מקור איסור תענית בשבת
א. מצווה על כל אדם לענג את השבת במאכל ומשתה.
ב. אסור להתענות בשבת. ונחלקו הפוסקים: יש אומרים שאיסור תענית בשבת הוא איסור דאורייתא, ויש אומרים שהוא איסור מדברי קבלה.
מניעת אכילה
ג. אסור להימנע מאכילה אפילו שעה אחת, אם מתכוון לשם תענית.
תענית עד חצות יום
ד. אסור להתענות בשבת עד חצות היום [כלומר להימנע מאכילה ושתיה כל חצי היום הראשון], אפילו אם לא מתכוון להתענות לשם תענית. ולכן, לא טוב עושים שליחי ציבור שמאריכים בתפילה ובניגונים ואין הקהל יוצא מביהכ"נ עד חצות היום. וצריך להיזהר בזה בפרט בימי החורף כשהימים קצרים.
טעימה לפני שחרית או מוסף
ה. אדם שטעם דבר מאכל או שתה אפילו מעט לפני תפילת "שחרית" או "מוסף" – אינו עובר על איסור תענית, אפילו אם אוכל את סעודתו אחרי חצות היום. אולם צריך מן הדין להקדים לאכול סעודה שניה קודם חצות היום [ראה בפרק י"ט סעי' נ"ו].
אכילה מזיקה
ו. מותר לאדם שאכילה (אפי' של כזית) מזיקה לבריאותו, להימנע מאכילה בשבת, וטעם הדבר – משום עונג שבת. וראה לעיל בפרק י"ט סעי' י"א.
תענית על תפילין
ז. אדם שנפלו לו התפילין על הארץ בשבת – לא יתענה ביום שבת אלא ביום ראשון.
תענית חלום בשבת
היתר תענית חלום
ח. מותר לאדם שחלם חלום בליל שבת ונפשו עגומה עליו להתענות עליו בשבת, כפי שנפרט לקמן.
גדר חלום רע
ט. יש אומרים שאם לא חלם את אותו החלום שלוש פעמים – לא יתענה. ויש אומרים שבזמן הזה – אין להתענות תענית חלום בשבת כלל, משום שאין אנו בקיאים בפתרון חלומות ואיננו יודעים איזהו חלום טוב ואיזה רע. ולמעשה, בחלומות שיפרטו לקמן גם אם חלם פעם אחת – מתענה. אמנם כתב מרן בשולחן ערוך שהעולם אומרים שנמצא בספרים קדמונים שיש כמה חלומות רעים שמתענים עליהם בשבת, ואלו הם:
א. הרואה ס"ת שנשרף.
ב. הרואה יוה"כ בשעת נעילה, וי"א הרואה יוה"כ אפילו שלא בשעת נעילה.
ג. הרואה קורות ביתו או שיניו שנפלו. ודווקא שיניו שנפלו, אבל הרואה לחייו שנשרו – חלום טוב הוא, דמתו היועצים עליו רעה.
ד. י"א הרואה שקורא בתורה.
ה. י"א שהרואה שנושא אשה – צריך להתענות, מכיון שהנושא אשה נמחלים לו כל עונתיו והראו לו משמים שצריך מחילה על עוונתיו.
ו. חלומות שאמרו בפרק "הרואה" שהם רעים.
י. אם ראה בחלומו על איש יהודי אחר שימות או יחלה – יתפלל עליו ויתן צדקה עבורו ויתענה (החולם). או שיאמר ברמז לחברו שצריך רחמי שמים, ויעשה תשובה, אבל לא יאמר לו בפירוש שחלם עליו שימות וכדו', כי מפני רוב הפחד יכול הוא שימות בלא עת, ויש נספה בלי עתו.
תענית ע"פ חכם
יא. מ"מ לא יתענה מדעתו כדי לא לעבור על איסור תענית בשבת, אלא על פי חכם [מכיון שפתרון החלום משתנה בקל, ויש בזה הרבה חילוקי דינים].
חילופי תענית
יב. מי שחלם אחד מחלומות הנזכרים לעיל, ואין חכם אשר יכול לשואלו אם לצום על חלומו, יש מי שאומר שלא יתענה בשבת אלא יתפלל ויקרא תהלים בשבת וייתן צדקה ביום ראשון [משום שלא כל אחד בקי בפירוש חלומות].
חלום הבא מהרהור
יג. מי שסבל מכאבי שיניים ביום שישי והיה מוטרד מכך מאוד ובליל שבת חלם שנפלו כל שיניו – ודאי שעל כזה חלום לא יצום, שהרי ברור שחלם ששיניו נפלו משום שחשב על שיניו במשך היום.
חלום בצהרי שבת
יד. הישן בשבת בצהריים וחלם אחד מהחלומות שמתענים עליהם – יש מי שאומר שצריך לצום עד השקיעה, ויש מי שאומר שצריך לצום שתים עשרה שעות. ועל כן, לכתחילה – יתענה שתים עשרה שעות, כלומר עד חצות לילה, ואפילו ששאר בני אדם אוכלים בלילה – יתענה עד חצות הלילה, משום שזהו סימן שרוצים לצערו מן השמים.
תענית לתעניתו
תענית על תענית בשבת
טו. המתענה תענית חלום בשבת – צריך להתענות ביום ראשון תענית לתעניתו, כדי לכפר על ביטול "עונג שבת".
תענית בשבת ר"ח
טז. המתענה תענית חלום בשבת ראש חודש – טוב להתענות בימי החול שתי תעניות כנגדה, אחת על ביטול "עונג שבת" ושניה על ביטול עונג ראש חודש.
תענית שעות
יז. המתענה תענית שעות בשבת – צריך להתענות ביום ראשון יום שלם, כדי לכפר על כך שהתענה בשבת.
תענית בשבת שלמחרת צום
יח. אדם שהתענה בשבת וצריך להתענות ביום ראשון כנגדה, אך יום ראשון הוא יום של תענית ציבור כ-י"ז בתמוז או ט' באב – יתענה ביום שאחריו, ואין תענית הציבור עולה לו גם לתענית חלום, ואם קשה לו – יצום ביום אחר.
דחיית התענית
יט. אדם שקשה לו להתענות ביום ראשון אחרי שהתענה בשבת – יכול להתענות בשאר ימות החול.
הטבת חלום
הטבת חלום
כ. חלם חלום שאינו אחד מן החלומות שנזכרו לעיל, ונפשו עגומה עליו – יכול לעשות "הטבת חלום" בשבת [למרות שאסור להתענות על חלום כזה בשבת].
הטבת חלום בעת נשיאת כפים
כא. "הטבת חלום" עושים בשעה שהכוהנים נושאים כפיהם ע"י אמירת נוסח ההטבה כפי שמופיע בסידורים או להטיב את החלום בפני שלושה.
הטבת חלום במוצ"ש
כב. אפשר לעשות "הטבת חלום" אחרי השבת, באמצעות טלפון.
איך יחלום חלומות טובים
סגולה לחלום טוב
כג. הרוצה לחלום חלומות טובים – יקרא "קריאת שמע על המיטה" מתוך סידור.
שינה מתוך דברי תורה
כד. הטוב ביותר הוא לישון מתוך דברי תורה, ובלבד שיכוון ללמוד לשמה או כדי לישון בקדושה וטהרה, אבל לא ילמד כדי לישון טוב וכדו'. ומכל מקום, יזהר לא להפריע לבני הבית.
תענית דיבור בשבת
"תענית דיבור"
כה. מצווה גדולה להתענות "תענית דיבור" בין בימות החול ובין בשבת, ובפרט בימי השובבי"ם.
מעלת "תענית דיבור"
כו. מעלת "תענית דיבור" בשבת גדולה ממעלת "תענית דיבור" בחול, מכמה טעמים:
א. בשבת [ובראש חודש] אין המקטרגים שולטים, וכמו שכתב ב"קונטרס היחיאלי" והביא משם הזוהר הקדוש: "בשבת ובראשי חודשים דלא שלטין ממנן בישין", וכן: "בשבתי ובירחי ובזמני ובחגי בההוא אתר נורא אשתכך ולא אתדנו", ולכן "הלימוד בו עושה פרי גדול למעלה".
ב. בשבת אסור לדבר דברים בטלים, כמו שכתוב: "ממצוא חפציך ודבר דבר", ובעת "תענית דיבור" בוודאי לא מדברים דברים בטלים.
ג. כתב ב"קונטרס היחיאלי" בשם ה"נעם אלימלך" שהמתענה "תענית דיבור" בשבת נחשב לו כאילו התענה שישים וחמשה אלף ושש מאות ושש תעניות, וחכם עיניו בראשו.
