תענית דיבור בשבת
"תענית דיבור"
כה. מצווה גדולה להתענות "תענית דיבור" בין בימות החול ובין בשבת, ובפרט בימי השובבי"ם.
מעלת "תענית דיבור"
כו. מעלת "תענית דיבור" בשבת גדולה ממעלת "תענית דיבור" בחול, מכמה טעמים:
א. בשבת [ובראש חודש] אין המקטרגים שולטים, וכמו שכתב ב"קונטרס היחיאלי" והביא משם הזוהר הקדוש: "בשבת ובראשי חודשים דלא שלטין ממנן בישין", וכן: "בשבתי ובירחי ובזמני ובחגי בההוא אתר נורא אשתכך ולא אתדנו", ולכן "הלימוד בו עושה פרי גדול למעלה".
ב. בשבת אסור לדבר דברים בטלים, כמו שכתוב: "ממצוא חפציך ודבר דבר", ובעת "תענית דיבור" בוודאי לא מדברים דברים בטלים.
ג. כתב ב"קונטרס היחיאלי" בשם ה"נעם אלימלך" שהמתענה "תענית דיבור" בשבת נחשב לו כאילו התענה שישים וחמשה אלף ושש מאות ושש תעניות, וחכם עיניו בראשו.