*סיפר מרן הרב זצ"ל: כשבאתי לגור בבר גיורא הייתי רגיל להתפלל בבית כנסת 'טוויג', והתפללתי שם לראשונה באחד מימי החנוכה. ישבתי בכניסה לבית הכנסת, ובא הגבאי ואמר לי: "חכם מרדכי ידליק את החנוכיה". אמרתי לעצמי המנהג שהשליח ציבור מדליק את החנוכיה ולא הרב. חשבתי לעצמי: מכבדים אותי, חושבים שאני כמו שליח ציבור כדברי הרמ"א *(עיין רמ"א סי' תרעא סעי' ז).
והיה שם השמש הגבאי ר' יצחק דוויק ע"ה ראה שאני מהסס, אמר לי: אני כיבדתי בהדלקת הנרות את רבי יעקב חיים ע"ה, ואבי כיבד את רבי יוסף חיים בהדלקת הנרות, ואני עכשיו מכבד אותך שתדליק כמו שהיה חכם בבגדד *(כוונתו לגאון עוזנו ותפארתנו בעל הבא"ח זיע"א) היה מדליק בעצמו נרות חנוכה בבית כנסת, והיה אומר שזו זכות גדולה. וזהו בבחינת גדול שימושה יותר מלימודה, אם אדם זוכה להתבונן בדרכי הצדיקים ובאורחותיהם בכדי להבין את רצון ה'.