בתפילת מוסף של ראש השנה אנו מתפללים: "וגם את נח באהבה זכרת, ותפקדהו בדבר ישועה ורחמים". ויש לשאול: מה עניינה של הצלת נח מדור המבול, לראש השנה?
ביאור הדברים: נח בנה את התיבה על פי ציוויו של ה׳ במשך מאה ועשרים שנה, בהן הוא הודיע לדורו כי עתיד ה׳ להביא עליהם מבול וכולם יאבדו ורק הוא יינצל. כך ניסה לעוררם לחזור בתשובה. אך בני דורו לגלגו עליו ואמרו: ואם ירד מבול, וכי התיבה שאתה בונה תישאר על עומדה?!
ואף שהוכיח את בני דורו, מזכיר הנביא ישעיה (ישעיה נ״ד, ט׳) את נח לגנאי, ומכנה את המבול "מי נח", כביכול בעטיו של נח בא המבול. כל זה מפני שהיתה טענה על נח: מדוע במשך כל אותם מאה ועשרים שנה לא עמדת להתפלל לפני הקב״ה שלא יביא את המבול? וכדברי הזוהר (חדש, פרשת נח ל״ט ע״א): רעיא שטיא, שהיה לך להתפלל ולא התפללת!
היה על נח לנהוג כמו אברהם אבינו, שעמד להתפלל על סדום להצילה מההפיכה, שמא יימצאו בה עשרה צדיקים, זאת למרות שהעיר סדום היתה קשה מאוד בעיני המקום, והיו עושים בה מעשים אכזריים שלא נמצאו דוגמתם בכל תקופת האנושות, כפי שמעיד עליהם הפסוק (בראשית י״ג, י״ג): "ואנשי סדום רעים וחטאים לה׳ מאד".
זאת הסיבה שאנו מזכירים את עניינו של נח בראש השנה. אנו מזכירים לעצמנו להתפלל לפני הקב״ה שלא יגזור גזירות רעות על עם ישראל.
