אכילה ועישון
ח. פעולות שונות בבית הכנסת – בבית הכנסת ובבית המדרש אסור להתנהג בקלות ראש, ואין אוכלים או שותים או מסתובבים או מתקשטים שם. וטוב להחמיר שלא לשתות שם אפילו מים. אמנם אותם הלומדים בבית הכנסת ביום חם ורוצים לשתות מים, אין להם להחמיר ויכולים לשתות[1].
ט. סעודה – סעודה שיש בה שיכרות, אפילו היא של מצווה, לא יעשוה בבית הכנסת ובבית מדרש. ולכן צריכים להיזהר בשמחת תורה שלא ישתו שם משקאות משכרים[2].
י. בית המדרש – קדושת בית המדרש גדולה מקדושת בית הכנסת, ואף על פי כן אין לתלמידי חכמים ותלמידיהם לאכול ולשתות בבית הכנסת אלא רק אם קשה להם לאכול במקום אחר. אמנם בבית המדרש מותר לאכול ולשתות לכתחילה, ואפילו לישון שם שנת קבע כיון שבית המדרש הוא ביתם. יש שמתירים להם לעשות שם גם את שאר צרכיהם ויש אוסרים, וטוב להחמיר[3].
יא. שומר – שומר בית הכנסת או פועל שעושה עבודה בבית הכנסת וכדו' – מותר לו לאכול או לשתות שם כיון שזה לצורך בית הכנסת[4].
יב. עישון – עישון דינו כאכילה ושתייה, ולכן אין לעשן בבית כנסת אלא אם זה לצורך לימוד וכדלעיל[5].
יג. אזכרה – יש נוהגים לעשות לימוד בבית הכנסת ביום השנה לעילוי נשמת הנפטר ואח"כ מחלקים שם מיני מאכל, ואעפ"י שיש מי שאוסר הדבר – מותר כיון שבתי הכנסיות נבנו לכתחילה לצורך זה, ועוד שלבתי כנסיות שלנו יש דין של בית המדרש[6].
