ספר התורה
א. כל קהילה, בית כנסת או ציבור מתפללים חייב לדאוג שיהיה לו ספר תורה כשר שאפשר לקרוא בו ולברך עליו.
הכנת ספר תורה לקריאה
גלילת הספר למקומו
ב. גבאי בית הכנסת חייב להכין את ספרי התורה ולגללם למקום בו יקראו את הפרשה באותה שבת כך שיהיו מוכנים לקריאה לפני התפילה.
הכנת הספר מער"ש
ג. הטוב ביותר להכין את הספרים מערב שבת. לא הכינו את ספרי התורה מערב השבת – מותר להכינם לקריאה ולגללם למקום הקריאה ביום השבת עצמו, לפני התפילה.
גלילת הספר במנח"ש
ד. יש להזהר בתפילת מנחה של שבת אחרי שסיימו לקרוא בתורה, לא לגלול את ספר התורה בחזרה לתחילת הפרשה כהכנה לקריאה ביום שני.
דרך הגלילה
ה. כאשר גוללים ספר תורה המונח בתוך תיק מפרשה לפרשה באותו חומש – יש לגלול את הספר כשהוא בתוך התיק וכשהספר עומד. וכאשר גוללים את הספר מרחק גדול יותר – יש להוציא את הספר מחוץ לתיק ולגלול אותו בחוץ.
הגהת הספר
ו. ספר תורה שנמצאו בו שלושה פירודים או שלוש טעויות – צריך לבדוק את כולו ואסור לקרוא בו עד שיגיהו את כל הספר, אפילו אם תיקנו את שלוש הטעויות שנמצאו.
"שניים מקרא" בס"ת
ז. יש מעלה בקריאת "שניים מקרא" מתוך ספר תורה, וכך היה מנהג האר"י, ומעלה נוספת יש בזה שבכך הקורא מגיה את ספר התורה תוך כדי הקריאה ומוודא שאין בו חסרות ויתרות או פסול אחר.
טעויות בס"ת במהלך הקריאה
טעות מעכבת קריאה
ח. ספר תורה שנמצאה בו טעות במהלך הקריאה – מפסיקים לקרוא בו ומוציאים ספר אחר להמשך הקריאה.
סוגי טעויות
ט. מנהג הספרדים – להוציא ספר אחר בכל סוג של טעות, כגון: דיבוק של אותיות או נמחקה אות אחת וכן כאשר אות אחת חסרה או יתירה. ומנהג האשכנזים – להקל בחסרות ויתרות אם לא משתנה משמעות המילה או מבטא קריאתה, כגון: כאשר המילה "אבותינו" נכתבה "אבותנו" או ההיפך – אין מוציאים ספר אחר למנהגם, משום שאין ביניהן שינוי משמעות. כמו כן מנהג האשכנזים – להקל בדיבוק קל.
ספק דיבוק
י. נמצאו בספר התורה אותיות שהן ספק דיבוק – אין מוציאים ספר אחר במקומו, גם למנהג הספרדים.
הבחנת תינוק
יא. כאשר מתעורר ספק בצורת האות – קוראים לתינוק לומר אם נראה כאות אחת או כשתי אותיות, וכן בשתי המילים.
גיל התינוק
יב. תינוק המבחין צריך להיות כזה שמכיר את צורת אותיות האל"ף בי"ת היטב, אך אינו מבין עדיין את פירוש המילים.
תינוק בפסול ברור
יג. כאשר ברור שמדובר בשתי אותיות דבוקות או שתי מילים מחוברות – לא קוראים לתינוק.
תגים
יד. כתב השולחן ערוך: "צריך לתייג שעטנ"ז ג"ץ, והסופרים נהגו לתייג אותיות אחרות", וע"פ המקובלים יש להוסיף אותיות: 'בד"ק חיה'.
תגים חסרים
טו. בין למנהג הספרדים ובין למנהג האשכנזים – אין מוציאים ספר תורה אחר אם נמצא שאותיות שעטנ"ז ג"ץ אינן מתוייגות.
ניקוד ה"מסורה"
טז. אין מוציאים ספר תורה אחר אם לא הופיעו בספר התורה נקודות כ"מסורה", כגון בפסוק: "איה שרה אשתך".
עמודות "ביה שמו"
יז. אין מוציאים ספר תורה אחר אם עמודות שצריכות להתחיל באותיות "בי"ה שמ"ו" לא מתחילות כך.
אות שבורה
יח. ספר תורה שנמצאה בו אות שבורה – אין ממשיכים לקרוא בו, ומוציאים ספר אחר במקומו.
ספק בס"ת משוח
יט. הקורא בספר תורה משוח ורואה אות שיש ספק אם נשברה ויש בה נתק או שטיפת סיד כיסתה מעט מהכתב – מותר לנגבה ביום שבת כדי לבדוק אם היא אכן שבורה אם לאו. וכשמנגב האותיות צריך להיזהר מאוד לא לפגוע באותיות בנגיעתו.
כ. במקרה שבו נדבקו היריעות אחת אל רעותה, כגון על ידי סוכריה דביקה וכיו"ב, בשבת – אסור להפריד את היריעות, וביום חול – יזהרו היטב שלא למחוק על ידי כך את שם השם חלילה.
