"וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָֽאֱמֹרִֽי:" (כ"ב, ב')
חז"ל מלמדים שבלק, לפני שנעשה מך מואב, היה אחד הנסיכים של מדין (עיין רש"י כ"ב, ד'). בהיותו במדין הוא הכיר את עוצמת עם ישראל. זאת כאשר ביקש סיחון לכבוש את העיר חשבון, שהיתה בעבר בידי מואב. סיחון שכר את בלעם לקלל את מואב, ובאמצעות הקללה הצליח סיחון לכבוש עיר זו ולהפוך אותה לעיר בירתו. אלא שלאחר מכן הצליחו בני ישראל לכבוש מידיו את העיר חשבון, ללא בלעם וללא קללות. וברש"י (כ"א, כ"ג) ביאר את גודל הנס שהתרחש לישראל בכיבוש העיר החזקה מידי סיחון החזק.
על כך נאמר: "וירא בלק בן ציפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי" – ראה את אשר עשה ישראל לסיחון ולעוג. ראיה זו לא היתה ראיה חיצונית, אלא התבוננות פנימית, שכלית: הוא ראה שלעם ישראל יש כוח אלקי, כוח מיוחד, ובאמצעותו הוא מנצח את הגדולים והחזקים. כאמור, ראיה זו היתה עוד בהיותו נסיך במדין, ולכן בפסוק זה לא נכתב: "וירא בלק מלך מואב" (דהיינו, אחר שנעשה מלך מואב), אלא רק "בלק בן ציפור בלבד.
אולם עתה יש לשאול: מדוע חשש בלק? הלא ידע שלישראל אסור לצור ולהילחם עם מואב, שנאמר (דברים ט' ב'): "אל תצר את מואב ואל תתגר בו מלחמה!"?
אפשר לומר, שהחשש היה מכך שעתה "ילחכו הקהל את סביבותינו" – כדברי רש"י (דברים ב' ט'), שהיו ישראל מיראים אותם, עי"ש.
הרמב"ן (שם) מסביר, שאמנם אין לישראל רשות לכבוש את מואב אבל בני מואב חששו ש"אפילו שלא ילכדו את ארצנו, ילחכו ברובם את כל סביבותינו כלחוך השור את ירק השדה וילכדו להם את כל סביבותינו, כאשר עשו לשני מלכי האמורי, ויתנו אותם למס עובד".
הסבר נוסף יש לגאון עוזנו ותפארתנו החיד"א ע"ה בספרו "יוסף תהילות" (פרק קל"ו) שהסביר את הפסוקים (תהלים קל"ה, י"ב): "ונתן ארצם נחלה… נחלה לישראל עמו", כך: ירושת ארץ סיחון לא היתה ישירה, אלא סיבב הקב"ה את ירושת הארץ, נתן את ארצם של עמון ומואב לסיחון – ו"נתן ארצם נחלה" – ואח"כ נתן את ארצם "נחלה לישראל עמו". אם כן, אפשר לבאר, שמואב פחדו שארצם תלקח מהם באופן דומה: יסובב ה' שעם כלשהו יכבוש את ארצם, וממנו יקחו ישראל את הארץ.
ועל כך יש לומר במליצה: הפסוקים מתארים את כיבוש ארץ מואב ע"י סיחון (במדבר כ"א, כ"ה-כ"ז): "כי חשבון עיר סיחון מלך האמורי היא, הוא נלחם במלך מואב הראשון, ויקח את כל ארצו מידו עד ארנון", ועל כך מביאה התורה: "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון", ודרשו חז"ל: 'יאמרו המושלים' – אלה המושלים ביצרם. מי הם אותם המושלים? מפרט רש"י: 'המושלים הם בלעם ובעור'.
אם כן, אפשר לתאר כך את אמירתם, בלעם ובעור אומרים לסיחון: למה לא משלת ביצרך? למה נדחפת לכבוש את ערי מואב? הרי אלמלא כבשת את הערים הללו, לא היו רשאים ישראל לכבוש אותם!
הסבר נוסף: בני מואב אמנם ידעו כי משה ובני ישראל לא יעברו על דבר ה' האוסר לכבוש את מואב, אבל חששו ש'הערב רב' ילחמו בהם, למרות שהתורה אסרה זאת. לכן כתוב: "ויגר מואב מפני העם" – אלו הערב רב, ורק באופן כללי נאמר: "ויקץ מואב מפני בני ישראל" – דהיינו מכל ישראל.