הבדלה בתפילה
ב. תיקנו חז"ל לומר בתפילת ערבית של מוצאי שבת ומוצאי יום טוב את נוסח ההבדלה בתוך ברכת "אתה חונן". ועל כן, מתחיל ברכת "אתה חונן" כרגיל: "אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה", ועובר לנוסח ההבדלה: "אתה חוננתנו" ומסיים: "וחוננו מאתך חכמה…" עד סוף ברכת: "אתה חונן" כרגיל.
שכח לאומרה
ג. שכח ולא אמר "אתה חוננתנו" ונזכר בסוף ברכת "אתה חונן", וכבר אמר תיבות "ברוך אתה" אך עוד לא הזכיר תיבת "ה'" – אינו מסיים את הברכה אלא אומר שם: "אתה חוננתנו…", וחוזר ומסיים: "וחוננו מאיתך" וכו' כרגיל.
ד. אם נזכר שלא אמר "אתה חוננתנו" אחרי שהזכיר כבר תיבת "ה'" של סיום ברכת "אתה חונן", וכן אם כבר סיים את הברכה – אינו חוזר אלא ממשיך בתפילתו, כיון שעתיד להבדיל על הכוס, אלא שיזהר לא לעשות שום מלאכה אחר התפילה לפני הבדלה [ראה סעיף י"ב].
הבדלה ב"שומע תפילה"
ה. אם לא אמר "אתה חוננתנו" בברכת "אתה חונן" – יכול לאומרה בברכת שומע תפילה", כיון שכיום יש בנוסח "אתה חוננתנו" תפילה ובקשה, שאנו אומרים: "כשם שהבדלתנו ה' אלוקינו מעמי הארצות… כך פדנו והצילנו" וכו'.
סיים תפילתו
ו. שכח ולא אמר "אתה חוננתנו" ונזכר אחרי שסיים תפילתו – אינו חוזר להתפלל [משום שעתיד להבדיל על הכוס].
אמירה בקול
ז. במקום שמתפללים עמי הארץ, נוהגים שהש"ץ אומר את כל נוסח: "אתה חוננתנו" בקול רם, כדי שהציבור יאמרו איתו מילה במילה או ישמעו ויכוונו לצאת ידי חובה. אמנם אם המתפללים יודעים – אין לאמר "אתה חוננתנו" בקול, כיון שזה מבלבל את הציבור, ומ"מ טוב להזכיר את שתי המילים: "אתה חוננתנו" בקול, כדי להזכיר לשאר המתפללים שלא ישכחו. ואם אין אור בבית הכנסת – טוב לומר "אתה חוננתנו" בקול.
שכח לומר אתה חוננתנו
ח. אדם ששכח לומר "אתה חוננתנו" בברכת "אתה חונן", ונמצא במקום שאין כוס להבדיל עליו ויודע שגם למחרת לא ימצא כוס להבדלה – אומר "אתה חוננתנו" בשומע תפילה [כדין מי ששכח שאלה בברכת השנים]. שכח ולא אמר "אתה חוננתנו" גם בברכת "שומע תפילה" וסיים תפילתו – חוזר ומתפלל ערבית ואומר "אתה חוננתנו".
תשלומין
ט. שכח או נאנס ולא התפלל ערבית במוצ"ש – מתפלל בשחרית שמונה עשרה ב' פעמים [ראשונה שחרית ושנייה לתשלומין], ואינו מזכיר "אתה חוננתנו" בראשונה ולא בשנייה, למרות שתפילה שנייה לתשלומין.
שכח להבדיל בתפילה ואכל
י. מי שלא אמר "אתה חוננתנו" בתפילה ובנוסף אכל או טעם לפני שהבדיל על הכוס – קנסו אותו חכמים וחייב לחזור ולהתפלל תפילת ערבית ולומר "אתה חוננתנו", ורק אח"כ להבדיל על הכוס. אבל אם לא הבדיל בתפילה ואכל והבדיל על הכוס [ולא חזר להתפלל תפילת ערבית לפני הבדלה] – אינו חוזר להתפלל.
הבדלה כשיום טוב במוצאי שבת
יא. כשחל יום טוב במוצאי שבת – מוסיפים בתפילה "ותודיענו", שעניינו – להבדיל בין קדושת השבת החמורה לקדושת יום טוב המותר במקצת מלאכות.
שכח לומר "ותודיענו"
יב. אם שכח לומר "תודיענו" במקומו ונזכר לפני שאמר "ברוך אתה ה' מלך על כל הארץ" – יאמר "ותודיענו" ואחר כך יאמר "ותתן לנו". ואם הזכיר שם ה' – אינו חוזר. ואסור בעשית מלאכות האסורות בשבת עד שיבדיל בקידוש או עד שיאמר: "ברוך המבדיל בין קודש לקודש" (בלי שם ומלכות).
