רחיצה‭ ‬לכבוד‭ ‬שבת — א-ב. מצוה‭ ‬לרחוץ‭ ‬לשבת

א-ב. א‭. ‬ מצווה‭ ‬לרחוץ‭ ‬בערב‭ ‬שבת‭ ‬לכבוד‭ ‬שבת‭. ‬ומובא‭ ‬בגמ‭' ‬שבת‭: "‬דאמר‭ ‬רב‭ ‬יהודה‭ ‬אמר‭ ‬רב‭: ‬כך‭ ‬היה‭ ‬מנהגו‭ ‬של‭ ‬רבי‭ ‬יהודה‭ ‬בר‭ ‬אלעאי‭: ‬ערב‭ ‬שבת‭ ‬מביאים‭ ‬לו‭ ‬עריבה‭ ‬מלאה‭ ‬חמין‭ ‬ורוחץ‭ ‬פניו‭ ‬ידיו‭ ‬ורגליו‭, ‬ומתעטף‭, ‬ויושב‭ ‬בסדינין‭ ‬המצויצין‭ ‬ודומה‭ ‬למלאך‭ ‬ד‭' ‬צבאות‭".‬
וכתב‭ ‬הרמב‭"‬ם‭: "‬ארבע‭ ‬דברים‭ ‬נאמרו‭ ‬בשבת‭, ‬שנים‭ ‬מדברי‭ ‬תורה‭ ‬ושנים‭ ‬מדברי‭ ‬סופרים‭, ‬והן‭ ‬מפורשין‭ ‬ע‭"‬י‭ ‬הנביאים‭. ‬שבתורה‭ – ‬זכור‭ ‬ושמור‭. ‬ושנתפרשו‭ ‬ע‭"‬י‭ ‬הנביאים‭ – ‬כבוד‭ ‬ועונג‭, ‬שנא‭': '‬וקראת‭ ‬לשבת‭ ‬עונג‭ ‬לקדוש‭ ‬ה‭' ‬מכובד‭'". ‬ובהלכה‭ ‬ב‭': "‬איזהו‭ ‬כבוד‭? ‬זה‭ ‬שאמרו‭ ‬חכמים‭ ‬שמצוה‭ ‬על‭ ‬אדם‭ ‬לרחוץ‭ ‬פניו‭ ‬ידיו‭ ‬ורגליו‭ ‬בחמין‭ ‬בע‭"‬ש‭ ‬מפני‭ ‬כבוד‭ ‬השבת‭"….‬
ב‭. ‬ המצוה‭ ‬לרחוץ‭ ‬בערב‭ ‬שבת‭ ‬לכבוד‭ ‬שבת‭ ‬חלה‭ ‬על‭ ‬אנשים‭ ‬ועל‭ ‬נשים‭ ‬כאחד‭.‬