מד. מד. חל יום השביעי של האבלות בשבת – מסתיימת האבלות [גם אבלות שבצנעה] בשבת בבוקר. למנהג הספרדים – אחרי תפילת שחרית ולפני קריאת התורה אומר השליח הציבור או הגבאי לאבלים פסוקי הקמה מאבלות: "לֹא יָבוֹא עוֹד שִׁמְשֵׁךְ וִירֵחֵךְ לֹא יֵאָסֵף כִּי יְ-ה-ו-ה יִהְיֶה לָּךְ לְאוֹר עוֹלָם וְשָׁלְמוּ יְמֵי אֶבְלֵךְ, וכתיב: כְּאִישׁ אֲשֶׁר אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ כֵּן אָנֹכִי אֲנַחֶמְכֶם וּבִירוּשָׁלִַם תְּנֻחָמוּ" ונותנים לאבל יד להקימו (אף שיושב על כיסא רגיל), ובזה מתבטלת מן האבלים אבלות שבעה [אבלות שבפרהסיה וכן אבלות שבצנעה], ואחרי שהקימו יכול ללכת לטבול במקווה.
