דין‭ ‬אשה‭ ‬וקטן‭ ‬בקידוש — כט. הוצאת‭ ‬האשה‭ ‬ידי‭ ‬חובה

כט. כט‭.‬ יש‭ ‬אומרים‭ ‬שהמתפלל‭ ‬תפילת‭ ‬ערבית‭ – ‬יצא‭ ‬ידי‭ ‬חובת‭ ‬קידוש‭ ‬השבת‭ "‬בדברים‭" ‬מדאורייתא‭ ‬ובקידוש‭ "‬על‭ ‬היין‭" ‬הוא‭ ‬חייב‭ ‬רק‭ ‬מדרבנן‭, ‬וממילא‭ ‬אינו‭ ‬יכול‭ ‬להוציא‭ ‬את‭ ‬אשתו‭ ‬שלא‭ ‬התפללה‭, ‬משום‭ ‬שעדיין‭ ‬חייבת‭ ‬בקידוש‭ ‬מדאורייתא‭, ‬ולכן‭ ‬נהגו‭ ‬חסידים‭ ‬ואנשי‭ ‬מעשה‭ ‬בבואם‭ ‬לביתם‭ ‬לומר‭: "‬ברוך‭ ‬שנתן‭ ‬לעמו‭ ‬ישראל‭ ‬שבת‭ ‬קודש‭" ‬וכדו‭' [‬כדי‭ ‬להוציא‭ ‬את‭ ‬האשה‭ ‬ידי‭ ‬חובת‭ ‬קידוש‭ ‬דאורייתא‭, ‬ורק‭ ‬אח‭"‬כ‭ ‬לקדש‭ ‬על‭ ‬היין‭]. ‬אך‭ ‬להלכה‭ – ‬אין‭ ‬צורך‭ ‬לנהוג‭ ‬כך‭, ‬מכיון‭ ‬שסתם‭ ‬אדם‭ ‬אינו‭ ‬מתכוון‭ ‬לצאת‭ ‬ידי‭ ‬חובת‭ ‬קידוש‭ ‬בתפילה‭ ‬אלא‭ ‬בקידוש‭ ‬על‭ ‬היין‭, ‬ונמצא‭ ‬שגם‭ ‬הוא‭ ‬לא‭ ‬יצא‭ ‬ידי‭ ‬חובת‭ ‬קידוש‭ ‬דאורייתא‭ ‬בתפילה‭,‬‭ ‬ולכן‭ ‬יכול‭ ‬להוציא‭ ‬את‭ ‬אשתו‭ ‬ואת‭ ‬עצמו‭ ‬בבית‭ ‬בקידוש‭ ‬מדאורייתא‭ ‬ומדרבנן‭.‬