מצווה בסעודה רביעית
א. מצווה גדולה לסעוד "סעודה רביעית" במוצאי שבת אפילו אם אינו רעב, כפי שכתב השולחן ערוך: "לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת כדי ללוות את השבת, אפילו אינו צריך אלא לכזית".
החייבים בה
ב. בסעודה רביעית חייבים גברים ונשים והטעם שגם נשים חייבות הוא, כיון שאיבר נוסכוי, שממנו קמים בתחית המתים, נהנה רק מסעודה רביעית, ומצווה לחנך ילדים בני חינוך.
טעמיה
ג. יש מספר טעמים לסעודה רביעי":
- • זכות דוד המלך עליו השלום – סעודה רביעית מעוררת את זכות דוד המלך עליו השלום שנהג לקיים סעודה רביעית בכל מוצאי שבת.
- • כבוד שבת – בסעודה רביעית האדם מלווה את שבת המלכה ביציאתה, כשם שאדם מלווה את המלך בצאתו מן העיר.
- • תחיית המתים – מסעודה רביעית נהנית עצם הלוז שממנה יבנה הגוף בתחיית המתים, כפי שכתב בבית יוסף: "אבר יש באדם ונסכוי שמו, ואינו נהנה באכילה אלא במוצאי שבת". וביאר גאון עוזנו בעל ה"בן איש חי": "וכתבו המקובלים שיש עצם באדם שאינה נהנית משום אכילה אלא רק מסעודה רביעית, ועצם זו נשארת קיימת בקבר, ואין שולט בה ריקבון, והיא נקראת: 'נסכוי' וגם נקראת: 'לוז' וגם נקראת: 'בתואל'. ואמרתי בזה רמז כי שלשה שמות של עצם הנזכרת הם ר"ת: לב"ן, והם סופי תיבות שלשה שמות שהם: ישראל יעקב ישורון. ומזו העצם ייבנה הגוף בתחיית המתים. עניין זה לא יהיה אלא לישראל דווקא הנאמר בהם: 'ואתם הדבקים בה' אלוהיכם חיים כולכם היום'".
מעלתה
ד. מעלתה של סעודה רביעית גדולה עד למאוד ושכרה רב. והביא גאון עוזנו בעל ה"בן איש חי" בשם הזוהר שכל מי שאינו סועד סעודה רביעית, הרי זה כאילו לא סעד סעודה שלישית, וביאר שכל אדם דרכו לאכול כל לילה, וא"כ מה שאכל בסעודה שלישית זה לא היה לכבוד שבת.
סגולותיה
ה. כתב רבנו האר"י ז"ל שהמקיים סעודה רביעית ניצל מחיבוט הקבר.
ו. וסגולתה להרחיק מזיקים מהאדם שנזהר בה, ולשמירת בריאות מתמדת של הסועד אותה, ואף ללידה קלה.
זמנה
ז. בזמנה של סעודה רביעית ישנן כמה שיטות: שיטה א' – שצריך לעשותה סמוך לצאת השבת דווקא. שיטה ב' – שאפשר לעשותה תוך ארבע שעות מצאת השבת. שיטה ג' – שאפשר לעשותה עד חצות הלילה. שיטה ד' – שאפשר לעשותה כל הלילה עד עלות השחר.
לכן, לכתחילה יסמוך סעודה רביעית לצאת השבת ככל האפשר. אם אינו יכול לעשותה מיד במוצאי שבת – יעשנה תוך ארבע שעות. אינו יכול לעשותה תוך ארבע שעות – יעשנה עד חצות. אינו יכול לעשותה עד חצות – יעשנה עד עלות השחר, אבל אחרי עלות השחר – אינו יכול לעשותה יותר.
סעודה רביעית כהמשך לשלישית
ח. מי שהתחיל לאכול סעודה שלישית מבעוד יום [עד כחמש עשר דקות לפני השקיעה] ונמשכה סעודתו עד הלילה- יש אומרים שיכול לכוון שחלק הסעודה שסועד בלילה יחשב לו כסעודה רביעית. ויש אומרים שצריך לעשותה סעודה נפרדת. ומכיון שרבו העומדים כשיטה האחרונה, וכך סובר רבנו האר"י ז"ל, ע"כ אין לחבר את הסעודות. לפיכך- יתפלל ערבית ויבדיל ואח"כ יסעד סעודה רביעית כהלכתה.
הכנות לסעודה רביעית
ט. צריך אדם לסדר את שולחנו במוצאי שבת ולפרוס מפה נאה ולערוך כלים נאים שרגיל לערוך בהם את שולחנו לכבוד שבת ולהגיש מיני מאכל משובחים, למרות שאינו מתכוון לסעוד סעודה גדולה אלא לאכול מעט מאוד, כפי שמובא בגמ' מסכת שבת: "לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית" (הן מצד שהוא שבע ואינו יכול לאכול יותר והן מצד זה שהוא עני ואין לו יותר מכזית).
הכנת מאכלים לסעודת מלוה מלכה
י. ישנה מעלה חשובה בהכנת המאכלים, במיוחד לצורך סעודה רביעית.
בגדי שבת בסעודה
יא. צריך לסעוד סעודה רביעית בעודו לבוש בבגדי השבת, ויחליפם רק אחרי הסעודה.
סעודה רביעית בישיבה
יב. אין לסעוד "סעודה רביעית" בעמידה אלא בישיבה ליד השולחן כדבעי וכפי שסועד שאר סעודות חשובות.
סדר סעודה רביעית
הדלקת נר
יג. יש נוהגים להדליק נר בסעודה רביעית לכבוד המלך משיח בן דוד.
אתקינו סעודתא
יד. לפני נטילת ידים יאמר: "אתקינו סעודתא דמהימנותא, דא היא סעודתא רביעאה דדוד מלכא משיחא".
אמירת "לשם יחוד"
טו. בסעודה רביעית יכוון להמשיך אור קדושת שבת לכל הסעודות שבימי החול, ועל כן טוב לומר גם "לשם ייחוד" לפני הסעודה.
"פתח אליהו" בסעודה
טז. בתוך הסעודה טוב לומר: "פתח אליהו הנביא זכור לטוב ואמר ריבון עלמא יהא רעווא", ולאחר מכן את קטע הזוה"ק: "קום אליהו דאנת דליג" ובזה מרוויח כמה דברים: א. דברי תורה על השולחן. ב. מזכיר את אליהו הנביא שהוא המבשר טוב על מלכות משיח בן דוד. ג. מזכיר את אליהו הנביא, כאומר שאם לא בא עד עתה לבשר הגאולה משום שאינו יכול לבוא בשבת, הרי עכשיו יצאה השבת ויכול לבוא אליהו ולבשר הגאולה.
אליהו משבח את ישראל
יז. במוצאי שבתות יושב אליהו הנביא תחת עץ החיים וכותב זכויותיהם של ישראל, וראוי לעסוק בזכויותיהם של ישראל ולספר בהם במוצאי שבתות ומתוך כך ללוות את השבת ביציאתה בשמחה.
מאכלי הסעודה
יח. ישתדל לכתחילה לאכול קצת יותר מכביצה פת בסעודה רביעית, ואם אינו יכול- לכל הפחות יאכל כזית "פת".
חשיבה מראש לסעודה
יט. טוב יעשה אם יאכל מעט פחות ב"סעודה שלישית" כדי שיוכל לאכול סעודה רביעית, ועל כגון זה נאמר: "החכם עיניו בראשו".
מיני מזונות
כ. מי שמילא כרסו בסעודה שלישית ואינו יכול לאכול פת בסעודה רביעית [הדבר מצוי בימי הקיץ שסעודה שלישית מאוחרת]- יאכל מיני מזונות.
שבעת המינים
כא. אינו יכול לאכול מיני מזונות, יאכל פירות משבעת המינים. אינו יכול לאכול פירות משבעת המינים- יאכל שאר פירות.
מיץ ענבים
כב. מי שקשה לו מאוד לאכול כל מאכל בסעודה רביעית לאחר ששותה בהבדלה רביעית יין- ישתה רביעית נוספת עבור סעודה רביעית [אדם ששמע הבדלה מאחר- יכול לשתות רביעית אחת].
אכילה בצורה מכובדת
כג. בכל מקרה צריך לאכול בצורה מכובדת עם שולחן ערוך ומסודר.
לחם משנה
כד. ישתדל שיהיו על השולחן שני כיכרות לחם שלמים לכבוד הסעודה. אמנם, בסעודה רביעית- לא יקח את שני הכיכרות כלחם משנה [לא כמו בשאר סעודות השבת] אלא מניחם אחד על יד השני על השולחן ובוצע מאחד מהם.
שתי פרוסות
כה. מי שאין לו שני לחמים שלמים- יניח על השולחן שתי פרוסות לחם [בדין מי שקשה לו לאכול לחם ראה לעיל סעי' י"ח-כ"ב ובסעי' כ"ט, ל'].
בשר
כו. ישתדל לאכול בשר בסעודה רביעית.
פרי ומיני מתיקה
כז. מפאת חשיבותה של "סעודה רביעית", ישתדל לאכול בסעודה פרי, מרקחת או מיני מתיקה שלא אכלו בסעודות השבת. אמנם, אין חיוב בדבר, ומכל מקום ראוי להשתדל בכך.
מאכל חם
כח. טוב לאכול מאפה או תבשיל חם או לחליפין לשתות משקה חם בסעודה רביעית ויש בזה סגולה לרפואה, וכן סגולה לאדם הסובל מעצבות או עצבנות.
אנוס מחמת חולי
כט. אנוס מחמת חולי שאינו יכול לסעוד סעודה רביעית, יסדר על שלחנו מזונות ופירות ויאכלו מהם בני ביתו, ויטעם גם הוא מהכיבוד כפי יכולתו.
כשאינו יכול לאכול כלל
ל. אנוס מחמת חולי שאינו יכול לסעוד "סעודה רביעית"- ואינו יכול לטעום אפילו מעט מן הכיבוד – יסדר את השולחן ל"סעודה רביעית" עבור בני ביתו ויעלה לו כאילו סעד בעצמו.
ימים מיוחדים
לא. ליל צום [חוץ מתשעה באב] שחל במוצאי שבת- סועד סעודה רביעית בערב הצום ואוכל כל מאכל שרגיל לאכול בסעודה רביעית. ומפני חשיבותה ומעלתה של סעודה רביעית- אין ערב הצום דוחה אותה ואין צריך לשנות מאכליה.
מאכל בשר במוצ"ש חזון
לב. מותר לאכול בסעודה רביעית בשר שנשאר מסעודות השבת בשבת "חזון" או בשר שנשאר מסעודות ראש חודש אב [למרות שאסור לאכול בשר בשבוע שחל בו תשעה באב], והאשכנזים נוהגים בזה איסור. אמנם לא יכין לכתחילה בערב שבת כמות בשר באופן שישאר לו לסעודה רביעית.
פיוטים
לג. אומרים פיוטים ושרים שירות ותשבחות ב"סעודה רביעית" ללוות בהם את שבת המלכה ביציאתה, כדרך שמלווים מלך ביציאתו, ובפרט בפיוטים העוסקים בדוד המלך ע"ה.
ברכת המזון
לד. יאמר בברכת המזון "מגדול ישועות מלכו" ב"וו" כמו שאומר בסעודות השבת, ולא "מגדיל" כפי שאומר בסעודות החול.
מלאכה במוצ"ש
לה. ראוי לא לעשות מלאכת קבע או לעסוק בתורה במוצאי שבת עד אחרי "סעודה רביעית". אמנם, לבשל או לעסוק במלאכת אוכל נפש- מותר במוצאי שבת גם לפני "סעודה רביעית".
תענית במוצ"ש
לו. אסור למתענה תענית הפסקה להתחיל להתענות במוצאי שבת ויתחיל רק לאחר שעשה סעודה רביעית.
