ז. ז. יש אומרים שכדי שהברכה תהיה "עובר לעשייתן" צריך לברך ואח"כ להדליק את הנרות, כמו בכל המצוות שבהן מברכים לפני מעשה המצווה. ויש חולקים ואומרים שצריכה להדליק ורק אחר כך לברך, משום שבברכה על הנרות האשה מקבלת שבת ואז אסור לה להדליק את הנרות. אמנם, כדי שתהיה הברכה "עובר לעשייתן", אחרי ההדלקה צריכה לכסות את הנרות בכפות הידיים או לעצום עיניים [כדי לא להנות מאור הנרות], ואחרי הברכה להסיר את הידיים או לפקוח את העיניים ובכך יתקיים "עובר לעשייתן". אנו פוסקים שבליל שבת אשה קודם תדליק נרות שבת, ותעצום את עיניה ותשים את כפות ידיה מול הנרות ותברך, ואחר-כך תפקח עיניה ותראה את הנרות [ותתפלל על כל משפחתה], מכיון שכך פסק הבא"ח, על-פי הסוד.
ומעבר לכך, על פי הסוד דבר טוב הוא שאשה המדליקה נרות שבת תעצום את העיניים בשעת הברכה, מלבד עניין "עובר לעשייתן". וכך נהגו אמותינו ואמות אמותינו, וברכת טוב תבוא על המחזיקות במנהגן, ואין לשנות.