הוצאת ספר אחר
נמצאה טעות בין העולים
כא. נמצאה טעות בספר בין עולה לעולה – מוציאים ספר אחר והעולה הבא מברך כרגיל לפני הקריאה בספר השני ואחריה.
נמצאה טעות תוך הקריאה
כב. נמצאה טעות תוך העלייה – העולה עומד בשתיקה עד להחלפת הספר ובסיום הקריאה מברך "אשר נתן לנו", למרות שברך את הברכה הראשונה על הספר הראשון ואת האחרונה הוא מברך על הספר השני.
טעות ב"מפטיר"
כג. בין אם נמצאה טעות בעליית אחד משבעה עולים ובין אם נמצאה בקריאת עליית "מפטיר" – מוציאים ספר אחר לגמור בו את הקריאה.
"מפטיר" ר"ח וחג
כד. נמצאה טעות בקריאת עליית "מפטיר" ב"ראש חודש" או בחגים – מוציאים ספר אחר, משום ש"מפטיר" הנו חובת היום בימים אלה.
מהיכן קוראים
כה. הקורא בספר השני ממשיך לקרוא מן המקום בו הפסיקו לקרוא בספר הראשון, ואינו צריך לחזור על הקריאה שקראו בספר הראשון.
מספר עולים
כו. נמצאה טעות בספר והוציאו ספר אחר – כל העולים נמנים במניין העולים לאותו יום, בין אלה שעלו לקרוא בספר הראשון ובין אלה שעלו לקרוא בספר השני, ואין צורך להעלות שוב עולים כנגד אלה שעלו לקרוא בספר הראשון [ולכן, אם לדוגמה נמצאה טעות בעליית רביעי – יעלו שלושה נוספים להשלים למניין שבעה עולים, נמצאה בעליית חמישי יעלו שניים נוספים וכו'].
אין ס"ת כשר
כז. נמצאה טעות בספר ואין שם ספר אחר כשר, למנהג הספרדים – ממשיכים לקרוא באותו ספר עד סוף הפרשה אך לא מברכים ברכות התורה. למנהג האשכנזים – העולה שעלה לעליה זו נשאר במקומו וקוראים עד סוף הפרשה ואז מברך ברכה אחרונה.
ברכה על ס"ת פסול
כח. למנהג הספרדים – לא מברכים על ספר פסול כלל. ולכן, גם כאשר נמצאה טעות תוך העליה, למרות שברכו ברכה ראשונה לפניה – אין מברכים אחריה.
הפטרה כשיש ספר פסול
כט. כאשר אין שם ספר כשר והמשיכו לקרוא בספר הפסול ללא ברכות – קוראים גם את ה"הפטרה", אך לא מברכים לא לפניה ולא אחריה.
טעות בס"ת בשמח"ת
ל. נמצא פסול בספר תורה בקריאת פרשת "בראשית" בשמחת תורה – לא צריך להוציא ספר אחר להשלים הקריאה, משום שקריאת פרשת "בראשית" היא מנהג בעלמא. אך אם נמצאה טעות בקריאת פרשת "וזאת הברכה" – מוציאים ספר אחר, משום שקריאת "וזאת הברכה" היא חובת היום.
השארת הספר על התיבה
לא. נמצאה טעות בספר התורה במהלך הקריאה ומוציאים ספר אחר במקומו – לא מחזירים את הראשון להיכל אלא משאירים אותו על התיבה עד לסיום הקריאה.
אין ס"ת כשר
לב. במקום שאין אף ספר תורה כשר – קוראים את כל הפרשה מתוך ספר תורה שאינו כשר, וכמו כן קוראים את ההפטרה, אך אין מברכים ברכות התורה ולא ברכות ההפטרה.
ספר תורה מנוקד או מסומן
קריאה בס"ת מנוקד
לג. אסור לקרוא בספר תורה מנוקד כלל ועיקר.
ניקדו ומחקו
לד. ספר תורה שנוקד על יד הסופר שכתב אותו בשעת כתיבה – נפסל עולמית ואסור לקרוא בו אפילו אם אחר כך מחקו את הניקוד.
נוקד לאחר שנכתב
לה. ספר תורה שנכתב בכשרות ומאוחר יותר ניקד אותו אדם אחר ומחקו את הניקוד – מותר לקרוא בו.
ס"ת מסומן
לו. חורים שנוהגים בחלק מן העדות לנקוב בקלף הספר כדי ליצור סימנים שיקלו על הקורא בתורה – אינם פוסלים את ספר התורה, ובכל זאת לא טוב לעשות כן, ובמקום שנהגו – הנח להם לישראל.
לז. יש שכותבים את ברכות התורה בספר תורה, אך מהדין – אין לעשות כן, כדי שלא יחשבו שהברכה כתובה בס"ת. אמנם במגילה – יש שנוהגים לכתוב את הברכות בתחילתה, כי דינה שונה.
מוסמך לתקן ס"ת
לח. דיני כתיבת ספר תורה ותיקונו רבים מאוד, ועל כן יעשה מלאכה זו אך ורק סופר מומחה הבקי היטב בהלכות סת"ם .
בדיקה אחר הגהה
לט. יש לתת את ספר התורה לבדיקת מחשב רק אחרי שהוגה כראוי על ידי מגיה.
בדיקת מחשב
מ. יש להשתדל מאוד לבדוק את ספרי התורה בבדיקה ממוחשבת במכון מוסמך ולתקנו על פי הבדיקה.
