*סיפר מרן הרב זצ"ל: בימי החנוכה פגשתי את בנו של הרבי מבריסק ע"ה, ואמרתי לו שאביו לא מקיים הדלקת נר חנוכה בהידור, למרות שנותן שמן בכמות של שעתיים, היות והוא גר ליד קולנוע "אדיסון", וסביבות הקולנוע יש אנשים רבים באמצע הלילה והחנוכייה כבר כבויה, ומפסיד הוא פרסומי ניסא.
סיפר הבן לאביו, ואכן בשעה שתים-עשרה בלילה, זמן סיום ההצגה האחרונה, יצא הרב מבריסק לרחוב לראות היעמדו דברי מרדכי, וראה את כל הרחוב מתמלא באנשים רבים היוצאים מהקולנוע.
מיד רץ לביתו, נתן שמן בנרות והדליק לפרסומי ניסא.
ניגש אליו אדם אחד ואמר לו: רבי יהודי, לא צריך שתטרח להאיר לנו, יש מספיק פנסים ברחוב.
אמר לו הרבי מבריסק: זה נר מצווה של חנוכה, זכר לנס שהקב"ה הציל אותנו מיד היונים וחזרה הדלקה לבית המקדש!
שאל האיש: האם גם אני יכול להדליק בביתי?
ענה לו הרב מבריסק: וודאי
וככה זיכה את הרבים בפרסומי ניסא, ואמר אחר כך שרק בשביל שאותו יהודי ידליק בעצמו נרות – היה שווה הכול.