לח. לח. אומרים פסוקי "ויכולו השמים והארץ" עד "לעשות" בעמידה, משני טעמים: א. "ויכלו השמים והארץ" זו עדות על בריאת שמים וארץ, ועדים צריכים להעיד בעמידה, כדכתיב: "ועמדו שני האנשים". ב. שם ה' רמוז בראשי תיבות: "יום השישי ויכלו השמים", ועומדים לכבוד שמו של ה'.
