בן איש חי דרשות – בא

בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו ואת לב עבדיו למען שתי אותותי אלה בקרבו
הדקדוק ידוע למה הוצרך לומר לו בא אל פרעה דנראה כאלו יש סיבה שמונעתו לבא ועוד מה ביאור שתי אותותי אלה וכבר נרגש בזה רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל וביאר בטוב טעם ע"ש ולי אנא עבדא נ"ל בס"ד והוא דידוע כל צורך ירידת ישראל למצרים בעבור בירור נ"ק שהיה שם חלק רב וסו"ד הצליחו בזה וינצלו את מצרים אך ידוע שהבירור יהיה ע"י כמה אופנים הא' הם היסורין שע"י יהיה בירור וזה היה לישראל במצרים שהיה להם יסורין גדולים בעבודה קשה ועוד ע"י התפילות וגם זה היה אצלם דכתיב ויאנחו בני ישראל מן העבודה ויצעקו ותעל שועתם אל האלהים מן העבודה וכן אמר השי"ת ועתה הנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ וכו' ועוד ע"י עסק התורה וזה ג"כ היה אצלם כי שבט לוי לא הוטל עליהם עבודה והיו קובעים ישיבות במצרים בעסק התורה ועוד ע"י מצות וגם זה היה להם שהיו שומרי מצות במצרים ואפילו שבת שלא ניתן להם עדיין היו שומרים אותו וידוע כאשר בא מרע"ה לגאלם עדיין לא נתבררו כל נ"ק ונשאר חלק גדול ובעת שהתחילו המכות פסקה עבודה וקם חלק הבירור שהיה נעשה מחמת יסורין גם בטלה הצעקה והשועה שלהם ובטל הבירור הנעשה מחמת התפילות ולהיות כי התפילות עושים בירור גדול ובטלו עתה הצורך להקשות לב פרעה כדי שירבה המכות ומחמת כן יתפלל מרע"ה על סילוק המכה ותפלתו עושה פירות בבירור כנגד כל ישראל ובפרט שהוא מתפלל על עשיית הנס שסילוק המכה היה בדרך נס כמו ביאתה ובזה היה נעשה קידוש השם מאד בתפילתו ולכך היו תפילות אלו שלו עושין פירות בבירור גדול עד שגמר כל בירור הצריך ואם לא היה מכביד לבו איך היה נעשה כל זה:

ואמתיק הדבר ע"פ משל שמצאתי במדרש רבה בקהלת משל לבן בליעל שבא אצל חנוני ואכל בשר וכל מיני פירות ושתה יין ונתבסם ובא לצאת א"ל החנוני הבא דמים מה שאכלת א"ל הרי הכרס לפניך קרע אותו ותוציא מה שאכלתי והחנוני היה פקח מה עשה לקח מחצלת אחת וכרך בה אותו רשע והניחו מוכרך במחצלת על שער החנות כל מי שעבר אומר לו בבקשה ממך תן איזה פרוטות בעבור המת שנקנה לו תכריכין עבר אדם א' הבין הענין אמר לחנוני פטור זה הרשע שילך לו א"ל בבקשה ממך הנח אותו מושכב פה עד שאגבה ואצרף פרוטות שהוא חייב לי ע"כ ע"ש וכן הדבר הזה הנה מרע"ה חפץ בגאולת ישראל יום אחד קודם והקב"ה מאריך היציאה ברבוי המכות שמביא עליהם ע"י המחצלת הזאת של כבדות הלב שכרך את לב פרעה בה כדי שיסרב ויחזור ויסרב כמה פעמים שממילא ירבו עי"כ התפילות שלמרע"ה וברבוי התפילות יגבה הקב"ה הפרוטות שהם נצוצי הקדושה שנעשה להם בירור בכך כמו שעשה אותו חנוני לאותו רשע והנה לפי הנראה שהתפילות האלה הם לטובת פרעה אך באמת לא כן אלא הם לטובת גבוה שעי"כ יתבררו נצוצי הקדושה וכמו ענין משל הנז' שהרואה חושב שהחנוני גובה הפרוטות לצורך זה הכרוך במחצלת אך באמת הם לצורך החנוני שגובה בהם חובו וז"ש בא אל פרעה אל תאמר עד מתי יהיה הדבר הזה שיסרב ותביא עליו מכה ותתן לי רשות להתפלל כדי לסלקה וחוזר ומסרב ותביא עליו אחרת ואסלקה ג"כ יותר טוב שתביא עליו מכה ותתמיד בו ולא תסתלק עד אשר תכחידהו הוא ועמו ואז ישראל יצאו באין רודף אחריהם לז"א כי אני הכבדתי את לבו ר"ל זה הסירוב בא מכחי שכרכתי את לבו במחצלת של כבדות וגם את לב עבדיו למען שתי לשון תיקון כמו שית זונה שהוא ר"ל תיקון זונה וכן ותשם בפוך עיניה ר"ל תתקן וכנז' בשרש ז"ל וז"ש שתי אתקן אותותי אלה ר"ל נ"ק שנקראים אותות כידוע שהם מושמעים בקרבו שברבוי המכות ירבו התפלות ואז יהיה בירור לנ"ק שה"ס אותות אשר בקרבו גם רמז בקרבו על השר שלו הנקרא מצרים שרמוז בקרבו כי מלוי פרעה הוא מספר מצרים ר"ל עד שיגיע הדבר עד השר שלו להכנע:

את אשר התעללתי במצרים ואת אותותי אשר שמתי בם
דקדק רבינו מהר"ם אלשיך ז"ל למה קרי להמכות שחוק דאמר התעללתי שהוא ר"ל שחקתי גם הדברים כפולים שחזר ואמר אותותי אשר שמתי בם דהיינו הך ע"ש ונ"ל בס"ד דמצינו בשליחות מרע"ה בביאה ראשנה שבא אל פרעה בדבר ה' לא נתן לו הקב"ה רשות לעשות אות ומופת לפני פרעה אלא רק דבר עמו דבר השליחות ובביאה שניה נתן לו רשות לעשות וכמ"ש כי יאמר לכם פרעה תנו לכם מופת ואמרת לאהרן השלך את ממך ודבר זה יפלא דמן הראוי לעשות המופת בביאה ראשנה כדי שיוודע שהוא שליח הקב"ה אך התירוץ לזה הוא כי בכונה מכונת עשה הדבר הזה לבלתי יעשה מופת לפני פרעה כדי שיטעה פרעה ויחשב שאין יכולת ביד שלוחו יתברך לעשות מופת לפניו ואז בזה יתגאה ויגלה ויוציא רוע לבבו חוצה ואז יתחייב בכל המכות והוא כי ידוע שהשי"ת גזר עבדות ועינוי על זרעו של א"א כדכתיב ועבדום וענו אותם אך פרעה עשה להם עבדות ועינוי קשה מאד עשר ידות על החיוב ובזה נתחייב במכות אך יש פ"פ לפרעה לומר רחמנא אמר ועבדום וענו אותם בסתם ולא פירש שיעור ואני עשיתי דבר קשה לצאת ידי ספק כדין ספיקא דאורייתא לחומרא דאולי כונתו של שיעור זה הרב ולמה אתחייב כי לעשות מאמר ה' ולקיים גזרתו עשיתי ובאמת הקב"ה יודיע כל מה שעשה בשאט הנפש עשה ולא היתה כונתו לקיים דבר ה' אך הוא ושרו היה להם פ"פ לומר לא כי אלא לקיים גזרת ה' עשינו על כן בביאה ראשנה שבא מרע"ה לומר לו לשלח את ישראל בדבר ה' לא נתן לו רשות לעשות מופת כדי שפרעה יחשוב שאין בו יכולת לעשות מופת לפניו ואז יגבה לבו ויוציא רוע לבבו לחוץ וכאשר היה שכפר ואמר מי ה' אשר אשמע בקולי לא ידעתי את ה' וגם את ישראל לא אשלח ואם היה עושה לפניו מופת לא היה מדבר גדולות בגאוה ובוז והיה מפחד לומר מי ה' וכו' לא ידעתי את ה' אך אתה הוציא רוע לבבו בגלוי ודבר הדברים האלה וממילא לא יוכל עתה לשקר לטעון כי הוא עשה הקושי לישראל לקיים דבר ה' וגזרתו דהא בפיו כפר ואמר מי ה' אשר אשמע בקולו וגם לא ידעתי את ה' ואיך יאמר שהוא עשה לקיים גזרת השי"ת ועל כן נתחייב במכות ובאו עליו כל האותות ובזה פרשתי בס"ד הכתוב תבואהו שואה לא ידע וכו' פירוש תבואהו שואה הם המכות כי לא יכול לומר שנתכוון לקיים דבר ה' דהלא הוא הודה ואמר לא ידע את ה' ולכן רשתו אשר טמן תלכדו בשואה יפול בה ונפשי תגיל בה' וכו' וז"ש את אשר התעללתי במצרים שחקתי בהם בביאה ראשנה אשר שלחתיך שלא נתתי לך רשות לעשות מופת שיחשבו שאין בך יכולת לעשות מופת לפני פרעה וזה השחוק שהטעיתי אותם בו גרם את אותותי אשר שמתי בהם הם המכות כי עי"כ גילה פרעה רוע לבבו בכפרנות שכפר ועתה אין בידו לפטור עצמו בטענה של שקר לומר שעשה בעבור לקיים את גזרתי שגזרתי:

עד מתי יהיה זה לנו למוקש
נ"ל בס"ד דארז"ל היה דו"ד בין מצרים ובין מלך כוש בגבולין כי מצרים היו רוצין לגזול את מלך כוש לעבור בגבולו וע"י מכת הצפרדעים נתברר גזלת מצרים כי א"ל הנה אנכי נוגף את כל גבולך בצפרדעים ובזה נתברר הגבול עד היכן הוא כי בגבול כוש לא נראה צפרדע אחת ועוד חזרה ונתבררה הגזילה של הגבולין במכת הארבה דג"כ א"ל מביא ארבה בגבולך ובזה פרשו הכתוב כאשר משפטיך לארץ צדק למדו יושבי תבל ועל כן אחר שכבר נתבררה גזלתם בצפרדעים הנה עתה בשמעם ההתראה שלו בארבה דג"כ א"ל בגבולך שיהיה בזה ג"כ ניכר הגזלה שלהם וע"פ שנים עדים יקום דבר לכך אמרו לפרעה עד מתי יהיה זה לנו למוקש כי לא די הבירור שעשה להגזלה של הגבול במכת הצפרדעים הנה הוא עושה בירור שני במכה זו ודא עקא שלוקין וגם לוקחים חרפה בשם גזלנים בין מלכי ארץ גם אמרו תיבת זה פיהם הכשלם לומר שכל מכה היה בה חמשה מיני זין כמ"ש רבי עקיבה מנין שכל מכה היתה של חמש מכות שנאמר וכו' וזהו זה ה' זין גם אמרו למוקש שהוא מספר מות ומספר מרע"ה במלואו מ"ם שי"ן ה"א עולה תע"ו שהוא למצרים מות ולז"א יהיה זה משה לנו למוק"ש תע"ו ולישראל טוב:

הטרם תדע כי אבדה מצרים
נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש רבינו האר"י ז"ל דמכת הארבה יצאה מן הבינה דמלכות דקדושה וידוע כי הבינה ה"ס ה"א ראשנה שבשם שגם במלכות יש שם הוי"ה המורה על י"ס שבה והקליפות מתייראין מן הבינה יותר משום דגבורות מתערין מינה ולז"א הטרם תדע כי אבדה ר"ל מכה זו היא מן ה"א טרם ר"ל ה"א ראשנה שהיא בינה ובה אבדה מצרים כי מי יוכל לסבול המכה שלה והם אע"ג דלא חזו מזלייהו חזי ומשים בפיהם דברים אלו:

מי ומי ההולכים
נ"ל בס"ד דידוע פרעה היה יונק מן אותיות מי דשם אלהים ואותיות אלו במלואם ג"כ יש אותיות מי כי מלוי יו"ד הוא מספר יו"ד וכן מלוי מ"ם הוא מ"ם ולז"א הגד לי מ"י ומ"י הפשוט והמלוי ההולכים ממני או אם ישארו אצלי או יובן בס"ד שאל על עון הכפירה שכפר בביאה ראשנה ואמר מי ה' אשר אשמע בקולו והוא היה מדבר ע"י תורגמן א"כ כפירה של מי היתה כפולה מפיו ומפי המתורגמן שלו ועל זה שאל חטאים של מי ומי דהיינו שלי ושל מתרגמן ההולכים אם אשלח אתכם או אם עדיין חיובם קיים או יובן בס"ד שאלו על דתן ואבירם וזהו מי ומי דתן ואבירם ההולכים עמכם כי הוא אוהב אותם והם נאמנים שלי שהם הלשינו על מרע"ה בהריגת המצרי ורוצה שילכו עמהם כדי שיגידו לו דבר וכינה אותם בשם מי ומי כי דתן אמר למרע"ה מי שמך לאיש שר ושופט עלינו ופרעה חשב ששניהם התריזו ופקרו כנגדו בתיבת מי ולכן א"ל אלו בעלי מי ההולכים עמכם או יובן בס"ד מי ומי אותיות יומים שרצה לעשות עמו פשרה שהם א"ל תחלה דרך שלשת ימים וא"ל אם יספיק להליכה זאת שלכם יומים ולא תצטרכו להרחיק שלשת ימים והפשט לא יופשט והדרשה תדרש:

בנערינו ובזקנינו נלך
י"ל תיבת נלך זו לשון יתר מאחר דאמר לבסוף נלך ונ"ל בס"ד לומר בנערינו ובזקינינו הן אנשים הן נשים בודאי נלך שכולם בני עבודה והליכתם חיוב ומאחר דהגדולים מנערים עד זקנים צריך שילכו לכן ראוי שגם בבנינו ובבנותינו שהם קטנים ואינם בני עבודה וכן בצאנינו ובבקרינו נלך כי הקטנים איך ישאר לבדם וכן הצאן והבקר וצריך שילכו דרך אגב ונ"ל בס"ד הזכיר לו עתה ג"פ ב"ו בר"ת בנערינו ובזקינינו וכו' כיון בזה לשם א"ז ב"ו נ"ה שהוא סודו משולש בג"פ ב"ו כל שליש הוא מספר ח' כנודע והוא השומר את ישראל ורמזו אותו בשירת הים כנודע:

יהי כן ה' עמכם כאשר אשלח אתכם ואת טפכם
נ"ל בס"ד איש ואשה שנזדווגו נשלם בהם אותיות י"ה ואם הולידו זכר נשלם וא"ו דשם הוי"ה ואם הולידו נקבה ג"כ אז נשלם אות ה"א אחרונה וכמ"ש מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מה' שנשלם בפו"ר כל שם הוי"ה והנה עתה כששמע השר שלו שאמר בנערינו ובזקנינו שכולל אנשים ונשים וגם בבנינו ובבנותינו נרתע מדברים אלו כי אמר עתה יהיה אצלם יחוד שם הוי"ה וישרה עליהם כח שם הוי"ה ויתגברו בהליכתם לז"א ע"י השר שלו אם יהי כן כאשר אמרת אז ה' עמכם שם הוי"ה בשלימות והוא כאשר אשלח אתכם האבות והאמהות ואת טפכם שהם הבנים והבנות ראו כי בזה רעה של מצרים נגד שתתגברו למרוד בנו לכך אני אומר לא כן כאשר אמרת אלא לכו נא הגברים בלבד כי אותה אתם מבקשים חלק תיבת אותה לשתים וקרי בה אות ה' אתם מבקשים כלומר מרגיש אני שרוצים למשוך ממני כח אות ה"א שבשמי ותשאירו בי אותיות עפר שתניחו אותי על העפר והקרקע בלבד וכן היה שניצלו את מצרים שלקחו המטלטלין הרמוזים באות ה"א בסוד שמיטת כספים והניחו אותם על העפר היא ארץ מצרים שעזבו אותה והלכו וכל זה הרגיש ורמזה להם בזה כי אות ה"א אתם מבקשים:

או יובן בס"ד אומרו כי רעה נגד פניכם דידוע כי אות הגאולה שנגאלו בו ישראל ממצרים הוא אות פ"ה דמנצפ"ך ורמזו יוסף הע"ה להם בפקוד יפקוד ולז"א פרעה למרע"ה אם אתם בטוחים בתגבורת אות פ' להתגבר על אות פ' דפרעה ולהחשיך אותו אין זה מספיק לכם לעזרה כי ראו שישאר בשמו אותיות רעה והיא תהיה נגד פניכם או הכונה ברית כרותה לשפתים ואתה אמרת ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה וזה רע"ה של הר"ע נגד פניכם:

וגם מקנינו ילך עמנו לא תשאר פרסה
נ"ל בס"ד מקנינו בירור נ"ק שבררנו ילך עמנו לא תשאר פרסה אפילו ניצוצות שבעקב התחתון לשון פרסת רגל ג"כ נקח אותו מן הקליפה שלכם כי ממנ"ו ר"ת מתרין מזלין נצר ונקה נקח סיוע לעבודת אלהינו במעשה הבירור ואנחנו לא נדע מה נעבוד עד בואינו שמה מספר א"ל שד"י המאיר בבריאה שמשם חצובים נשמות ישראל שיאיר בנו ויורה לנו את דרכינו או שמ"ה ע"ה עולה מספר רצון הוא רצון העליון:

עוד נגע אחד אביא על פרעה אחרי כן ישלח אתכם וכו' דבר נא באזני העם
נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש הגאון תפארת הגרשוני דכל היכא שהקב"ה נלחם עם האומה בשביל ישראל צריך שתהיה הביזה קודש לה' ע"ש וז"ש עוד נגע אחד אביא אני דמוכרח שיהיה זה על ידי אחרי הנגע הזה ישלח אתכם וכו' ואם תמתינו ליקח הרכוש בעת יציאה צריך שתהיה הביזה קודש לכך דבר נא באזני העם וישאלו וכו' כדי שיזכו ברכוש קודם שאלחם להם ובזה יובן אלו הרג בכוריהם בידו ולא נתן לנו את ממונם דיינו כי בחסדו עשה לנו המצאה לזכות בממונם:

