תגית: שחרית

זמן קריאת שמע של ערבית א. זמנה – זמן ק"ש של ערבית הוא כעשרים דקות לאחר שקיעת החמה, דהיינו בזמן צאת הכוכבים[1]. ונהגו להתפלל תפילת ערבית בציבור אפילו מזמן פלג המנחה (גם אם התפלל מנחה אחר פלג המנחה – ועיין

נשיאת כפיים במנחה נא. נשיאת כפיים בתענית – הכהנים נושאים את כפיהם בתפילת שחרית, מוסף ונעילה אבל לא במנחה כיון שזה זמן שיכולים הכהנים להיות בשכרות. וגזרו שלא לשאת כפיים גם בתפילת מנחה של תענית בגלל תפילת מנחה של שאר

מנחה בתעניות מח. קריאת התורה בתענית – בתעניות לאחר ה"חצי קדיש" שקודם תפילת י"ח, מוציאים ספר תורה ועולים שלושה עולים וקוראים בפרשת "ויחל", ואח"כ מחזירים את הס"ת, אומרים "חצי קדיש" ומתפללים תפילת י"ח (ואומרים בה "עננו")[1]. מט. מזמור "תפילה לעני"

חזרת הש"ץ מה. חזרת הש"ץ במנחה – כמו בתפילת שחרית כך גם בתפילת מנחה חוזר הש"ץ לאחר תפילת הלחש. וגזרו נידוי על אותם שמבטלים חזרת הש"ץ אעפ"י שהיו יכולים לומר חזרת הש"ץ[1]. מו. כשהשעה דוחקת – אם אין זמן לתפילת

הפסקה בתפילה מב. הפסק אחרי "ה' שפתי תפתח" – אעפ"י שפסוק: "ה' שפתי תפתח" וכו' שייך לתפילת י"ח, אם אמר: "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך" ועוד לא התחיל את הברכות של תפילת י"ח, ושמע קדיש או קדושה או "ברכו"

קרבנות ו"אשרי" לד. "פתח אליהו" – טוב לומר קודם תפילת מנחה "פתח אליהו" כיון שזה מועיל לפתיחת הלב[1]. לה. תפילות קודם תפילת י"ח – קודם תפילת י"ח יאמר: "לשם ייחוד", "למנצח על הגיתית לבני קורח" וכו'[2], "פרשת התמיד", "קטורת", "אשרי"

זמן התפילה כא. תפילה כנגד קורבנות – את התפילות תיקנו כנגד הקרבנות, וקרבן תמיד של בין הערביים הוקרב בתשע שעות ומחצה (בשעות זמניות), חוץ מערב פסח שחל להיות בערב שבת שהיו מקדימים להקריבו בשש שעות ומחצה כדי שישחטו את קרבן

תפילין בתפילת מנחה כ. האר"י ז"ל היה מתפלל מנחה בתפילין הנקראים "שמושא רבא" שגודלם הוא שתי אצבעות על שתי אצבעות, ומי שעושה כך – תבוא עליו ברכה. אם יכול ישתדל להתפלל בהם בעשרת ימי תשובה ובחודש אלול. כשמניחם יניחם בצנעה

נטילת ידיים למנחה יט. אם ידיו של אדם אינן נקיות – חייב ליטול את ידיו לפני תפילת מנחה, ואם אין לו מים יכול לקנחם בעפר או בבד קשה או במגבון לח וכדו' . ואם ידיו אינן מלוכלכות – אינו חייב

עשרה ראשונים יח. מצווה להיות מעשרה ראשונים בבית הכנסת גם לתפילת מנחה[1]. [1] בא"ח פרשת ויקהל סעי' ו'.