בושם
מב. מברכים על בושם: "מיני" אבל אין מברכים על ההתזה, כיון דהוי ריח שאין לו עיקר אלא ישפוך על ידו עד שיהיה ניכר הנוזל ואז יברך.
בשמים בחנות
מג. הנכנס לחנות של בשמים ונתכוון להריח. מברך, משום דבחנות חשיבי עומדין להריח, דניחא ליה לבעל החנות שיריחו בני אדם ויקנו ממנו.
מד. בשמים שמונחים בחדר לסחורה, אפילו אם נכנס להריח. אין מברך, ורק אם נוטלן בידו – יברך עליהם.
מוגמר
מה. בשמים שמפיצים עשן ריחני בעת שריפתם, אם שורפם על מנת להריח את ריחם כעת – מברכים על הנאת ריחם ברכת הריח משעה שתעלה תימרתו (שיעלה עשן). וסוג הברכה הוא כפי סוג הבושם הנשרף – על עצים מברך: "בורא עצי בשמים" ועל עשבים מברך: "בורא עשבי בשמים".
מו. "מוגמר שמגמרין בו את הכלים ואת הבגדים – אין מברכין עליהן, לפי שלא נעשה להריח בעצמו של מוגמר. וכן המריח בבגדים שהן מוגמרים – אינו מברך, לפי שאין שם עיקר בושם אלא ריח בלא עיקר".
טבק ריחני
מז. טבק או בד שהוספג בהם ריח. אין לברך עליהם כלל, שהרי זה ריח שאין לו עיקר.
אתרוג בבקבוק
מח. יש הנותנים את האתרוג כשהוא בתחילת גידולו [בעודו מחובר לעץ] בתוך בקבוק ריק כדי שיגדל בתוך הבקבוק, וכשגדל האתרוג חותכים את הענף המחובר לעץ ונותנים בתוך הבקבוק בושם נוזלי. ברכת הריח על בקבוק זה כברכת הבושם ולא כברכת האתרוג, משום שריח האתרוג מתבטל בריח הבושם.
אבקת כביסה
מט. אין לברך ברכת הריח על ריח של אבקת כביסה ריחנית או סבון רחצה שמפו וכדו', מכמה טעמים:
- • הם עשויים לתת ריח של ניקיון ולא ריח של תענוג.
- • ריחם הוא ריח שאין לו עיקר.
מטהרי אויר
נ. בשמים שאינם עשויים לריח טוב של תענוג, אלא רק להעביר ריח זוהמה – אין מברכים עליהם ברכת הריח, וע"כ אין לברך על מטהרי אויר של בית הכסא.
דאודורנט
נא. דאודורנט ריחני שמטרתו למנוע את ריח הזיעה – אין מברכים עליו, אמנם אם נעשה גם לתת ריח טוב, ושם כמות גדולה כך שהוא ניכר (שרואים את הנוזל) – יכול לברך עליו "מיני בשמים". אמנם, אם אינו ניכר – אין לברך עליו.
בושם
נב. בושם של נשים שאינו שייך לאשה מסוימת – אין איסור בהרחתו, ומותר גם לגבר לברך עליו ברכת הריח כפי שיפורט לקמן.
בושם של נשים
נג. אסור לגבר לברך על ריח היוצא מבקבוק בושם שתלוי על צווארה של אשה או המוחזק בידה, בין אם היא פנויה או נשואה.
נד. בושם שאשה רגילה לתלות על גופה – אין לברך עליו, אפילו אינו על גופה.
נה. מעיקר הדין – מותר לברך על בקבוק בושם המיוחד לנשים המונח בארון, ועם כל זה רצוי שישתמש בבושם אחר אם אפשר.
בושם של אשתו כשהיא נדה
נו. אין לבעל להריח בבשמים שעל אשתו נדה או על בגדיה, אף שאינם עליה, אבל יכול להשתמש בבושם שלה אם אינו בא בכך לידי הרהור.
