בן איש חי דרשות – אחרי מות

אחרי מות שני בני אהרן בקרבתם לפני ה' וימותו
י"ל למה קראם עתה בני אהרן ועוד הול"ל בהקריבם ועוד וימותו לשון יתר וכן אחיך לשון יתר ונ"ל בס"ד בא לומר שהם דחקו את השעה להקטיר בפנים שאין בזה רשות אלא לאביהם ביוה"כ והטעם דארז"ל כה"ג צריך שיהיה שלם בחכמה וביראה ואהרן זכה על ידי שתים אלה ולכן כיון שראו שהם שלמים בשתים חשבו שעי"כ יכולים הם להיות עיקר בכהונה גדולה כמו אביהם דנחשבים כאהרן עצמו אך לפי האמת הם אינם חשובים כאהרן עדיין אלא הם בני אהרן טפלים אל אביהם וז"ש אחרי מות שני בני אהרן שהם באמת בני אהרן טפלים אליו אך הם חשבו בקרבתם לפני ה' ר"ל ע"י ב' החכמה והיראה שהם שתים העושים הכנה לכה"ג להתקרב לפני ה' כן בהכנות של השתים ראוי שתהיה קרבתם לפני ה' כמו אביהם וזה הדבר גרם להם שימותו שעי"כ חשבו עצמם עיקרים ועשו מעשה עיקר להקטיר בפנים ועי"כ וימותו ולכן כיון שהם שגו בדבר זה להתקרב לפני ה' מחמת ראותם שלימותם בשתים הנז' עתה יש לחוש שמא אהרן שהוא אחיך הדומה לך שהוא קרוב באמת אלי מצד שלימותו ישנה ויתקרב יותר משיעור אשר הרשתי אותו והוא שיכנס בכל עת לכן תצוהו בפירוש שאל יבא בכל עת אל הקודש כי אם בזאת וכו':

ונ"ל בס"ד עוד באומרו בקרבתם לפני ה' ולא אמר בהקריבם כי הם מתו ביום ר"ח ניסן אשר בו מאיר שם הוי"ה ככתבו בסדר יהו"ה משא"כ בשאר חדשים יאירו בהם כל אחד צירוף משאר צרופים כי י"ב הם כנודע וקרב אותיות תם דהיינו המלוי שלהם כזה תי"ו מ"ם הם אותיות יום ז"ש שמתו בקרבתם לפני ר"ל יום שהוא לפני שם הוי"ה ככתבו:

ואל יבא בכל עת אל הקודש
נ"ל בס"ד יש באדם קנה שמלאכתו בעסק התורה המשמח את הלב ויש בו ג"כ ושט סמוך לקנה שמלאכתו בהנאה גשמית שבכללה הוא היין המשמח את הלב כמ"ש ויין ישמח לבב אנוש וכה"ג צריך שיכנס בשמחה אל הקודש וכמ"ש שמחתי באומרים לי בית ה' נלך אך אין ראוי שיכנס בשמחה הנמשכת מן היין שהוא עסק הושט אע"פ שיש לו ג"כ שמחה מן התורה שהיא עסק הקנה כי בזה הוא מערב קודש עם החול ומספר קנ"ה וש"ט הוא מספר ע"ת וז"ש ואל יבא בכל עת אל הקודש ר"ל בשמחה הנמשכת מכל עת שהם עסק הקנה ועסק הושט אלא יבא משמחה הנמשכת מעסק הקנה בלבד ולכך הזהירו בזה אחרי מות בניו שנכנסו שתויים יין:

ובאופן אחר נ"ל בס"ד המשך הכתובים ויתיישבו ממילא הדקדוקים הנראין בו דידוע הטעם שהקב"ה עושה גילוי אור שכינתו בענן השוכן שם בבית ק"ק ולא על גוף הארון עצמו או על גוף הכרובים עצמן מפני שהקב"ה אוהב השפלים והרכים ולא העזים והקשים לכך גוף ארון וכרובים שהם עשויים מעץ וזהב שהם קשים אינו מגלה אור שכינתו בהם ממש אלא רק מגלה בהתלבשות הענן השוכן שם עליהם שהוא רך יותר מכל הנמצאים גם ידוע הטעם שלא נתן הקב"ה רשות לכה"ג שיכנס לבית ק"ק אלא רק יום אחד בשנה שהוא יוה"כ כדי שיהיה לו מורא ורכות לב בעת שיכנס ואם היה נכנס תמיד בכל עת אז היה לו גסות לב בזה הרשות שהוא נכנס תמיד ואין אחר נכנס כלל ואם יהיה בו גסות לא תשרה עליו שכינה וממילא לא יהיה מוצלח בעבודתו אשר כל קהל ישראל עליו יסמוכו גם ידוע שיש בדברי חז"ל שלשה טעמים מה שנבחרו לקרבנות הבהמות ולא החיות הא' מפני שהחיות אינם מצויים בישוב ולא הטריח הקב"ה את האדם לצאת ביערים ומדברות להביא החיה ולכן יקריבו בהמות בלבד שמצויים אצלם בישוב והב' דכתיב והאלהים יבקש את הנרדף והבהמה תמיד היא נרדפת מן החיה אבל החיה היא רודפת לכך לא בחר השי"ת והג' מפני שיש לחיה גסות רוח משא"כ מין הבהמה וכתבו המפרשים אע"פ שיש בזה ג' טעמים מ"מ טעם השלישי הוא עיקר והראיה לעתיד דכתיב פרה ודוב תרעינה יחדיו ועגל וכפיר ומריא ונער קטון נוהג בהם ואריה כבקר יאכל תבן דנמצא הם מצויים בישוב וגם אין רודפים עוד ועכ"ז לא נבחרו לקרבנות אלא מיני בהמה ולא הוכשרו החיות ובזה פירשו ז"ל לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה שאתה אוהב השפלים והוכחה לזה הטיבה ברצונך את ציון תבנה חומות ירושלים שבאותו זמן יהיו החיות מצויים וגם אינם רודפים עכ"ז אז תחפוץ זבחי צדק עולה וכליל אז יעלו על מזבחך פרים ולא חיות כלל על כן נמצא הטעם מפני שהחיות יש בם גסות משא"כ מין הבהמה עכ"ד וז"ש דבר אל אהרן אחיך ואל יבא בכל עת אל הקודש והטעם כי אתה רואה שבענן שהוא רך אראה אל הכפורת כי אני אוהב רך ושפל ואיני אוהב עז וקשה ואם יבא בכל עת יהיה לבו גס וקשה ולא יהיה לו רכות מן הפחד והמורא מאחר שהוא יהיה רגיל בכניסה לשם תמיד ולכן מזה הטעם שאני אוהב הרכים ומואס בקשים ועזים לכך בזאת יבא אהרן אל הקודש בפר בן בקר שהוא מין בהמה גסה ואיל לעולה שהוא מין הבהמה דקה ולא יבא ממין החיה כלל מפני שהם גסים ועזים:

או יובן בס"ד בזאת יבא אהרן אל הקודש דארז"ל רמז לתחיית המתים מ"ה דכתיב בתרומות ומעשרות ונתתם לאהרן וכי היכן הוא אהרן שיקח לו תרומה והלא לא נכנס לא"י ובמדבר לא היו נהוגין תרומות ומעשרות אלא יחיה לעתיד ויביאו לו תרו"מ נמצא ביאתו של אהרן הע"ה אל הקודש אשר בארץ ישראל תהיה לעתיד אחר גמר התיקון שנתקן חטא אדה"ר שהביא מות לעולם וידוע כי החטא הי' בפגם ב' דלתין של שם שדי ושם אדני ונשאר שי אני בסוד הנחש השאנ"י דלעתיד יתחברו הדלתי"ן ואז יהיה ב' שמות הנז' שלמים בשבעה אותיות גם לעתיד ישתלם השם והכסא שיהיו שבעה אותיות לכך עשה שלמה הע"ה חנוך בהמ"ק שבעת ימים ושבעת ימים בזא"ז כנגד שבעה ושבעה הנז' וז"ש בזא"ת יבא אהרן אל הקודש כלומר ב' ז' אות דהיינו שני ז' אות של השם והכסא ושל שד"י אדנ"י יבא אהרן לעתיד אל הקודש הידוע שהוא בית שלישי שיבנה אחר שלימות שבעה ושבעה הנז' בשלימות או יובן עשרה נסים נעשו לאבותינו בבהמ"ק צא מהם שנים שהם לא הזיק נחש בירושלים ולא אמר אדם לחבירו צר לי המקום וכו' דאלו שייכים לירושלים נשאר ח' צא מהם לא אירע קרי לכה"ג ביוה"כ שזה הנס אינו גלוי לעיני בני אדם אלא לו דוקא נשאר שבעה נסים גלויים לעיני הכל בבהמ"ק רמז כי בהמ"ק הוא סוד השכינה שנקראת בת שבע ספירות לכך נעשו בו ז' נסים גלויים וז"ש בזאת ר"ל בז' אות יבא אהרן אל הקודש כי כל נס נקרא אות:

כתונת בד קודש ילבש
נ"ל נקיט ד' בגדים אלו שהם כנגד ד' עבירות שהם מאוסים לפני הקב"ה ביותר והם ש"ד ובכלל זה הוצאת שז"ל וכמ"ש רז"ל על שוחטי הילדים ועוד עון עריות ועוד הרהורים הקשים מעבירה ועוד הגאוה ור"ת ד' הנז' אמכ"ם רמז לדבר ובפשעיכם שלחה אמכם ועיין לרבינו מהרש"ם בלקוטי שושנים מה שרמז בזה:

והיתה זאת לכם לחוקת עולם
נ"ל בס"ד בהקדים מש"ה ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה ופרשתי בס"ד דארז"ל ישראל נמשלו ליונה גם אמרו עיכוב התשובה שאין שבים מהר גורם דוחק הפרנסה שיהיו המזונות מרורים כזית וז"ש ותבא אליו אל הקב"ה היונה אומת ישראל בתשובה לעת ערב שאין ממהרים לשוב בעת בוקר שיתקיים בהם אחישנה אלא לעת ערב דמאחרים תשובתם עד סוף הימים לכן והנה עלה זית טרף בפיה שמזונותם מרורין כזית כאשר תראה באורך הגלות הזה בחסרון כיס ודוחק פרנסה אשר ימצא לישראל וידוע כי התורה מרבה שפע המזון בעולם ויסתלק הדוחק לכך מכונית בשם לחם והלימוד רמוז באות אלף לשון אלופי ומיודעי וכן אאלפך חכמה וידוע דיש צורת אל"ף באותיות יו"ד שהוא י' למעלה ואות ד' למטה ואות ו' באמצע והוא סוד הבינה וכמ"ש רבינו האר"י ז"ל בכונות האכילה של מ"ו נ"ח וכן הוא בתיקונים וידוע דהתורה נתנה לנו מן הבינה לכן אל"ף הרומז ללמוד התורה הוא בצורת יו"ד ואינו בצורת יו"י ועל כן אם תהיה הפרנסה מרורה כזית אז ע"י לימוד התורה הרמוז באות אל"ף שצורתו יו"ד יהיה במקום יו"ד דזית אות א' ואז זית יהיה זאת שתתבטל המרירות וידוע כי ארז"ל חק לשנא דמזוני הוא וז"ש והיתה זאת לכם דמן זית אשר טרף בפיה יהיה זא"ת לחוקת עולם לצורך פרנסת העולם דחק לשנא דמזוני הוא ותיבת זאת מורה על המצוי כי משמעות זאת זה הוא בעין ואינו נעדר על כן זאת סימן להרווחת הפרנסה שאוצר הבית מלא ואינו ריקן ובזה יובן בס"ד הקטן יהיה לאלף ר"ל אות יו"ד שהוא קטן שבאותיות יהיה אות אלף שאז זית תהיה זאת:

או יובן בס"ד התורה נקראת זאת כמ"ש רז"ל במדרש דכתיב וזאת התורה ואם ישראל עוסקין בתורה אז יהיו עונותיהם מועטין ולכן יספיק להם לכפרתם יום אחד בשנה שהוא יוה"כ וז"ש והיה זאת היא התורה לחוקת עולם שתלמדו בה בכל יום שתהיו קובעים עתים לתורה בדרך חק על כן הוא די לכפר על בני ישראל אחת בשנה כי העונות מוכרח שיהיו מועטין ויספיק להם לכפרה יום אחד בשנה:

או יובן בס"ד ידוע התורה נתנה מן הבינה שה"ס הבריאה לכך מתחלת באות בי"ת גם ידוע התשובה והסליחה היא מן הבינה כמ"ש אם עונות תשמר יה אדני מי יעמוד מ"י הבינה שנקראת מ"י כנודע ולכן יום הכיפורים תתגלה בו הארת הבינה ובזה יהיה כפרה כללית לכל ישראל מקטן ועד גדול והנה יצה"ר מבטל את האדם מן ת"ת באומרו מה אתה שתלמוד תורה שהיא קדושה ועליונה ולא נתנה תורה אלא רק לגדולי ישראל המתנהגים בקדושה וטהרה ולא להמון העם הקטנים וזה הבל דהא יוה"כ ניתן לכל ישראל והוא ג"כ מן הבינה וכמו שכל ישראל ידם שוה בו כן התורה ידי כל ישראל שוים בה וז"ש והיתה זאת התורה שנקראת זאת לכם לחוקת עולם לכם בהשוואה אחת מקטן ועד גדול ואל תאמר אין ראוי לעסוק בה אלא הגדולים דוקא כי היא עליונה מאד לז"א הוכחה לזה לכפר על בני ישראל אחת בשנה שהוא יוה"כ יום אדיר בימי שנה שג"כ הוא מן הבינה העליונה ויד כל ישראל שוה בו ואמר אחת בשנה כי הבינה נקראת אחת בסוד אחת ואחת דהזאות יוה"כ:

או יובן בס"ד זאת עולה מספר צום קול ממון ואם האדם יתמיד בה תמיד לחוקת עולם אז כדאין הם לכפר על בני ישראל בכל עת כמו אחת בשנה הוא יוה"כ ובזה יובן בס"ד רמז דברי התנא הסתכל בשלשה דברים ואי אתה בא לידי עבירה רמז בשלשה דברים על שלשה אלה שהם צום קול ממון כי מן הצום יבא לו התעוררות למאוס בתאוות התענוגים והבלי הזמן ומן הממון יבא לו התעוררות למאוס בגאוה כי בראותו העניים לפניו כשנותן להם צדקה אז יזכור כי גלגל הוא החוזר בעולם ומי יודיע אם גם הוא לא יבא לידי כך וכמ"ש ר"ח לדביתהו אקדמי רפתא לעניא כי הכי דלקדמו לבנייך א"ל מילט קא לייטת להו א"ל גלגל הוא שחוזר בעולם ומן קול שהוא עסק התורה יהיה לו התעוררות לחשבון הנפש כי בעסק התורה המורה דרך האסור והמותר יבין אדם כמה חסרונות ועונות יש בידו ואם יהיה לו התעוררות הנז"ל מן השלשה הנז' לא יבא לידי עבירה ועוד צריך לחזק את התעוררות אלו ג"כ בידיעה שיהיה בשלש אלו שהם דע מאין באת ומזה תמאס הגאוה ולאין אתה הולך שבזה תמאס הבלי עוה"ז והנאות המותרות כי סוף האדם בקבר יבש אין כל ולפני מי וכו' שבזה תחרד לדעת כמה חסרונות יש בידך שצריך אתה ליתן דין וחשבון עליהם:

או יובן בס"ד ע"פ מ"ש המפרשים ז"ל שהתשובה והכפרה שבה הוא בסוג חק כי לפו"ד נפש החטאת היא תמות ולכן כיון שישראל שומרים חוקים אז יש להם כפרה שהיא בסוג חק משא"כ הרשעים שאין מודים בחוקים ממילא אין להם ישועה של הכפרה שהיא בסוג חק יען כי חוקיך לא דרשו בתורה שאין מודים בחוקות התורה וז"ש והיתה זאת התורה לכם לחוקות עולם שתשמרו גם החוקים שבה אז יהיה להם תקנה בכפרה וזהו לכפר על בני ישראל אחת בשנה:

או יובן בס"ד התורה נתנה מן הבריאה שה"ס בינה הנקראת עוה"ב ולכך התחילה בבית ויום הכפירים שמועיל לכפר הוא מפני שאותו היום מאיר בו הארת הבינה שה"ס עוה"ב ששם הסליחה בסוד מי יעמוד גם ישראל נשמתם חצובות מתחת כסא הכבוד שה"ס בינה הנקראת עוה"ב לכן דוקא להם נתנה תורה ולכן דוקא להם יועיל הכפרה של יום הכפורים דהכל עולה בקנה אחד וידוע כל נשמה שתבא בעוה"ז יש לה שורש במקום אשר נחצבה ממנו אך אע"פ שהיא בעוה"ז אינה נפרדת משרשה אלא כאלו היא מחוברת ונטועה שם ואיך תהיה מחוברת ונטועה הוא ע"י עסק התורה שנקראת מים והיא מגדלת אותה כמים המגדלים את האילן אשר על ידו לא יכרת האילן משרשיו וז"ש והיתה זאת התורה שנקראת זאת לכם דוקא ולא לעכו"ם מפני שאתם נשמתכם חצובות מן עוה"ב שה"ס בינה והתורה ג"כ נתונה לכם מסוד הבינה ולכן זהו הטעם של הכפרה שלא תועיל לכפר רק על בני ישראל אחת בשנה שהוא יוה"כ שבו מאיר אור הבינה שה"ס עוה"ב:

ולכן ישראל אינם מתקיימים אלא ע"י התורה שהיא מן הבינה שנקראת מים ומגדלת את האדם הדומה לעץ השדה ומחברתו בשרשו ובזה יובן בס"ד כל ישראל אע"פ שהם בעוה"ז עכ"ז יש להם חלק לעוה"ב שה"ס הבינה ע"י עסק התורה שנא' ועמך כולם צדקים לעולם ירשו ארץ היא עוה"ב שנקראת ארץ או התורה שנקראת ארץ ועי"כ הם נחשבים נצר מטעי כלומר מחובר ולא תלוש ולכן הם להתפאר:

דילוג לתוכן