דבר נא באזני העם
איתא בגמרא אין נא אלא לשון בקשה א"ל הקב"ה למשה בבקשה ממך לך ואמור לישראל בבקשה מכם שאלו איש מאת רעהו וכו' והקושיא למה צ"ל לישראל בבקשה מכם מי אומרים לו לך קח כסף וזה לא ירוץ ליקח ונ"ל בס"ד ע"פ מ"ש המפרשים ז"ל בשם מהר"י חאגיז ז"ל שבכלל הצווי צוהו שישאילו העשירים של ישראל לעניים שבישראל כלי כסף וזהב ושמלות שילבשום העניים וילכו לשאל מן המצריים כדי שיהיו נראין עשירים וישאילום חפצים יקרים דאם ילכו עניים בבלויי הסחבות לא ישאילום חפצים יקרים כי יאמרו אלו עניים די להם בחפצים פחותים וחפצים היקרים נשאיל אותם לעשירים והקב"ה רוצה שגם העניים יקחו דברים יקרים לכך צוהו שישאלו תחילה העשירים את העניים חפצים חשובים כדי שילבשום וילכו לשאל ויחשבום עשירים וישאילום ע"כ נמצא הצווי הזה שצוה שכל ישראל ישאלו ממצרים כלי כסף וזהב תלוי בדבר אחד דאינו מתקיים אא"כ ישאילו העשירים את העניים לכך א"ל בבקשה מכם וכו' כי בלא"ה יאמרו העשורים למה נשאיל כלי כסף וזהב ושמלות כדי שילכו ויקחו חפצים יקרים מהמצריים טוב שילכו במלבושי עניים כדי שלא ישאילום המצריים אלא חפצים פחותים ואז אנחנו נקח כל חפצים היקרים מן המצריים ומ"ש למרע"ה בבקשה ממך מפני כי מרע"ה היה קשה אצלו הדבר הזה לאמר לישראל בשם ה' בבקשה מכם ורוצה לומר להם לשון גזרה בדבר ה' לכך א"ל בבקשה ממך שתאמר להם בלשון

ולקחתם אגודת אזוב וטבלתם בדם וכו'
נ"ל בס"ד ענין זה רומז לטהרת ישראל מן העונות שהם מזיד הן מצד המעשה הן מצד הדבור הן מצד המחשבה והוא כי אזוב גי' י"ז וטבילו בדם הרי כאן צירוף מזי"ד שהוא י"ז ד"ם ואמר והגעתם על שתי מזוזות רמז לשתי ידים ששם המעשה והמזוזות דוגמת שתי ידים זקופין ועל המשקוף הוא רמז לראש שבו הפה ששם הדיבור והמוח ששם המחשבה:

ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית
נ"ל בס"ד כי שני מיני בירורים של נ"ק יש על האדם לעשות הא' הוא מה שקלקלו אדם וחוה ונתערב הנ"ק בקליפות והב' מה שקלקל האדם עצמו בגלגול זה ובגלגולים שעברו והנה ידוע כי שה הוא לשון המשכה והבדלה כמ"ש לעיל בפרשת שמות והוא ענין הבירור נ"ק מן הקליפות ויש בירור השייך לבית אבות והוא קלקול אדם וחוה ויש בירור השייך לבית היא גופו של אדם עצמו המכונה בשם בית וכמ"ש לא יזועו שומרי הבית וז"ש ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית בירור זה ובירור זה ואם ימעט הבית מהיות משה פירוש אין בכוחו להשלים הבירור שלו ולקח הוא ושכנו שיהיה לו סיוע מצדיק אחר לכן קודם כל עשיית המצוה אומרים בשם כל ישראל לכלול מצותו בכלל כל ישראל אך התועלת שלו צריך שתהיה מן הקרוב אל ביתו כלומר צדיק שהוא משרשו אז יועיל לתת לו כח וזו הקרבות אינה קרבות של גופים אלא במכסת נפשות ר"ל בחשבון הנפשיות כי יש גופו רחוק ממנו בקרובת הגופים ורק הוא קרוב לו מצד הנפשות גם צריך שכל אחד יעשה ההשתדלות בכל כוחו ולא יתעצל לסמוך על אחרים ולז"א איש לפי אכלו לפי הכח הנתון בו מלמעלה מכל דבר ודבר גם צריך לעשות מלאכת הבירור בהצנע שכל דבר הנעשה בהצנע יצליח כמ"ש והצנע לכת עם אלהיך ולז"א תכוסו על השה לשון כיסוי גם תשתדל לעשות בירור שלם וז"ש שה תמים גם יהיה הבירור בסוד זכר ר"ל משפיע כי כל משפיע מכונה בשם זכר והיינו שהבירור יהיה חזק שימשוך עמו בירורים חלושים של אחרים שיתן וישפיע כח בהם להעלותם למעלה גם צריך שאתה המברר בעת הבירור נקי מן החטא של תערובת המחשבה כמו בן שנה שאין בו חטא ואין לו מחשבה רעה וכמ"ש רז"ל ע"פ בן שנה שאול במלכו כבן שנה שלא טעם טעם חטא או יובן זכר בן שנה ר"ל תזכור כשהיית בן שנה שהיה מזונך מצוי לך בדדי אמך בכל עת ולא היה לך זמן קבוע לסעודתך כן אתה תתנהג בתורה ומצות שבהם תעשה הבירור שתהיה עוסק בהם בכל עת וככתוב והגית בו יומם ולילה וכן הוא אומר בכל עת יהיו בגדיך לבנים ושמן על ראשך לא יחסר:

מן הכבשים ומן העזים תקחו
נ"ל בס"ד ע"פ מ"ש בגמרא דשבת דף ע"ז מ"ט עזי מסגן ברישא והדר אמרי פירוש שהעזים הולכים בראש העדר והשיב לו כברייתו של עולם דברישא חשוכה והדר נהורא וכן הוא סתם עזים שחורות אבל רחלות אינם שחורות ופירוש הגאון חיד"א ז"ל בכסא דוד דף ע"ח מ"ט עזי מסגן ברישא פירוש היצה"ר וכוחותיו נקראים עזים שהם עזים וקשים והיצה"ט וכוחותיו נקראים אמרי כי ידברו במענה רך ולשון רכה עם האדם והיצה"ר וכוחותיו באים לאדם מעת לידה דכתיב לפתח חטאת רובץ אך יצה"ט וכוחותיו באים אחר י"ג שנים והשיב כברייתו של עולם וכו' שהקליפה קדמה לפרי וכן יצה"ר דרגא דחושך בא בראשנה ע"ש נמצא עזים רמז לכוחות יצה"ר וכבשים רמז לכוחות יצה"ט והאדם מלבד שצריך ללמוד עצה טובה מיצה"ט ויקח כל דבריו ללכת בהם עוד צריך להטות אזנו לדברי יצה"ר שיקח מהם עניינים טובים ואין לדחות כל דבריו לגמרי כי פו"ר לא תתקיים אלא ע"י כוחות יצה"ר שעושים תאוה באדם דהא אנשי כנה"ג כשרצו לבטל יצה"ר דעבירה ותפסו הקליפה שלו אז אפילו ביצה בת יומא לא מצאו וכן יקח חמדה וקנאה וכבוד מכוחות יצה"ר לעסוק בהם בעבודת שמים בלבד:

ועוד יש כמה לימודים טובים שהם נלקחים מן כוחות יצה"ר ואמשיל משל בדרך מליצה ע"ד המוסר והוא שיצה"ט והיצה"ר פגעו זע"ז א"ל היצה"ר ליצה"ט עד מתי נהיה לוחמים זע"ז ואתה הולך נגדיי אלי ואינך משלים עמי והלא שלמה הע"ה קראני זקן ולך קרא ילד וצריך שילד ישמע לדברי הזקן א"ל היצה"ט לך קרא כסיל ולי קרא חכם ואין החכם נשמע לכסיל א"ל היצה"ר אעפ"כ בבקשה ממך תעשה שלום עמי שעה אחת א"ל היצה"ט מה תרצה בזה השלום א"ל רוצה אני להזמין את אחד מאנשיך במסיבה הגדולה של אהובי וריעי והוא מקום השחוק שקורין תייאתר"ו א"ל היצה"ט מי הוא זה שתרצה להזמינו א"ל חסיד פלוני א"ל היצה"ט הלא כל הארץ לפניך וכל החצרות פתוחים תלך ותזמינו א"ל זה חסיד גדול ואם אתה לא תאמר לו שילך לא ישמע לדברי לבא למקים השחוק הזה א"ל היצה"ט כן אעשה ואתן לו רשות ועצה שיבא למקום השחוק שקורין תייאתר"ו אך אימתי תרצה שילך א"ל אחר שני לילות א"ל למה לא תזמינו בזאת הלילה והלא השחוק הזה נוהג בכל לילה א"ל כך רצוני שאזמנו שם אחר שני לילות א"ל היצה"ט גם הדבר הזה אעשה וכן היה הלך היצה"ר אחר ב' לילות ונכנס בלבו של אותו חסיד ויעץ אותו שילך בזאת הלילה למקום השחוק שקורין תייאתר"ו והחסיד רעד מדבר זה עד שבא היצה"ט וא"ל תלך מה בכך תראה עולם בעיניך ואולי מן מהלך זה יצא דבר טוב כי עדיין לא ראית שחוק מימיך ורק תשמור יראת ה' בקרבך ולא תחטא וילך החסיד אותה לילה לראות בזה המקום השחוק ויעמוד שם עד שעה שמנית מן הלילה ורק רואה היה ויבא אל ביתו והיצה"ר הולך אחריו לידע מה הפרי הנולד מן המראה הזה שראה החסיד כי הוא צייר בלבבו דבר רע שיוצא מן המראה הזה שילכד בו החסיד ולכך בא אחריו לביתו לראות אם הועילו מעשיו וירא והנה החסיד כשנכנס לביתו נפל על מטתו ויבך בכי גדול וצעקה גדולה ותרץ אשתו לקול בכייתו ותאמר מה לך ויאמר לה כלי זהב היה לי מזהב פרויים והיה מזוקק הרבה ועתה בזאת הלילה בחנתיו בתוך הכור ויצא זקוקו שני שלישים זהב ושליש סיגים וגם ידעתיו שאינו זהב פרויים אלא זהב פשוט הנמצא בשוק לרוב א"ל אשתו אתה הלכת לשחוק של תייאתר"ו מהיכן היה לך צורף שם לבחון את הכלי ועוד מימי לא ראיתי כלי זהב אצלך וכי מתוך שכרות אתה מדבר דברים אלו א"ל אינני שיכור אלא מדבר בדעת והשכל כי כלי הזהב הוא הלב שלי שאני עובד בו את השי"ת בחשק התורה והמצות והייתי חושב שלבי היה זך מאד שיש לו שמחה שלימה בתורה ומצות והייתי חושב שיש לו חשק גדול בתורה ומצות יותר מן הראוי ועתה בזאת הלילה ראיתי את המעשים הנעשים בבית המשחק איך עשרה בני אדם חלושי המזג יושבים על השלחן משחקים בקובייא עד שעה שמנית בחשק רב ובהתלהבות גדולה אשר אני לא היה לי בעסק התורה ומצות אחד מעשרה מזה החשק והתלהבות שהיה לאלו ועוד ראיתי בני אדם גדולים ומשכילים איך הם שמחים שמחה גדולה על מעט ליצנות ושחוק שעושים לפניהם אשר אני לא היה לי שמחה בתורה ומצות חלק אחד מעשרה משמחתם ועוד ראיתי אנשים ונשים מרקדים ביחד ויגעים יגיעה רבה עד שהיה שוטף מהם זיעה שטף רב והם מתענגים ביגיעתם עונג רב ואני לא הייתי יגיעה בתורה ומצות אחד מעשרה מהם וגם לא היה לי תענוג אחד מעשרה מהם על כן אני בוכה כי מה שחשבתי ביופי וחשיבות לבי שהוא מגיע למדרגה גדולה בכל הנז"ל הנה בזאת הלילה ידעתי שהוא פחות שבפחותים והיצה"ר בשמעו דבריו אלו מת לבו בקרבו ויפן ויצא חוצה קומתו כפופה וראשו לארץ מגיע כי לא עלתה בידו מחשבתו ותהי להפך:

והנה אחר ג' וד' ימים פגע יצה"ט ביצה"ר ויאמר לו הלא עשיתי בקשתך ונתתי רשות לאותו חסיד ויעצתיו שילך למקום שהזמנת אותו הגד לי עתה איך עלתה הזמנה זו בידך א"ל היצה"ר הלואי שהיו הרגלים שבורים ולא הלכתי להזמינו א"ל למה א"ל אני הזמנתיו להפילו ברעה גדולה ונהפך הדבר לטובתו כי אדרבה הוסיף יראה על יראתו וחכמה על חכמתו שלמד מאנשי ותלמידי כמה דברים והוא משתמש בעסק הנגדיי אלי א"ל היצה"ט ספר לי איך היה הענין הזה א"ל ישב שם עד שעה שמנית מן הלילה והיה רואה כל הדברים הרעים אשר נעשו שם ולא נתנמנם אלא היה מביט בכל דבר בעינים פקוחות ואני הייתי עומד אחריו ושמח כי אמרתי בלבי אך זה היום שקויתי מצאתי ראיתי אח"כ הלך לביתו ואני אחריו לראות פרי מעשה אשר עשיתי לו ואשמע קול צעקה ובכיה רבה ותשאלהו אשתו על דבר הבכיה והשיב לה כו"כ אז ידעתי שלא עשיתי כלום לעצמי בהזמנה זו אלא אדרבה היה בזה הפסד ונזק גדול כי ראייתו ועמידתו בבית השחוק היתה להוסיף יראה על יראתו וקריתי על עצמי המשל דאמרי אינשי גמלא אזל למבעי קרני אודני דהוו ליה גזיזו מיניה וכל דמעה שהיה מוריד מעיניו בדבר זה היה נמוח כנגדה משומן לבי לוג אחד ולא יכולתי לסבול לעמוד בביתו ותכף יצאתי וברחתי מביתו ואבא היום בבוקר לבית הכנסת לעשות מלאכתי עם אנשים שהם תחת ממשלתי להחטיאם בשיחה בטילה בתוך התפלה ועוד כמה מכשולות כמנהגי עמהם בכל יום ויום וארא את החסיד בבית הכנסת מתפלל התפלה בכונה גדולה ושמחה וחשק רב כפלי כפליים על מנהגו שהיה נוהג בכל יום ואצטער מאד ולא יכולתי להתאפק ולראות ותכף יצאתי ויספרו לי חיילותי איך בכל דברים ומעשים טובים הוסיף שיעור רב על מנהגו הקודם כפלי כפליים על כן ראה נא מה תועלת היה לי ממך שעשית בקשתי ויעצת אותו שיבא למסיבה שלי כי היה לי הפסד רב בזה ואתה הרווחת ריוח גדול א"כ שקיל טובתך ושדי אחזירי כי לטובתך והנאתך יעצת אותו וישחק יצה"ט על דבריו:

אח"כ א"ל היצה"ט בחייך תודיעני למה לא רציתה להזמינו אותה הלילה אלא עד אחר שתי לילות א"ל היצה"ר לא אשיב לך על הדבר א"ל למה א"ל כדי שלא תשחק עלי ותשמח בי א"ל היצה"ט תאמר בחייך ואל תחוש בזה ויפצר בו ויאמר לו אני ראיתי אותו חסיד שמן בתורה ומצות ומע"ט אמרתי בלבי מה טוב אם אוכל להכשילו ולטמאו על כן חשבתי להביאו לבית השחוק שקורין תייאתר"ו שיראה שם מעשים רעים וענייני כיעור המעוררים תאות המשגל בלב הרואה ואמרתי ודאי אותו חסיד כשיראה דברים מכוערים אלו יתלהב בתאות המשגל אך ודאי לא יבא בפעם ראשנה לנאף עם נכרים אלא ילך לביתו לשכב עם אשתו להשקיט אש התאוה הבוער בקרבו והנה אותה הלילה היתה אשתו טהורה אבל קרוב לוסת שלה ואם ישכב עם אשתו בטהרתה במה יטמא לכך אמרתי להמתין עד אחר שתי לילות כי ידעתי שאשתו תפרוס נדה מן הוסת שלה ואז זה לרוב להב תאותו ישכב עם אשתו נדה ויטמא וסוף דבר לא הועיל כל זה אלא אדרבה הוסיף יראה על יראתו וטהרה על טהרתו וקדושה על קדושתו וישחק היצה"ט ויאמר לו עתה למדתי דבר אחד אשר לא ידעתיו מעיקרא והוא כי ראיתי בקהלת ששלמה הע"ה קרא אותך כסיל כמ"ש מלך זקן וכסיל והייתי תמה למה קראך כסיל ורואה אני שאתה פקח מפתה כמה אלפים בני אדם בלשון חדה אך עתה ראיתי שבאמת וצדק אתה כסיל גמור דאיך חשבת ועלה על לבך שאותו החסיד יחטא באשתו נדה שעשית כל הכנות אלו א"ל היצה"ר בעבור זאת לא רציתי לגלות לך הטעם הזה שלא תשחק בי ע"כ המשל אשר הכינותי בדרך מליצה:

נמצא האדם מלבד הלימוד שיש לו ללמוד מן כוחות יצה"ט לצורך עבודת הבורא איך יעשה הנה יש לו ללמוד גם מכוחות היצה"ר מדרגות השמחה והחשק והיגיעה והתענוג אשר יתנהג בהם בעסק התורה והמצות כמה הוא גדר השיעור שצריך לנהוג בו וכמו שלמד אותו חסיד הנז' במשל מכוחות היצה"ר כאמור ועל זה בא הכתוב כאן ללמד מן הכבשים אלו כוחות היצה"ט ומן העזים אלו כוחות היצה"ר תקחו לימודים וידיעות והשכלות לעשות ולהתנהג בעבודתו ית' בעסק התורה והמצות: