חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

פרק‭ ‬ל – העולה‭ ‬לתורה

הזמנת‭ ‬העולה‭ ‬לתורה

א‭. ‬ אין‭ ‬אדם‭ ‬עולה‭ ‬לתורה‭ ‬אלא‭ ‬א‭"‬כ‭ ‬קראו‭ ‬לו‭ ‬לעלות‭.‬

המסרב‭ ‬לעלות

ב‭. ‬ העליה‭ ‬לתורה‭ ‬מצוה‭ ‬גדולה‭ ‬היא‭, ‬והמסרב‭ ‬לעלות‭ ‬לתורה‭, ‬ואין‭ ‬לו‭ ‬סיבה‭ ‬מוצדקת‭, ‬נראה‭ ‬כמזלזל‭ ‬בתורה‭. ‬ואמרו‭ ‬חז‭"‬ל‭ ‬שהמסרב‭ ‬לעלות‭ ‬לספר‭ ‬תורה‭ – ‬מקצרין‭ ‬ימיו‭.‬

סיבה‭ ‬לסירוב

ג‭. ‬ אדם‭ ‬שיש‭ ‬לו‭ ‬סיבה‭ ‬מוצדקת‭ ‬לסרב‭ ‬לעלייה‭ [‬כגון‭ ‬עני‭ ‬המתפלל‭ ‬במקום‭ ‬שנוהגים‭ ‬לתרום‭ ‬סכום‭ ‬כסף‭ ‬אחרי‭ ‬העלייה‭ ‬לתורה‭ ‬ואין‭ ‬ביכולתו‭ ‬לתרום‭] – ‬מותר‭ ‬לו‭ ‬לסרב‭. ‬אמנם‭, ‬טוב‭ ‬יותר‭ ‬שאדם‭ ‬כזה‭ ‬יאמר‭ ‬מראש‭ ‬לגבאי‭ ‬לא‭ ‬לקרוא‭ ‬לו‭ ‬לעלייה‭.‬

דרך‭ ‬הזמנת‭ ‬העולה

ד‭. ‬ קיימים‭ ‬כמה‭ ‬מנהגים‭ ‬כיצד‭ ‬יש‭ ‬לקרוא‭ ‬לעולה‭ ‬לתורה‭:‬

א‭.‬ יש‭ ‬נוהגים‭ ‬לקרוא‭ ‬בקול‭ ‬רם‭ ‬בשם‭ ‬האדם‭ ‬ובשם‭ ‬אביו‭.‬

ב‭.‬ יש‭ ‬נוהגים‭ ‬לקבל‭ ‬את‭ ‬הסכמת‭ ‬האדם‭ ‬לעלייה‭ ‬לפני‭ ‬שקוראים‭ ‬בשמו‭ ‬ובשם‭ ‬אביו‭.‬

ג‭.‬ יש‭ ‬נוהגים‭ ‬להזמין‭ ‬מראש‭ ‬את‭ ‬העולים‭ ‬בכך‭ ‬שנותנים‭ ‬לכל‭ ‬עולה‭ ‬פתק‭ ‬ובו‭ ‬שם‭ ‬העלייה‭ ‬אליה‭ ‬הוא‭ ‬מוזמן‭ ‬לעלות‭.‬

ד‭.‬ בירושלים‭ ‬נהגו‭ ‬על‭ ‬פי‭ ‬תקנת‭ ‬ראשונים‭, ‬וכן‭ ‬נוהגים‭ ‬הספרדים‭, ‬לא‭ ‬לקרוא‭ ‬לעולה‭ ‬בשמו‭, ‬כדי‭ ‬למנוע‭ ‬מצב‭ ‬שבו‭ ‬יקראו‭ ‬לעולה‭ ‬לעלות‭ ‬והוא‭ ‬יסרב‭, ‬וכדי‭ ‬שלא‭ ‬יהיה‭ ‬בכלל‭ "‬קורין‭ ‬אותו‭ ‬ואינו‭ ‬עולה‭". ‬ולכן‭ ‬מזמנים‭ ‬את‭ ‬העולה‭ ‬הבא‭ ‬בכך‭ ‬שנותנים‭ ‬לו‭ ‬טס‭ ‬של‭ ‬כסף‭ ‬ועליו‭ ‬חקוקות‭ ‬עשרת‭ ‬הדברות‭ ‬או‭ ‬הפסוק‭: "‬שויתי‭ ‬ה‭' ‬לנגדי‭ ‬תמיד‭ ‬והעולה‭ ‬מבין‭ ‬לבד‭ ‬שהוזמן‭ ‬לעלות‭ ‬לתורה‭. ‬אמנם‭, ‬מנהג‭ ‬האשכנזים‭ ‬לקרוא‭ ‬לעולה‭ ‬לתורה‭ ‬בשמו‭.‬

הזכרת‭ ‬שם‭ ‬אביו

ה‭. ‬ אדם‭ ‬שנשאל‭ ‬לשם‭ ‬אביו‭ ‬בבית‭ ‬הכנסת‭ ‬בעלייתו‭ ‬לתורה‭ ‬או‭ ‬במוסד‭ ‬ציבורי‭, ‬יאמר‭: "‬בן‭ ‬אבי‭ ‬מורי‭ ‬פלוני‭".‬

זמן‭ ‬בירור‭ ‬שם‭ ‬העולה

ו‭. ‬ במקום‭ ‬שנוהגים‭ ‬להזמין‭ ‬את‭ ‬העולה‭ ‬בשמו‭, ‬לא‭ ‬יברר‭ ‬הגבאי‭ ‬את‭ ‬שם‭ ‬העולה‭ ‬בזמן‭ ‬שקוראים‭ ‬בתורה‭, ‬אלא‭ ‬בין‭ ‬העליות‭.‬

הזמנת‭ ‬הגבאי

ז‭. ‬ בין‭ ‬למנהג‭ ‬הספרדים‭ ‬ובין‭ ‬למנהג‭ ‬האשכנזים‭, ‬אין‭ ‬הגבאי‭ ‬מעלה‭ ‬את‭ ‬עצמו‭ ‬ללא‭ ‬הזמנה‭, ‬ולכן‭ ‬יש‭ ‬להזמינו‭.‬

הזמנת‭ ‬בעל‭ ‬קורא

ח‭. ‬ כאשר‭ ‬הקורא‭ ‬בתורה‭ ‬מבקש‭ ‬לעלות‭ ‬לתורה‭ ‬בעצמו‭, ‬לדעת‭ ‬מרן‭ ‬בעל‭ ‬השולחן‭ ‬ערוך‭ – ‬אין‭ ‬צורך‭ ‬להזמין‭ ‬אותו‭ ‬לעלייה‭, ‬ולדעת‭ ‬הרמ‭"‬א‭ – ‬יש‭ ‬צורך‭ ‬להזמינו‭ ‬לעלייה‭ ‬ואין‭ ‬הוא‭ ‬עולה‭ ‬מעצמו‭. ‬אמנם‭, ‬כיום‭ ‬התפשט‭ ‬המנהג‭ ‬להזמין‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬העולים‭ ‬לעלייה‭ ‬לתורה‭, ‬בין‭ ‬אצל‭ ‬ספרדים‭ ‬ובין‭ ‬אצל‭ ‬אשכנזים‭.‬

עולה‭ ‬בטעות

ט‭.‬‭ ‬ הזמינו‭ ‬אדם‭ ‬לעלות‭ ‬לתורה‭, ‬וחשב‭ ‬אחר‭ ‬שהתכוונו‭ ‬אליו‭ ‬ועלה‭ ‬לבימה‭, ‬ויש‭ ‬אפשרות‭ ‬להעלות‭ ‬עולים‭ ‬נוספים‭ ‬אחרי‭ ‬עלייה‭ ‬זו‭ – ‬זה‭ ‬שטעה‭ ‬לא‭ ‬ירד‭ ‬מן‭ ‬הבימה‭, ‬אלא‭ ‬ימתין‭ ‬שם‭, ‬ויעלה‭ ‬לתורה‭ ‬זה‭ ‬שהוזמן‭ ‬לעלות‭, ‬ואחריו‭ ‬יעלה‭ ‬זה‭ ‬שטעה‭.‬

הורדת‭ ‬העולה‭ ‬בטעות

י‭.‬ הזמינו‭ ‬אחד‭ ‬ועלה‭ ‬אחר‭, ‬ואין‭ ‬אפשרות‭ ‬להעלות‭ ‬עולים‭ ‬נוספים‭ ‬אחרי‭ ‬עלייה‭ ‬זו‭ – ‬ירד‭ ‬הטועה‭ ‬ויעלה‭ ‬המוזמן‭.‬

הזמנה‭ ‬בטעות

יא‭. ‬ הזמינו‭ ‬אדם‭ ‬לעלות‭ ‬לתורה‭ ‬ולא‭ ‬היה‭ ‬המוזמן‭ ‬בבית‭ ‬הכנסת‭ ‬ועלה‭ ‬אחר‭ ‬במקומו‭ ‬ולפני‭ ‬שהשני‭ ‬הספיק‭ ‬לברך‭ ‬נכנס‭ ‬הראשון‭ – ‬ימתין‭ ‬השני‭ ‬ויעלה‭ ‬הראשון‭ ‬ואחריו‭ ‬יעלה‭ ‬השני‭. ‬ואפילו‭ ‬אם‭ ‬השני‭ ‬הספיק‭ ‬לומר‭: "‬ברכו‭ ‬את‭ ‬ה‭' ‬המבורך‭", ‬אם‭ ‬לא‭ ‬התחיל‭ ‬לברך‭ ‬ברכת‭ ‬התורה‭ – ‬יעלה‭ ‬הראשון‭ ‬תחילה‭. ‬התחיל‭ ‬השני‭ ‬לברך‭ ‬ברכת‭ ‬התורה‭ – ‬ימשיך‭ ‬השני‭ ‬בברכה‭ ‬ובעלייה‭.‬

הנהגות‭ ‬העולה‭ ‬לתורה

העלייה‭ ‬לתיבה

יב‭. ‬ העולה‭ ‬לתורה‭ ‬צריך‭ ‬ללכת‭ ‬אל‭ ‬התיבה‭ ‬בזריזות‭ ‬בדרך‭ ‬הקצרה‭ ‬ולחזור‭ ‬במתינות‭ ‬בדרך‭ ‬הארוכה‭, ‬וכאשר‭ ‬שתי‭ ‬הדרכים‭ ‬שוות‭ – ‬יעלה‭ ‬אל‭ ‬התיבה‭ ‬מימין‭ ‬וירד‭ ‬משמאל‭.‬

פסוק‭ ‬מתחיל

יג‭. ‬ צריך‭ ‬העולה‭ ‬לתורה‭ ‬לראות‭ ‬את‭ ‬הפסוק‭ ‬שבו‭ ‬מתחילה‭ ‬העלייה‭ ‬שלו‭ ‬לפני‭ ‬שמתחיל‭ ‬לברך‭. ‬

כיסוי‭ ‬הכתב

יד‭. ‬ העולה‭ ‬לתורה‭ ‬צריך‭ ‬לכסות‭ ‬את‭ ‬הכתב‭ ‬של‭ ‬ספר‭ ‬התורה‭ ‬במפה‭ ‬בשעה‭ ‬שמברך‭, ‬בין‭ ‬בברכה‭ ‬שלפני‭ ‬הקריאה‭ ‬ובין‭ ‬בברכה‭ ‬שאחריה‭.‬

החזרת‭ ‬פניו‭ ‬בשעת‭ ‬הברכה

טו‭. ‬ טוב‭ ‬שהעולה‭ ‬יחזיר‭ ‬פניו‭ ‬מן‭ ‬הספר‭ ‬בשעת‭ ‬הברכה‭, ‬כדי‭ ‬שלא‭ ‬יהיה‭ ‬נראה‭ ‬כאילו‭ ‬הוא‭ ‬קורא‭ ‬את‭ ‬הברכות‭ ‬מתוך‭ ‬הספר‭. ‬ומנהג‭ (‬חלק‭ ‬מן‭) ‬האשכנזים‭ ‬לסגור‭ ‬את‭ ‬הספר‭ ‬בעת‭ ‬הברכה‭.‬

אחיזת‭ ‬ס‭"‬ת‭ ‬בברכה

טז‭. ‬ בשעת‭ ‬הברכה‭ ‬יאחז‭ ‬העולה‭ ‬את‭ ‬הספר‭ ‬במפה‭ ‬ביד‭ ‬ימין‭ ‬ויכסה‭ ‬את‭ ‬הכתב‭ ‬במפה‭ ‬ביד‭ ‬שמאל‭ ‬ויאחז‭ ‬הספר‭ ‬בשתי‭ ‬ידיו‭.‬

אחיזת‭ ‬ס‭"‬ת‭ ‬בקריאה

יז‭. ‬ גמר‭ ‬לברך‭ ‬ברכה‭ ‬ראשונה‭ – ‬יסיר‭ ‬את‭ ‬יד‭ ‬שמאל‭ ‬וימשיך‭ ‬לאחוז‭ ‬בספר‭ ‬ביד‭ ‬ימין‭ ‬עד‭ ‬לסיום‭ ‬הקריאה‭ ‬בתורה‭.‬

דרך‭ ‬אחיזה

יח‭. ‬ כל‭ ‬האוחז‭ ‬בספר‭ ‬התורה‭ – ‬צריך‭ ‬לאחזו‭ ‬על‭ ‬ידי‭ ‬מפה‭, ‬והאוחז‭ ‬ספר‭ ‬תורה‭ ‬ללא‭ ‬מפה‭, ‬מפסיד‭ ‬את‭ ‬אותה‭ ‬מצוה‭.‬

ברכו‭ ‬את‭ ‬ה׳ ‬המבורך

‭"‬ברכו‭" ‬לפני‭ ‬הברכה

יט‭.‬ לפני‭ ‬ברכה‭ ‬ראשונה‭ ‬אומר‭ ‬העולה‭: "‬ברכו‭ ‬את‭ ‬ה‭' ‬המבורך‭", ‬והקהל‭ ‬עונה‭ ‬ואומר‭: "‬ברוך‭ ‬ה‭' ‬המבורך‭ ‬לעולם‭ ‬ועד‭", ‬והעולה‭ ‬חוזר‭ ‬ואומר‭: ‬‭"‬ברוך‭ ‬ה‭' ‬המבורך‭ ‬לעולם‭ ‬ועד‭".‬

כ‭.‬ אם‭ ‬ברך‭ ‬ברכת‭ ‬התורה‭ ‬לעצמו‭ ‬ותיכף‭ ‬קראוהו‭ ‬לקרות‭ ‬בתורה‭ – ‬צריך‭ ‬לחזור‭ ‬ולברך‭: "‬אשר‭ ‬בחר‭ ‬בנו‭", ‬לפני‭ ‬קריאת‭ ‬התורה‭.‬

‭"‬ברכו‭" ‬בקול‭ ‬רם

כא‭. ‬ העולה‭ ‬לתורה‭ ‬צריך‭ ‬לומר‭ "‬ברכו‭" ‬בקול‭ ‬רם‭.‬

‭"‬ברכו‭" ‬בלחש

כב‭. ‬ אמר‭: "‬ברכו‭ ‬את‭ ‬ה‭' ‬המבורך‭" ‬בלחש‭ ‬ולא‭ ‬שמעוהו‭ ‬עשרה‭, ‬ועדיין‭ ‬לא‭ ‬בירך‭ ‬ברכות‭ ‬התורה‭ – ‬מחזירים‭ ‬אותו‭ ‬לומר‭ "‬ברכו‭" ‬שנית‭ ‬בקול‭ ‬רם‭. ‬התחיל‭ ‬לברך‭ ‬ברכות‭ ‬התורה‭ – ‬אין‭ ‬מחזירים‭ ‬אותו‭.‬

הפסק‭ ‬בין‭ "‬ברכו‭" ‬לברכה

כג‭. ‬ אמר‭ ‬העולה‭ "‬ברכו‭" ‬והקהל‭ ‬ענה‭ "‬ברוך‭ ‬ה‭' ‬המבורך‭ ‬לעולם‭ ‬ועד‭", ‬וחזר‭ ‬העולה‭ ‬ואמר‭ "‬ברוך‭ ‬ה‭' ‬המבורך‭" ‬וקם‭ ‬פייטן‭ ‬והפסיקו‭ ‬בפיוט‭ – ‬הפייטן‭ ‬נהג‭ ‬שלא‭ ‬כדין‭. ‬ולמרות‭ ‬שגם‭ ‬העולה‭ ‬וגם‭ ‬הקהל‭ ‬אמרו‭ "‬ברכו‭" – ‬יחזור‭ ‬לומר‭ "‬ברכו‭" ‬שנית‭, ‬משום‭ ‬שצריך‭ ‬שברכת‭ ‬התורה‭ ‬ו‭"‬ברכו‭" ‬יהיו‭ ‬צמודים‭.‬

כד‭. ‬ שכח‭ ‬לומר‭: "‬ברכו‭ ‬את‭ ‬ה‭' ‬המבורך‭" ‬והתחיל‭ ‬לברך‭ ‬ונזכר‭ ‬אחרי‭ ‬שהזכיר‭ ‬שם‭ ‬ה‭' – ‬ימשיך‭ ‬את‭ ‬הברכה‭ ‬עד‭ ‬סופה‭, ‬ויקראו‭ ‬בתורה‭ ‬כרגיל‭.‬

שכח‭ "‬ברכו‭"‬

כה‭. ‬ שכח‭ ‬לומר‭: "‬ברכו‭ ‬את‭ ‬ה‭' ‬המבורך‭" ‬ובירך‭ ‬מיד‭: "‬אשר‭ ‬בחר‭ ‬בנו‭" ‬וסיים‭ ‬לברך‭ ‬והתחילו‭ ‬לקרוא‭ ‬בתורה‭ – ‬ממשיכים‭ ‬לקרוא‭ ‬בתורה‭ ‬כרגיל‭. ‬מיהו‭ ‬אם‭ ‬העולה‭ ‬מעצמו‭ ‬החליט‭ ‬לומר‭: "‬ברכו‭" ‬אחר‭ ‬שבירך‭ ‬לפני‭ ‬שהתחילו‭ ‬לקרוא‭ ‬בתורה‭ – ‬אין‭ ‬למחות‭ ‬בידו‭, ‬והקהל‭ ‬יענו‭ ‬אחריו‭: "‬ברוך‭ ‬ה‭' ‬המבורך‭".‬

הוספות‭ ‬בברכה

כו‭. ‬ לפני‭ ‬שאומר‭: "‬ברכו‭ ‬את‭ ‬ה‭' ‬המבורך‭" ‬מוסיף‭: "‬השם‭ ‬עמכם‭" ‬בלא‭ ‬הזכרת‭ ‬השם‭, ‬והקהל‭ ‬עונה‭: "‬יברכך‭ ‬השם‭". ‬אחרי‭ ‬שהקהל‭ ‬ענה‭: "‬יברכך‭ ‬השם‭" ‬אומר‭ ‬מילת‭:‬‭ "‬רבנן‭" ‬לפני‭ "‬ברכו‭".‬

ברכות‭ ‬התורה

ברכות‭ ‬התורה‭ ‬לפני‭ ‬ואחרי

כז‭. ‬ כל‭ ‬העולה‭ ‬לתורה‭ ‬מברך‭ ‬לפני‭ ‬הקריאה‭: "‬אשר‭ ‬בחר‭ ‬בנו‭", ‬ואחריה‭: "‬אשר‭ ‬נתן‭ ‬לנו‭".‬

ברכות‭ ‬בקול‭ ‬רם

כח‭. ‬ צריך‭ ‬לברך‭ ‬ברכות‭ ‬התורה‭ ‬בקול‭ ‬רם‭, ‬והעולה‭ ‬שבירך‭ ‬בלחש‭ – ‬לא‭ ‬טוב‭ ‬עשה‭, ‬וכדברי‭ ‬מרן‭ ‬בשולחן‭ ‬ערוך‭: "‬האומר‭ ‬בלחש‭ – ‬טועה‭".‬

ברכות‭ ‬בלחש

כט‭.‬ המברך‭ ‬ברכות‭ ‬התורה‭ ‬בלחש‭ – ‬יצא‭ ‬ידי‭ ‬חובה‭ ‬בדיעבד‭, ‬ואינו‭ ‬מברך‭ ‬שוב‭.‬

הפסק‭ ‬בין‭ ‬קריאה‭ ‬לברכה

ל‭.‬ אין‭ ‬לומר‭ ‬בין‭ ‬הקריאה‭ ‬לברכה‭ ‬שאחריה‭ ‬את‭ ‬המילים‭: "‬אמת‭ ‬תורתנו‭ ‬הקדושה‭", ‬משום‭ ‬הפסק‭, ‬וברוב‭ ‬הקהילות‭ – ‬לא‭ ‬נוהגים‭ ‬לומר‭ ‬זאת‭. ‬אמנם‭, ‬מנהג‭ ‬זה‭ ‬מצוי‭ ‬בין‭ ‬יוצאי‭ ‬צפון‭ ‬אפריקה‭, ‬ואל‭ ‬ישנו‭ ‬ממנהגם‭.‬

טעויות‭ ‬בברכות

ברכה‭ ‬אחרונה‭ ‬לפני‭ ‬הקריאה

לא‭. ‬ ברך‭ ‬לפני‭ ‬הקריאה‭: "‬אשר‭ ‬נתן‭ ‬לנו‭" ‬במקום‭: "‬אשר‭ ‬בחר‭ ‬בנו‭", ‬ונזכר‭ ‬בתוך‭ ‬הברכה‭ ‬לפני‭ ‬שחתם‭: "‬ברוך‭ ‬אתה‭ ‬ה‭' ‬נותן‭ ‬התורה‭" – ‬יפסיק‭ ‬במקום‭ ‬שנזכר‭, ‬ויחזור‭ ‬לומר‭: "‬אשר‭ ‬בחר‭ ‬בנו‭" ‬וכו‭'.‬

לב‭. ‬ ברך‭ ‬לפני‭ ‬הקריאה‭: "‬אשר‭ ‬נתן‭ ‬לנו‭" ‬במקום‭: "‬אשר‭ ‬בחר‭ ‬בנו‭", ‬ונזכר‭ ‬אחרי‭ ‬שהזכיר‭ ‬שם‭ ‬ה‭' ‬בחתימת‭ ‬הברכה‭ ‬‮–‬‭ ‬יאמר‭: "‬למדני‭ ‬חוקיך‭" ‬ויחזור‭ ‬לומר‭: "‬אשר‭ ‬בחר‭ ‬בנו‭" ‬וכו‭'.‬

כשטעה‭ ‬וסיים‭ ‬את‭ ‬הברכה

לג‭. ‬ ברך‭: "‬אשר‭ ‬נתן‭ ‬לנו‭" ‬לפני‭ ‬הקריאה‭, ‬וסיים‭ ‬את‭ ‬הברכה‭ ‬לגמרי‭ – ‬יקראו‭ ‬כרגיל‭ ‬ויברך‭: "‬אשר‭ ‬בחר‭ ‬בנו‭"… ‬וכו‭' ‬אחרי‭ ‬הקריאה‭.‬

‭"‬אשר‭ ‬נתן‭" ‬פעמיים

לד‭. ‬ שב‭ ‬וברך‭ "‬אשר‭ ‬נתן‭ ‬לנו‭" ‬אחרי‭ ‬הקריאה‭, ‬ונזכר‭ ‬אחרי‭ ‬שהזכיר‭ ‬שם‭ ‬ה‭'‬‭ ‬בחתימת‭ ‬הברכה‭, ‬יאמר‭ "‬למדני‭ ‬חוקיך‭" ‬ויחזור‭ ‬לומר‭ "‬אשר‭ ‬בחר‭ ‬בנו‭". ‬ומכל‭ ‬מקום‭ ‬אם‭ ‬סיים‭ ‬לברך‭, ‬אינו‭ ‬חוזר‭ ‬לברך‭ "‬אשר‭ ‬בחר‭ ‬בנו‭" ‬מדין‭ ‬ספק‭ ‬ברכות‭ ‬להקל‭.‬

‭"‬אשר‭ ‬בחר‭" ‬פעמיים

לה‭. ‬ ברך‭: "‬אשר‭ ‬בחר‭ ‬בנו‭" ‬לפני‭ ‬הקריאה‭, ‬ושב‭ ‬וברך‭: "‬אשר‭ ‬בחר‭ ‬בנו‭" ‬אחרי‭ ‬הקריאה‭, ‬ונזכר‭ ‬אחרי‭ ‬שהזכיר‭ ‬שם‭ ‬ה‭'‬‭ ‬בחתימת‭ ‬הברכה‭ – ‬יאמר‭ "‬למדני‭ ‬חוקיך‭", ‬ויחזור‭ ‬לומר‭: "‬אשר‭ ‬נתן‭ ‬לנו‭" ‬וכו‭'. ‬אבל‭ ‬אם‭ ‬נזכר‭ ‬אחרי‭ ‬שסיים‭ ‬לברך‭ – ‬אינו‭ ‬חוזר‭ ‬לברך‭: "‬אשר‭ ‬נתן‭ ‬לנו‭", ‬ומה‭ ‬שעשה‭ – ‬עשה‭.‬

הפסק‭ ‬בדיבור

הפסק‭ ‬בדיבור

לו‭. ‬ לכתחילה‭ – ‬לא‭ ‬יפסיקו‭ ‬בדיבור‭ ‬בין‭ ‬ברכת‭ ‬התורה‭ ‬לקריאה‭ ‬ולא‭ ‬תוך‭ ‬כדי‭ ‬הקריאה‭, ‬לא‭ ‬העולה‭ ‬לתורה‭ ‬ולא‭ ‬הקורא‭ ‬בתורה‭, ‬לא‭ ‬בדיבור‭ ‬חול‭ ‬ולא‭ ‬בדיבור‭ ‬הקשור‭ ‬לקריאה‭.‬

הפסק‭ ‬בין‭ ‬ברכה‭ ‬לקריאה

לז‭. ‬ הפסיק‭ ‬העולה‭ ‬בדיבור‭ ‬בין‭ ‬ברכה‭ ‬לקריאה‭, ‬למנהג‭ ‬הספרדים‭ – ‬אינו‭ ‬חוזר‭ ‬לברך‭, ‬בין‭ ‬אם‭ ‬הוא‭ ‬דיבור‭ ‬מענין‭ ‬הקריאה‭ ‬ובין‭ ‬אם‭ ‬לא‭. ‬ולמנהג‭ ‬האשכנזים‭ – ‬אם‭ ‬דיבר‭ ‬העולה‭ ‬דיבור‭ ‬שאינו‭ ‬מענין‭ ‬הקריאה‭ – ‬חוזר‭ ‬ומברך‭.‬

הפסק‭ ‬באמצע‭ ‬קריאה

לח‭. ‬ הפסיק‭ ‬העולה‭ ‬בדיבור‭ ‬תוך‭ ‬כדי‭ ‬הקריאה‭, ‬בין‭ ‬אם‭ ‬הוא‭ ‬דיבור‭ ‬חול‭ ‬ובין‭ ‬אם‭ ‬דיבור‭ ‬הקשור‭ ‬לקריאה‭, ‬בין‭ ‬למנהג‭ ‬הספרדים‭ ‬ובין‭ ‬למנהג‭ ‬האשכנזים‭ – ‬אינו‭ ‬חוזר‭ ‬לברך‭.‬

כוונת‭ ‬המברך

כוונה‭ ‬בשעת‭ ‬הברכה

לט‭. ‬ לכתחילה‭ ‬צריך‭ ‬העולה‭ ‬לכוון‭ ‬דעתו‭ ‬בברכה‭ ‬על‭ ‬הקריאה‭ ‬שבעל‭ ‬הקורא‭ ‬יקרא‭, ‬ועל‭ ‬כן‭ ‬מראים‭ ‬לו‭ ‬את‭ ‬מקום‭ ‬הקריאה‭ ‬לפני‭ ‬שמברך‭.‬

ברך‭ ‬על‭ ‬מקום‭ ‬אחר

מ‭. ‬ הראו‭ ‬לעולה‭ ‬מקום‭ ‬קריאה‭ ‬שאינו‭ ‬נכון‭, ‬וברך‭ ‬ברכת‭ ‬התורה‭, ‬והיה‭ ‬צורך‭ ‬לגלול‭ ‬את‭ ‬הספר‭ ‬למקום‭ ‬הנכון‭: ‬למנהג‭ ‬הספרדים‭ – ‬אינו‭ ‬חוזר‭ ‬לברך‭, ‬למרות‭ ‬שהיה‭ ‬צריך‭ ‬לגלול‭ ‬למקום‭ ‬אחר‭. ‬ולמנהג‭ ‬האשכנזים‭ – ‬אם‭ ‬הייתה‭ ‬הקריאה‭ ‬באותה‭ ‬עמודה‭ – ‬אינו‭ ‬מברך‭ ‬שנית‭, ‬אך‭ ‬אם‭ ‬היה‭ ‬צריך‭ ‬לגלול‭ ‬למקום‭ ‬אחר‭ – ‬מברך‭ ‬שנית‭.‬

עמידה‭ ‬בקריאת‭ ‬התורה

העומדים‭ ‬על‭ ‬הבימה

מא‭. ‬ למנהג‭ ‬הספרדים‭ ‬צריכים‭ ‬לעמוד‭ ‬על‭ ‬הבימה‭ ‬לפחות‭ ‬שניים‭ ‬בשעת‭ ‬קריאת‭ ‬הפרשה‭: ‬העולה‭ ‬והקורא‭ ‬בתורה‭ [‬בין‭ ‬אם‭ ‬הקורא‭ ‬בתורה‭ ‬קורא‭ ‬את‭ ‬העלייה‭ ‬ובין‭ ‬אם‭ ‬העולה‭ ‬קורא‭]. ‬למנהג‭ ‬האשכנזים‭ ‬עומדים‭ ‬שלושה‭ ‬על‭ ‬הבימה‭: ‬הגבאי‭, ‬העולה‭ ‬והקורא‭ ‬בתורה‭.‬

חובת‭ ‬עמידה‭ ‬בקריאה

מב‭. ‬ הקורא‭ ‬בתורה‭ ‬וכן‭ ‬העולה‭ ‬לתורה‭ – ‬צריכים‭ ‬להשאר‭ ‬עומדים‭ ‬משך‭ ‬כל‭ ‬זמן‭ ‬הקריאה‭ ‬בתורה‭.‬

להישען‭ ‬או‭ ‬לסמוך

מג‭. ‬ אסור‭ ‬לעומדים‭ ‬על‭ ‬הבימה‭ ‬להשען‭ ‬ולא‭ ‬לסמוך‭ ‬את‭ ‬גופם‭ ‬על‭ ‬הבימה‭ ‬או‭ ‬על‭ ‬דבר‭ ‬אחר‭, ‬אפילו‭ ‬לא‭ ‬סמיכה‭ ‬קלה‭ ‬כל‭ ‬זמן‭ ‬שספר‭ ‬התורה‭ ‬מונח‭ ‬על‭ ‬הבימה‭, ‬משום‭ ‬שיש‭ ‬לנהוג‭ ‬בתורה‭ ‬ובקריאתה‭ ‬באימה‭.‬

היתר‭ ‬להשען

מד‭. ‬ כאשר‭ ‬ספר‭ ‬התורה‭ ‬ארוך‭ ‬והקורא‭ ‬או‭ ‬העולה‭ ‬צריכים‭ ‬להשען‭ ‬על‭ ‬הבימה‭ ‬כדי‭ ‬לראות‭ ‬היטב‭ ‬את‭ ‬האותיות‭ ‬בראש‭ ‬העמודה‭, ‬וכן‭ ‬כאשר‭ ‬הספר‭ ‬רגיל‭ ‬אך‭ ‬הם‭ ‬קצרי‭ ‬רואי‭, ‬או‭ ‬כאשר‭ ‬אחד‭ ‬מהם‭ ‬זקן‭ ‬או‭ ‬חלש‭ "‬ונראה‭ ‬לכל‭ ‬שאין‭ ‬סמיכה‭ ‬זו‭ ‬דרך‭ ‬גאווה‭" – ‬מותר‭ ‬להשען‭ ‬או‭ ‬לסמוך‭ ‬את‭ ‬הגוף‭ ‬על‭ ‬הבימה‭.‬

סמיכה‭ ‬על‭ ‬הבמה

מה‭. ‬ במקרים‭ ‬שמותר‭ ‬לקורא‭ ‬ולעולה‭ ‬להישען‭ ‬או‭ ‬לסמוך‭ ‬את‭ ‬הגוף‭ ‬על‭ ‬הבימה‭, ‬צריכים‭ ‬להקפיד‭: ‬א‭.‬‭ ‬לא‭ ‬להשען‭ ‬על‭ ‬המפה‭ ‬שעל‭ ‬הבימה‭ ‬אלא‭ ‬על‭ ‬הבימה‭ ‬עצמה‭. ‬ב‭.‬‭ ‬לא‭ ‬להטיל‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬כובד‭ ‬משקל‭ ‬הגוף‭ ‬על‭ ‬הבימה‭, ‬כך‭ ‬שאם‭ ‬תינטל‭ ‬הבימה‭ ‬ישאר‭ ‬הנשען‭ ‬לעמוד‭ ‬ולא‭ ‬יפול‭.‬

מי‭ ‬שברך‭ ‬והשכבות

‭"‬השכבה‭" ‬ו‭"‬מי‭ ‬שברך‭" ‬לחולה

מו‭. ‬ נוהגים‭ ‬לומר‭ ‬תפילת‭ "‬מי‭ ‬שברך‭" ‬לחולה‭ ‬ו‭"‬השכבה‭" ‬אחרי‭ ‬העלייה‭ ‬לתורה‭ ‬בשבת‭ ‬וכן‭ ‬ביום‭ ‬טוב‭ ‬ובימי‭ ‬שמחה‭. ‬יש‭ ‬נוהגים‭ ‬לומר‭ ‬תפילות‭ ‬אלה‭ ‬גם‭ ‬בימות‭ ‬החול‭, ‬וכל‭ ‬מקום‭ ‬יעשה‭ ‬כמנהגו‭.‬

נוסח‭ "‬מי‭ ‬שברך‭" ‬לחולה

מז‭. ‬ המתפלל‭ ‬על‭ ‬החולה‭ ‬בשבת‭ – ‬צריך‭ ‬לשנות‭ ‬מנוסח‭ ‬תפילת‭ ‬ימי‭ ‬החול‭ ‬כדי‭ ‬לא‭ ‬להזכיר‭ ‬חולי‭ ‬ולגרום‭ ‬צער‭, ‬ולכן‭ ‬אומרים‭ ‬בנוסח‭ ‬התפילה‭ ‬על‭ ‬החולה‭: "‬שבת‭ ‬היא‭ ‬מלזעוק‭ ‬ורפואה‭ ‬קרובה‭ ‬לבוא‭". ‬ויש‭ ‬מוסיפים‭: "‬ורחמיו‭ ‬מרובים‭ ‬ושבתו‭ ‬בשלום‭", ‬ויש‭ ‬אומרים‭ ‬שאין‭ ‬להוסיף‭ ‬זאת‭. ‬ולמעשה‭ – ‬אינו‭ ‬חייב‭ ‬לומר‭: ‬‭"‬ורחמיו‭ ‬מרובים‭" ‬וכו‭', ‬ואם‭ ‬אמר‭ – ‬לא‭ ‬הפסיד‭, ‬וגם‭ ‬אם‭ ‬לא‭ ‬אמר‭ – ‬יצא‭ ‬ידי‭ ‬חובה‭.‬

הזכרת‭ ‬שם‭ ‬ההורה

מח‭. ‬ למנהג‭ ‬הספרדים‭ – ‬נוהגים‭ ‬להזכיר‭ ‬בתפילות‭ "‬השכבה‭" ‬ו‭"‬מי‭ ‬שברך‭" ‬את‭ ‬שמו‭ ‬ושם‭ ‬אמו‭, ‬למנהג‭ ‬האשכנזים‭ – ‬מזכיר‭ ‬שמו‭ ‬ואת‭ ‬שם‭ ‬אביו‭.‬

עמידה‭ ‬ב‭"‬השכבה‭"‬

מט‭.‬ מנהג‭ ‬הספרדים‭ – ‬בשעת‭ ‬אמירת‭ ‬תפילת‭ "‬השכבה‭" ‬עומדים‭ ‬בני‭ ‬הנפטר‭ ‬ושאר‭ ‬הציבור‭ ‬נשאר‭ ‬יושב‭.‬

נוסח‭ "‬השכבה‭"‬

נ‭.‬ מנהג‭ ‬האשכנזים‭ – ‬אומרים‭ ‬תפילת‭ "‬השכבה‭" ‬בנוסח‭ "‬אל‭ ‬מלא‭ ‬רחמים‭". ‬ובמנהג‭ ‬הספרדים‭ – ‬קיימים‭ ‬שני‭ ‬נוסחים‭, ‬נוסח‭ ‬קצר‭ ‬ונוסח‭ ‬ארוך‭, ‬ורצוי‭ ‬לומר‭ ‬את‭ ‬הנוסח‭ ‬הקצר‭ ‬כמופיע‭ ‬בסידורים‭. ‬אמנם‭, ‬כאשר‭ ‬יש‭ ‬חשש‭ ‬שאמירת‭ ‬הנוסח‭ ‬הקצר‭ ‬תגרום‭ ‬מחלוקת‭ ‬חלילה‭ – ‬יש‭ ‬לומר‭ ‬את‭ ‬הנוסח‭ ‬הארוך‭, "‬והאמת‭ ‬והשלום‭ ‬אהבו‭".‬

קדימה‭ ‬בתפילות

נא‭. ‬ הרוצה‭ ‬לומר‭ ‬תפילת‭ "‬השכבה‭" ‬וגם‭ ‬תפילת‭ "‬מי‭ ‬שברך‭" – ‬יקדים‭ ‬את‭ ‬תפילת‭ ‬ה‭"‬השכבה‭" ‬לנפטר‭ ‬ואחריה‭ ‬יאמר‭ "‬מי‭ ‬שברך‭".‬

דיבור‭ ‬ב‭"‬מי‭ ‬שברך‭"‬

נב‭. ‬ אין‭ ‬לדבר‭ ‬כלל‭ ‬בשעה‭ ‬שאומרים‭ "‬מי‭ ‬שברך‭" ‬או‭ "‬השכבה‭", ‬אך‭ ‬ניתן‭ ‬לקרוא‭ ‬שניים‭ ‬מקרא‭ ‬ואחד‭ ‬תרגום‭ ‬או‭ ‬תהלים‭ ‬בזמן‭ ‬זה‭.‬

תפילת‭ ‬השכבה‭ ‬בימים‭ ‬מיוחדים

‭"‬יזכור‭"‬

נג‭. ‬ למנהג‭ ‬האשכנזים‭ – ‬מזכירים‭ ‬נשמות‭ ‬הנפטרים‭ ‬בתפילת‭ "‬יזכור‭" ‬בשמיני‭ ‬עצרת‭, ‬שביעי‭ ‬של‭ ‬פסח‭, ‬חג‭ ‬השבועות‭, ‬ויוה‭"‬כ‭, ‬בבתי‭ ‬הכנסת‭.‬

נוכחות‭ ‬ב‭"‬יזכור‭"‬

נד‭. ‬ בעת‭ ‬אמירת‭ "‬יזכור‭" ‬נוהגים‭ ‬להשאר‭ ‬בבית‭ ‬הכנסת‭ ‬רק‭ ‬קרובי‭ ‬משפחות‭ ‬הנפטרים‭, ‬ושאר‭ ‬הקהל‭ ‬יוצא‭ ‬אל‭ ‬מחוץ‭ ‬לבית‭ ‬הכנסת‭. ‬ומכל‭ ‬מקום‭, ‬היוצאים‭ ‬מבית‭ ‬הכנסת‭ ‬יכנסו‭ ‬מיד‭ ‬בתום‭ ‬האזכרה‭ ‬ולא‭ ‬יתמהמהו‭ ‬בחוץ‭.‬

‭"‬עשרה‭ ‬בטבת‭"‬

נה‭. ‬ יום‭ "‬עשרה‭ ‬בטבת‭" ‬נקבע‭ ‬על‭ ‬ידי‭ ‬הרבנות‭ ‬הראשית‭ ‬לישראל‭ ‬כיום‭ ‬הקדיש‭ ‬הכללי‭ ‬לחללי‭ ‬השואה‭ ‬ועל‭ ‬כן‭ ‬יש‭ ‬לומר‭ ‬בו‭ ‬תפילת‭ "‬השכבה‭".‬

יום‭ ‬הזיכרון‭ ‬לחללי‭ ‬מערכות‭ ‬ישראל

נו‭. ‬ נוהגים‭ ‬לעשות‭ ‬השכבה‭ ‬לחללי‭ ‬מערכות‭ ‬ישראל‭ ‬בימים‭ ‬המיוחדים‭ ‬כפי‭ ‬תקנת‭ ‬הרבנות‭ ‬הראשית‭ ‬לישראל‭, ‬ונהגו‭ ‬לעמוד‭ ‬בהשכבות‭ ‬אלו‭.‬

היורד‭ ‬מן‭ ‬הבימה

הפניית‭ ‬הגב

נז‭. ‬ יש‭ ‬נוהגים‭ ‬לרדת‭ ‬מן‭ ‬הבימה‭ ‬ופניהם‭ ‬אל‭ ‬הספר‭, ‬כדי‭ ‬לא‭ ‬להפנות‭ ‬את‭ ‬הגב‭ ‬לספר‭ ‬התורה‭, ‬כשם‭ ‬שנפרדים‭ ‬מאדם‭ ‬חשוב‭. ‬ויש‭ ‬מקילים‭ ‬בזה‭, ‬משום‭ ‬שספר‭ ‬התורה‭ ‬נמצא‭ ‬על‭ ‬הבימה‭ ‬והרי‭ ‬זה‭ ‬כרשות‭ ‬אחרת‭ ‬ומשום‭ ‬כך‭ ‬אין‭ ‬בזה‭ ‬פחיתות‭ ‬כבוד‭. ‬ואעפ‭"‬כ‭ ‬היורד‭ ‬ופניו‭ ‬אל‭ ‬הספר‭ – ‬תבוא‭ ‬עליו‭ ‬ברכה‭.‬

נשיקת‭ ‬ידי‭ ‬העולה

נח‭. ‬ יש‭ ‬נוהגים‭ ‬לנשק‭ ‬ידי‭ ‬העולה‭ ‬לתורה‭ ‬בעת‭ ‬שיורד‭ ‬מן‭ ‬הבימה‭, ‬ובחלק‭ ‬מן‭ ‬המקרים‭ ‬מותר‭ ‬לעשות‭ ‬כן‭ ‬ובחלקם‭ ‬אסור‭, ‬כדלקמן‭.‬

נשיקת‭ ‬ידי‭ ‬ת‭"‬ח

נט‭. ‬ מותר‭ ‬לנשק‭ ‬ידי‭ ‬תלמיד‭ ‬חכם‭ ‬בבית‭ ‬הכנסת‭, ‬משום‭ ‬שזה‭ ‬כבוד‭ ‬התורה‭ ‬ואהבתה‭.‬

נשיקת‭ ‬ידי‭ ‬אביו‭, ‬רבו‭ ‬וקרוביו

ס‭.‬ מותר‭ ‬לנשק‭ ‬ידי‭ ‬אביו‭ ‬או‭ ‬רבו‭ ‬או‭ ‬שאר‭ ‬קרובים‭ ‬שחייב‭ ‬בכבודם‭ ‬מהתורה‭, ‬שהרי‭ ‬הקב‭"‬ה‭ ‬ציווה‭ ‬לכבדם‭, ‬ובכך‭ ‬שמכבדם‭ ‬הרי‭ ‬הוא‭ ‬עושה‭ ‬רצונו‭ ‬של‭ ‬הקב‭"‬ה‭ ‬ומכבדו‭, ‬אך‭ ‬לא‭ ‬ינשק‭ ‬ידי‭ ‬קרוביו‭ ‬שאינו‭ ‬חייב‭ ‬בכבודם‭ ‬מן‭ ‬התורה‭.‬

נשיקת‭ ‬ידי‭ ‬מעסיקו

סא‭. ‬ לא‭ ‬ינשק‭ ‬אדם‭ ‬את‭ ‬ידי‭ ‬מעסיקו‭ ‬אחרי‭ ‬שעלה‭ ‬לתורה‭, ‬ובמקום‭ ‬שרגילים‭ ‬בכך‭ – ‬טוב‭ ‬להסביר‭ ‬להם‭ ‬בדרכי‭ ‬נועם‭ ‬את‭ ‬האיסור‭ ‬שבדבר‭. ‬ואם‭ ‬הוא‭ ‬חושש‭ ‬שדבר‭ ‬זה‭ ‬יביא‭ ‬לידי‭ ‬מחלוקת‭ ‬או‭ ‬שיתרעמו‭ ‬עליו‭ – ‬מותר‭ ‬לעשות‭ ‬כמותם‭ ‬וכמנהגם‭.‬

נשיקת‭ ‬פני‭ ‬העולה

סב‭. ‬ אין‭ ‬לנשק‭ ‬את‭ ‬העולה‭ ‬לתורה‭ ‬בפניו‭, ‬וכן‭ ‬העולה‭ ‬לא‭ ‬ינשק‭ ‬אחרים‭ ‬בפניהם‭. ‬אמנם‭, ‬אם‭ ‬רואה‭ ‬שאם‭ ‬לא‭ ‬יעשה‭ ‬כן‭ ‬עלול‭ ‬לבוא‭ ‬לידי‭ ‬מחלוקת‭ ‬או‭ ‬שיתרעמו‭ ‬עליו‭ – ‬מותר‭ ‬לנשקם‭.‬

ספר‭ ‬תורה‭ ‬של‭ ‬עדה‭ ‬אחרת

עלייה‭ ‬לתורה

סג‭. ‬ מותר‭ ‬לאדם‭ ‬לעלות‭ ‬לתורה‭ ‬כאשר‭ ‬קוראים‭ ‬בספר‭ ‬של‭ ‬עדה‭ ‬אחרת‭ ‬ולברך‭ ‬על‭ ‬הקריאה‭ ‬בתורה‭.‬

פרשת‭ "‬זכור‭"‬

סד‭. ‬ העולה‭ ‬לתורה‭ ‬בקריאת‭ ‬פרשת‭ "‬זכור‭" ‬צריך‭ ‬להקפיד‭ ‬לכתחילה‭ ‬לעלות‭ ‬לספר‭ ‬תורה‭ ‬כמנהגו‭, ‬וכן‭ ‬לקרוא‭ ‬את‭ ‬הפרשה‭ ‬בטעמים‭ ‬ובניגון‭ ‬של‭ ‬עדתו‭. ‬ובדיעבד‭, ‬גם‭ ‬בקריאת‭ ‬פרשת‭ "‬זכור‭" – ‬מותר‭ ‬לעלות‭ ‬לקריאה‭ ‬בספר‭ ‬תורה‭ ‬של‭ ‬עדה‭ ‬אחרת‭.‬

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים