש מן העונש ולא עשה כן מדעתו עד שנתן לו הקב"ה רשות וצוהו על כך ולז"א ככל אשר צוה ה' אותו שנתן לו רשות וצוה על כך וכמ"ש במדרש יען כי דבור קשה זה הוא אליהם ר"ל לטובתם שבזה יתפעלו יותר וישובו אל ה':
ה' אלהינו דבר אלינו בחורב לאמר רב לכם שבת בהר הזה
נ"ל בס"ד דארז"ל שכר מצות בהאי עלמא ליכא משום דנצטווינו ע"י שליח וליכא בזה משום ביומו תתן שכרו אך שכר מצות אנכי ולא יהיה לך דמפי הגבורה שמענום יש שכר גם בעוה"ז וכתבו המפרשים ז"ל דבשביל מצות אנכי ולא יהיה לך יש לישראל רוב טובה בעוה"ז ולולי כן לא היה להם יותר מכדי חיותם ממש עוד ידוע מ"ש רז"ל ע"פ היום הזה ה' אלהיך מצוך בכל יום יהיו בעיניך כחדשים כאלו בו ביום נצטווית עליהם וכן אמרו ע"פ היום הזה נהיית לעם בכל יום יהיו בעיניך כאלו היום באת עמו בברית ובזה מובן הטעם שצונו השי"ת לזכור בכל יום מעמד הר סיני וז"ש ה' אלהינו דבר אלינו בחורב בשביל שדבר אלינו ממש כי אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום לכך לאמר רב לכם ראוי לאמר בעוה"ז רב לכם שיהיה לכם רבוי שפע טובה ולא בצמצום כי מחמת אותם דברים שדבר עמנו יש לנו שכר גם בעוה"ז גם עוד ראוי לנו להשים מעמד הר סיני על לבינו שנצייר תמיד שבתינו בהר הזה כדי שתהיה קבלת התורה חדשה אצלינו בכל יום או יובן בס"ד סיני נבחר למתן תורה בשביל שפלות שהיתה בו וממדת הר סיני ילמד האדם לאחוז בענוה דמאן דאיהו זעיר איהו רב וז"ש רב לכם אם תרצו להיות רב לכם צריך שתשבו בהר הזה כלומר במידת ההר הזה שהיא מדת ענוה ושפלות:
ובאופן אחר נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש רבינו האר"י ז"ל בשער רוה"ק שהאדם בפנימיותו הוא מכון ומרכבה לצלם שם הוי"ה ובחיצניותו הוא מכון ומרכבה לצלם שם אלהים ע"ש ולכן כתיב ויעבור את מעבר יבק מספר שם הוי"ה ושם אלהים שעולה יב"ק והנה מלוי אותיות סיני הוא ד"ו מכו"ן כי יו"ד ראשנה אינו יוצאה במבטא וד"ו ר"ל שנים וז"ש רב יהיה לכם רבנות ומעלה על ידי שבת בהר הזה שתתכוונו תמיד לעשות עצמכם מכון ומרכבה לשם הוי"ה ולשם אלהים כאשר רמוז בתוך אותיות ההר הזה:
ראה נתתי לפניכם את הארץ באו ורשו את הארץ וכו'
י"ל והלא עדיין הם במדבר ולא נכנסו ואיך אומר להם ראה נתתי לפניכם והם רחוקים ממנה ונ"ל בס"ד דגדול כח הבטחון שעל ידו ישיג האדם את חפצו אע"פ שהוא רחוק ממנו למאד על כן ישראל בעודם במדבר אם יציירו בדעתם שכבר נתן הקב"ה הארץ לפניהם אשר מגודל בטחונם בהשי"ת יחשבו כאלו המבוקש הגיע לידם בזה יהיו זוכים להשיגו ולבא לידם באמת וז"ש ראה נתתי לפניכם את הארץ עיצה טובה קמ"ל כדי לדחות בזה הקטרוגים שתראה בדעתך כאלו כבר נתתי לפניכם את הארץ ובזכות הבטחון הזה אז בואו ורשו את הארץ אשר נשבע ה' לאבותכם לתת להם ולזרעם אך בתנאי שילכו אחריהם כלומר אחרי מנהג אבותם כמש"ה ויתן להם ארצות גוים וכו' בעבור ישמרו חוקיו ותורותיו ינצורו:
או יובן בס"ד ע"פ מ"ש הגאון השל"ה ז"ל בפרשת ויחי בכל מקום שהיו יחד כל זרע ישראל שם היה חונה אוירא דא"י ושם מותר להקריב לה' וכמו שעשו ישראל במדבר מ' שנה שהיה שם עליהם אויר א"י ולכך הקימו המשכן והקריבו קרבנות ולא נקראו שחוטי חוץ ע"ש ובזה פרשתי בס"ד הפסוק בפרשת שלח לך עלה נעלה וירשנו אותה פירוש כבר ירשנו אותה כי אוירה הוא שוכן עתה אצלינו ונמצא כי עתה כבר ירשנו אותה שלקחנו אוירה הקדוש ואז בנקל תהיה גופה של ארץ לכבשה ולכן עלה נעלה ואין חשש ופחד וז"ש ראה נתתי לפניכם את הארץ שלקחתם האויר שלה והנהו אצלכם על כן בנקל תהיה ירושת גוף הארץ ולזה בואו ורשו את הארץ הוא גופה של הארץ ולז"א בפרשת שלח לך סר צלם מעליהם וה' אתנו אל תיראום פירוש צלם קאי על אוירה של א"י שכבר הוא אצלינו וזה סימן כי ה' אתנו לכך אל תיראום:
ה' אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרוב
נ"ל בס"ד מנהגו של עולם הצדיקים מועטים אך זה חידוש אתכם כי ה' אלהיכם הרבה אתכם ועכ"ז הנכם היום ככוכבי השמים כלומר צדיקים שנמשלים לכוכבים ואמר לרב כי הקב"ה הבטיח לאברהם אע"ה דלא פחית עלמא מתלתין צדיקים גמורים ואתם כולכם היום צדיקים גמורים כמו למ"ד רב כאותם שלשים צדיק רב שהבטיח הקב"ה לאברהם אע"ה גם אמר ככוכבי השמים רמז בזה על ב' הכוכבים הקבועים בשמים שאינם זזים ממקומם לעולם והם א' בצד דרום וא' בצד צפון ונקראים בלשון ערבי גיר"י ועליהם הולכים עוברי דרכים ויורדי אניות ויש מדינות שאין רואין אלא רק כוכב שבצפון ויש אין רואין אלא רק כוכב שבדרום ואותם המדינות שהם תחת קו המשוה רואין את שניהם ואלו ירמזון אל שלשה מיני צדיקים והיינו יש צדיק בעל תורה בלבד כי אין לו ממון להאיר לעולם בממונו בצדקה וג"ח ולזה ירמוז כוכב שבדרום כי החכמה תתייחס לדרום כמ"ש רז"ל הרוצה להחכים ידרים ויש צדיק אינו בעל חכמה אלא הוא בעל מצות שמאיר לעולם בממונו בצדקה וג"ח ולזה רמוז כוכב שבצפון כי העושר יתייחס לצפון כמ"ש הרוצה להעשיר יצפין ויש בעל חכמה ובעל עושר שמאיר לעולם בחכמתו וממונו וכנגד זה יש רואין את כוכב הדרומי וכוכב הצפוני ועל כן הצדיקים נמשלו לכוכבים ר"ל לשני כוכבים אלו הקבועים גם נמשלו לכוכבים שהם אורם גדול ורק לסיבת ריחוקם מן הארץ השפלה נראה אורם מועט:
ה' אלהי אבותכם יוסף עלכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דבר לכם
נ"ל בס"ד דידוע השי"ת נקרא אלהי ישראל כי ישראל יכולים לקבל ממנו שפע בלתי אמצעי אך לגבי אוה"ע נקרא אלהי האלהים כי אוה"ע אינם יכולים לקבל ממנו שפע אלא ע"י אמצעי שהוא השר שלהם ובזה פירש הרב א"י ז"ל מאמר רז"ל דאחאב כתב על דלתי שומרון אחאב כפר באלהי ישראל דהכונה כפר בתואר זה דלדעתו גם ישראל אינם יכולים לקבל ממני שפע אלא ע"י אמצעי וא"כ גם לגבי דידם נקרא אלהי האלהים ואינו נקרא אלהי ישראל וז"ש ה' אלהי אבותכם הוא בעצמו יוסף עלכם ככם אלף פעמים שאין אתם צריכים לאמצעי ואין זה חידוש כי יברך אתכם כאשר דבר לכם בלתי אמצעי בתחלת דבריו בעשרת הדברות דלכ"ע אנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום:
או יובן בס"ד יוסף ה' עליכם ככם דידוע כל הנטפל להשם מלפניו מותר למחקו שאין בו קדושה אך הנטפל מאחריו כגון כ"ף ומ"ם של אלהיכם אסור למחקו כי נתקדש בקדושת השם ולזה ידמו הגרים הנוספים על ישראל אם ילכו הנטפלים לישראל אחריהם בדרך שהולכין בו ישראל לעשות כמותם הרי אלו מקודשין בקדושת ישראל אבל אם ילכו לפנים שאין עושין כמעשה ישראל אלא ילכו בדרך הנראה להם לדעתם לא יתקדשו בקדושת ישראל ולכך אמר יוסף עלכם גרים שהם בכם ר"ל נטפלים והולכין אחריכם בדרך שתלכו בה כמו אותיות כ"ם הנטפלין להשם מאחריו וכיון שנוספין עלכם גרים כשרים כאלה אז יברך אתכם כאשר דבר לכם בהבטחות של עת"ל כי ידוע הבטחות דעת"ל תלויה בתוספת הגרים דלכן ארז"ל לא גלו ישראל בין האומות אלא כדי שיתוספו עלהם גרים או הכונה יוסף עלכם גרים שיהיו כשרים כמותכם ואין אתם צריך לגלות בין העמים בעבור זאת אלא גם בזמן תוספת הגרים יברך אתכם כאשר דבר לכם שתשבו בטח בארצכם:
ובאופן אחר נ"ל בס"ד ויברך אתכם כאשר דבר לכם כי מצינו שברכת כהנים נאמרה לישראל בלשון יחיד וי"ל דהול"ל בלשון רבים דהא אין מברכים אותה בפחות מעשרה אך ידוע דנאמרה בלשון יחיד כי כל ברכה האמורה בלשון יחיד היא מעולה יותר שמושכת שפע מרום המעלות סוד הכתר שהוא יחיד ונקרא אל"ף וז"ש יוסף עלכם אלף פעמים שישפיע לכם ממדת הכתר שהוא סוד אלף ואע"פ שאתם רבים יברך אתכם בלשון יחיד כאשר דבר לכם במעמד הר סיני שהייתם רבים עומדים ודבר עמכם בלשון יחיד אנכי ה' אלהיך:
הבו לכם אנשים חכמים וכו' ואשמם בראשכם
י"ל הול"ל ואשמם שופטכם ונ"ל בס"ד דמצינו דהחכמים נקראים עינים של ישראל כמ"ש עיני העדה על הסנהדרין והטעם כי הם הרואין במעשיהם של ישראל ובודקין אותם וארז"ל החכם עיניו בראשו וקשה כל אדם עיניו בראשו אך הכונה דהכסיל אינו רואה במומי עצמו כי אם במומין של אחרים דוקא וזה ידמה כאלו עיניו ברגלו שאז אינו מסתכל דכל גופו ואינו ראהו אך החכם עיניו בראשו שהוא מסתכל בעיניו על כל עצמו מה שעושה בכל גופו שלכך ברא הקב"ה את העינים בראש לרמוז שיסתכל תמיד בכל פעולות הגוף שלו מראשו ועד רגליו כדי שיכיר חסרונותיו ולז"א על החכמים שהם העיניים שלכם אשמם בראשכם שיהיו רואין את כל הפעולות הנעשים בכל הגוף שלכם ובודקין בכל המעשים שלכם ולא כאותם הדיינים שאין רואין במעשים של הציבור הנעשים כאלו הם עינים המונחים ברגלים של הציבור שאין רואין כלום:
ותאמרו טוב הדבר אשר דברת לעשות ואקח את ראשי שבטכם
נ"ל בס"ד הוא בקש מהם תרתי שהם יבררו את הדיינים וגם שיהיו חכמים ונבונים וצריך שישיבו טוב הדבר בסתם דקאי על שתים אלה אך הוסיפו לעשות נראה מדבריהם דכונתם מה שבקשת מאתנו לעשות שהוא הבירור זה טוב אבל מה שאמרת שיהיו חכמים ונבונים לא נח לנו בזה ועי"כ חשד אותם למה לא ניחה להו בחכמים ונבונים אלא מפני שרוצים דיין פתי שיוכל בע"ד לסמות עיניו בטענות מזוייפות ואינו רוצה בדיין חכם ומבין שנקב ויורד עד התהום לברר הדבר ולהוציאו לאורה לכן לא רצה שהם יבררו אלא ואקח את ראשי שבטכם שעשה הבירור על ידו:
שמוע בין אחיכם ושפטתם צדק
נ"ל בס"ד יש אם למקרא וקרינן שמוע מלאה בוא"ו ורמז בזה שמו עי"ן בין אחיכם הם בעלי דינין התובע והנתבע שלא תסתכלו לא בזה ולא בזה אלא תשימו עי"ן שלכם באויר שביניהם ותדברו עמהם כדי שלא יהיה מכשול מראייתכם בהם שיסתתמו טענות אחד מהם או יובן בס"ד ע"ד מ"ש בפ"א דאבות וכשיהיו בעלי הדין עומדין לפניך יהיו בעיניך כרשעים וזה נרמז בתוארים של בעלי הדין שהם אחד נקרא תובע ואחד נתבע ובשניהם אות העי"ן היא בסוף וצריך שהדיין יראה את העין בתוך התואר שלהם דהתובע נחשב בעיניו לתוע"ב והנתבע נחשב לנתע"ב וז"ש שמ"ו עי"ן בין אחיכם פירוש תשימו אות עין דתובע ונתבע בין אותיות התוארים שלהם ובזה ושפטתם צדק שלא יטה לבך לומר זה צדיק הוא ואינו משקר לכך אזכהו:
או יובן בס"ד שמוע בין אחיכם אפילו העדות היא על אדם צדיק וכשר הדומה לכם שנקרא אחיכם וכמו ענין בנו של שמעון בן שטח שהעידו עליו בשקר להרגו והודו אח"כ וכן בהך עובדא דאותו חסיד שהעידו עליו ששכב עם הכלב בשקר וכזב עכ"ז ושפטתם צדק ע"פ התורה שאמרה ע"פ שנים עדים יקום דבר:
ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גירו
נ"ל בס"ד בין איש ובין אחיו קאי על כל מיני דו"ד שיש בין התובע ובין הנתבע שהדין נפסק ע"פ העדים או ע"פ שטר וראיה או ע"פ שבועה ואומרו ובין גירו קאי על דבר סתום כמו הך עובדא דההוא גברא שצוה כל נכסיו לחד ברא כדאיתא בבתרא דף נ"ח שכינס דבריו ולא פירש מה שצריך לו לפרש וכן בההוא דאמר נכסיו לטוביה ולא פירש שם אביו ויש ב' טוביה דכל אלה וכיוצא בהם תלויים בדעת הדיינים שהם יפרשו הענין ע"פ האמת והצדק כפי שיקול דעתם וזהו גירו מלשון לא תגורו מפני איש שפירש רש"י לא תכניס דבריך כמו אוגר בקיץ בכל אלו צריך שיהיה המשפט צדק:
ראה נתן ה' אלהיך לפניך את הארץ עלה רש וכו'
נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש וילקט יוסף בשם מדרש לפרושים כתיב הפח נשבר ואנחנו נמלטנו והיינו בגאולה הראשנה של יצ"מ היתה השבירה של הפח באות סמ"ך שבא ונכנס אות סמ"ך בתוך אותיות פח ונעשה צירוף פסח ולעתיד בגאולה האחרונה תהיה שבירה של פח באות רי"ש שיבא ויכנס תוך פח ויהיה צירוף פרח שאז יציץ ופרח ישראל ע"ש ובזה פרשתי הטעם דבחודש ניסן מברכים על אילנות שיש בהם פרח כי בניסן עתידין ליגאל ואז ישראל שנמשלו לאילנות כי האדם עץ השדה יצאו מן הגלות שישבר הפח שלהם ויהיה פרח שיתקיים אז יציץ ופרח ישראל ובזה פרשתי בס"ד רמז הכתוב האלף לך שלמה ומאתים לנוטרים את פריו האלף רמז ללמוד התורה לשון אלוף חכמה שיהיה לימוד התורה בשלימות ואז מאתים לנוטרים את פריו שיבא אות ר' שמספרו מאתים ויכנס בתוך פח ויהיה צירוף פרח ולז"א בתהלים פ"ג כי הנה אויביך יהמיון ומשנאך נשאו רא"ש שרוצים להסיר אות רי"ש מן פרח כדי שישארו אותיות פח לבדם ולז"א יפטירו בשפה לדבר קטגורים על ישראל וכל כוונתם בזה כדי להניע רא"ש דהיינו אות ריש שלא יתחבר ויכנס תוך פח לשבר אותו וכאשר יוצא פרח יצץ ציץ כי בשבירת הפח ע"י אות ר' שיהיה צירוף פרח אז יצץ ציץ שהוא מספר קץ הגאולה וז"ש ראה נתן ה' אלהיך לפניך את הארץ ולכן עתה הוא עת רצון ומתקרי אתחלתא דגאולה ואז עלה ריש שתעשה מצות ומע"ט ובזה תעלה אות רי"ש להכניסו תוך הפח שתשברהו לגמרי ולא די בשבירה שהיתה לפח ביצ"מ שהיתה ע"י אות סמ"ך כאשר דבר ה' אלהיך לך על הבטחת הגאולה העתידה יציץ ופרח ישראל כי כל דברי הנבואה של הנביאים קבלום מסיני וכמ"ש רז"ל משא דבר ה' ביד מלאכי בימי מלאכי לא נאמר אלא ביד מלאכי שכבר היתה הנבואה בידו מהר סיני וכן ישעיה אמר מעת היותה שם אני אמר ישעיה מיום שנתנה תורה בסיני שם הייתי וקבלתי את הנבואה הזאת אלא ועתה ה' אלהים שלחני וכו' ע"ש ולז"א כאשר דבר ה' אלהיך לך ר"ל עליך בסיני יציץ ופרח ישראל ששבירת הפח העקרית תהי' ע"י אות רי"ש ובזו השבירה שתהיה ע"י אות רי"ש אל תירא ואל תחת שלא יש תקנה עוד לפח שיתחבר כי אין זו כשבירת פח מצרים שנשבר ע"י אות סמך ולכך גאולה שתהיה אחרי שבירת הפח ברי"ש אין אחריה עוד שעבוד:
אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו וכו'
נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש המפרשים ז"ל לעתיד ינטל אות וא"ו מעשו וינתן ליעקב ויהיה יעקוב מלא בוא"ו וישאר בעשו עש ואז תתבטל קליפתו שיתקיים בם עש יאכלם עכ"ד נמצא אות וא"ו שהוא גבול של בני עשו שעומד בסוף השם של אביהם יעבור כוחו מהם ויהיה כוחו לישראל זרע יעקב אך ידוע כי מפלת עשו תהיה ע"י עסק תורה שבע"פ שהיא ששה סדרם מספר וא"ו כמ"ש הקול קול יעקב ואין הידים ידי עשו כי הוא"ו שהוא בסוף שמו והוא ארוך דוגמת יד שהיא מקצוות הגוף זה ינטל מעשו ע"י קול התורה שבע"פ שהיא ששה סדרים מספר וא"ו וז"ש אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו שתקחו כח הוא"ו שהוא גבול שלהם ובזה נשמרתם מאד יהיה לכם שמירה ע"י אור מקיף שנקרא מאד שהוא מכניע ומשבר את אדום אשר אותיותיו שוים או מאד גי' מה רמז לשם הוי"ה דאלפין שעולה מספר גאולה אל תתגרו בם קרי בה אל תתגר וא"ו בם שלא תחטאו ותגרמו שיתגורר עוד אות וא"ו בם כי לא אתן לכם מארצם לעתיד אלא עד שיגמר התיקון בשלימות שהוא מדרך כף רגל וכמ"ש בזוה"ק עד דמטו רגלין ברגלין וגם עד שתהיו נתקיים גם מעונות שאדם דש בעקביו שהם מדרך כף רגל או עד שישבר רגל הקו"ף דקנה של עשו כמ"ש ע"פ גער חית קנה ויהיה הנה וכמ"ש ע"פ ראשון לציון הנה הנם:
