כח-כט. כח. נחלקו הפוסקים האשכנזים והספרדים בדין הדלקת נרות למתארחת, כאשר אין אפשרות להדליק נרות בחדר המיוחד למתארחים או במטבח, או כשיש חשש שהמארחת תפגע אם המתארחת תדליק בחדר אחר. דעת הרמ"א וכך מנהג האשכנזים: שיכולות שתי נשים להדליק בברכה באותו חדר ואפילו על אותו השולחן, למרות שדי בנרות של אחת מהן כדי להאיר את החדר [ומכל מקום, טוב שלא תדלקנה במנורה אחת או בפמוט אחד]. ולדעת מרן בעל השולחן ערוך וכך מנהג הספרדים: שתי נשים לא יכולות להדליק נרות שבת ולברך עליהם כאשר הנרות נמצאים על אותו השולחן או אפילו בשני מקומות נפרדים באותו חדר.
להלכה: בין לספרדים ובין לאשכנזים – לכתחילה טוב בכל מקרה ששתי נשים שרוצות להדליק תדלקנה כל אחת בחדר אחר.
אם בכל זאת יש צורך ושתי נשים מדליקות באותו מקום: לספרדים – המארחת תדליק בברכה, והמתארחת תשמע את הברכה ותכוון לצאת ידי חובה בברכת המארחת. לאשכנזים – המארחת תדליק בברכה, והמתארחת תשתמט מלשמוע את ברכתה או שתשמע את ברכתה ותכוון לא לצאת בברכתה, ואח"כ תדליק ותברך בעצמה [באותו מקום].
כט. זוג שבא להתארח מלפני שבת ושבים ללון בביתם, ואין המתארחת יכולה להדליק בביתה [כגון שאינה נמצאת בביתה בזמן הדלקת נרות או שלא יהנו מאור הנרות, וכמובא לעיל] – תדליק האשה המארחת נרות בברכה במקום הסעודה, והמתארחת תדליק במטבח המארחת בברכה.
