א. א. "אין קידוש אלא במקום סעודה", דכתיב: "וקראת לשבת עונג". ודרשו חז"ל: "במקום שקראת לשבת", דהיינו במקום שמקדשים את השבת "שם יהיה העונג", שם תהיה הסעודה. ולכן, צריך אדם לקדש במקום הסעודה (ובגדר סעודה ראה להלן סעי' ט"ו), ומי שקידש ולא סעד – לא יצא ידי חובת קידוש. וכן אם קידש בבית זה ורוצה לאכול במקום אחר (יבואר לקמן) – לא יצא ידי חובת קידוש, וצריך לחזור ולקדש קודם שיאכל בבית השני.
