מעלתה
א. מצות סעודה שלישית חשובה מאוד וצריך להיזהר מאוד לקיים מצווה זו.
סעודה ראויה
ב. יש לסעוד סעודה שלישית כדבעי. ואדם שלא סעד סעודה שלישית, אפילו סעד סעודה רביעית, הרי זה כאילו לא סעד סעודה רביעית. וכן אדם שלא סעד סעודה רביעית, אפילו סעד סעודה שלישית, הרי זה כאילו לא סעד סעודה שלישית. וידוע שהשתבח רשב"י ואמר: "אסהדנא עליי שלא ביטלתי שלש סעודות בפת".
המחוייבים בה
ג. אחד האיש ואחד האשה חייבים בסעודה שלישית. וחיוב הנשים בסעודה שלישית מכמה טעמים: א. זו מצווה ככל מצוות השבת שנשים חייבות בהן. ב. החיוב לאכול שלוש סעודות בשבת נלמד מן המן שירד במדבר, ובנס זה גם נשים היו.
זמנה
זמנה
ד. זמן "סעודה שלישית" משיגיע זמן המנחה. כלומר, אחרי שיעברו שש שעות ומחצה [זמניות] מתחילת היום, והוא כחצי שעה אחר חצות היום, ואם אכלה קודם לכן – לא יצא ידי חובה.
לאחר מנחה
ה. נחלקו הפוסקים אם יש לסעוד "סעודה שלישית" לפני תפילת מנחה של שבת או לאחריה. ועל כן, יש הנוהגים לסעוד "סעודה שלישית" פעמיים, פעם לפני תפילת "מנחה" ופעם נוספת אחריה. אמנם, להלכה – צריך לסעוד סעודה שלישית אחרי תפילת מנחה ואין צורך להוסיף סעודה לפניה.
לפני מנחה
ו. אדם שסעד סעודה שלישית לפני תפילת מנחה – יצא ידי חובה בדיעבד על פי הפשט. אמנם, לדעת רבנו האר"י ז"ל – לא יצא ידי חובה וצריך לסעוד שוב. ומ"מ אם אין שום אפשרות לסעוד סעודה שלישית אחרי תפילת מנחה [כגון שהציבור באותו מקום מתפללים מנחה סמוך לשקיעה] – יכול לסעוד סעודה שלישית לפני תפילת מנחה. וכמו כן, אם יכול לסעוד אחרי מנחה סעודה שלישית במזונות בלבד – עדיף לסעוד סעודה שלישית בפת לפני תפילה מנחה [ולפני זמן מנחה קטנה], ואחרי תפילת מנחה יאכל שוב מזונות לפני השקיעה.
עדיפות מנחה גדולה
ז. מותר להתפלל מנחה גדולה בשבת לכתחילה, וטוב לעשות כך כדי שיוכל לסעוד סעודה שלישית במתינות ולא במהירות, וכן כדי שיוכל לאכול בצאת השבת סעודה רביעית (וראה עוד פרק כ"ו סעי' נ"א לזמן תפילת מנחה בשבת).
ח. אם נמשכה סעודת הבוקר עד לאחר חצות ואם יסיימה לא יוכל לאכול סעודה שלישית – יפסיק באמצע, יברך ברכת המזון, יטול ידיו שוב ויאכל, ותעלה לו לסעודה שלישית.
סעודה עד לאחר שקיעה
ט. התחיל לסעוד "סעודה שלישית" לפני השקיעה – יכול להמשיך בסעודתו גם אחרי שקיעה, ובלבד שהתחיל לסעוד לפחות חמש עשרה דקות לפני שקיעה. התחיל לסעוד "סעודה שלישית" כעשר דקות או פחות מכך לפני שקיעה – צריך להפסיק לאכול בשקיעה.
סעודה בין השמשות
י. אם הגיע השקיעה ועדיין לא סעד סעודה שלישית – יכול להתחיל סעודה שלישית בבין השמשות, ויאכל כזית לחם בלבד ויפסיק סעודתו.
סעודה או שיעור
יא. אדם שהתבקש למסור שיעור סמוך לשקיעה (לאחר תפילת מנחה) אין לו זמן לאכול סעודה שלישית – יקיים סעודה שלישית באכילת פירות וכדו'. ואם לא יספיק לאכול אפילו פירות – ימסור את השיעור ולא יאכל סעודה שלישית (אך לא ירגיל בכך) [וראה לעיל סעי' ה'-ו'].
הסעודה
הידור הסעודה
יב. יש מסתפקים באכילה מועטה ולא חשובה כל-כך "בסעודה שלישית", ומוצאים רמז לדבר בכך שסעודת הלילה – כנגד יצחק אבינו, סעודת היום – כנגד אברהם אבינו וסעודה שלישית – כנגד יעקב אבינו, שאמר: "ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש", דהיינו הסתפקות המועט. אמנם לכתחילה – צריך לאכול "סעודה שלישית" בהרחבה ולא בצמצום. והחכם עיניו בראשו, ובסעודת הבוקר לא ימלא בטנו, כדי להשאיר "מקום" לסעודה שלישית".
סעודה שלישית או מלווה מלכה
יג. הנשאר לו מעט אוכל כדי לקיים או סעודה שלישית או סעודה רביעית – יסעד "סעודה שלישית" גם אם לא יישאר לו אוכל עבור סעודת "מלווה מלכה".
פת בסעודה
יד. צריך לאכול פת ב"סעודה שלישית" כבכל סעודות השבת. וכן לפי הקבלה צריך לאכול דווקא פת [וראה לקמן סעי' ט"ז לגבי מי שאינו יכול לאכול פת בסעודה שלישית].
שיעור הפת
טו. שיעור הפת שצריך לאכול בסעודה שלישית הינו כבכל סעודות השבת – שיעור מעט יותר מ"כביצה" (=60 גרם), ובדיעבד או אם קשה לו – יאכל שיעור "כזית" (28 גרם).
קיומה במקום פת
טז. מי שאינו יכול לאכול פת ב"סעודה שלישית" – יאכל מיני דגן מבושלים [אטריות וכדו']. ואם אינו יכול לאכול מיני דגן מבושלים – יאכל מיני מזונות אפויים. ואם אינו יכול לאכול מיני מזונות אפויים – יאכל בשר ודגים. ואם אינו יכול לאכול בשר ודגים – יאכל פירות משבעת המינים. ואם אינו יכול לאכול פירות משבעת המינים – יאכל שאר פירות.
לחם משנה
יז. לכתחילה צריך לבצוע על "לחם משנה" ב"סעודה שלישית" כפי שבוצע בכל סעודות השבת.
קידוש בסעודה
יח. אין מקדשים על היין לפני סעודה שלישית, אבל בתוך הסעודה – ראוי לשתות יין ויברך עליו "הגפן".
אכילה בישיבה
יט. לא יאכל מעומד אלא בישיבה דרך כבוד, ואפילו אם אוכל פירות בלבד – יאכלם בישיבה.
פריסת מפה בסעודה
כ. בסעודה שלישית, למרות שלא מקדשים על היין לפני "סעודה שלישית" – צריך לפרוס מפה על השולחן ומפה נוספת על החלות כבשאר סעודות, ומשאירים את המפה הפרוסה על החלות עד לפני ברכת "המוציא לחם מן הארץ".
יין בער"פ שחל בשבת
כא. ערב פסח או ערב ר"ה שחל להיות בשבת – לא ישתו יין בסעודה שלישית, כדי לא לאבד את התיאבון לקראת הלילה, ויכול לשתות מעט מיץ ענבים.
זמירות
כב. גם בסעודה שלישית יזמר זמירות לכבוד שבת קודש.
בשמים
כג. בתוך הסעודה, טוב לברך "בורא עצי בשמים" על שתי אגודות הדסים, להריח ולומר: "זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו" וכן: "ריח ניחוח אשה לה'". וכן לקרוא את מאמר הזוהר: "אלין ארבע ממנן" עד "איהו נוצר חסד", "תא חזי בכל שיתא יומי דשבתא" עד "אשתמע כמאן דנטיר" העוסק בכבוד הסעודה.
לימוד מס' שבת
כד. גם ב"סעודה שלישית" צריך ללמוד על שולחנו ח' פרקים ממסכת שבת [פרקי סעודה שלישית: י"ז-כ"ד]. אמנם, אדם שקשה לו ללמוד שמונה פרקים – ילמד ארבעה פרקים ראשונים. ואם אינו יכול ללמוד ארבעה פרקים ראשונים – ילמד פרק אחד לכל הפחות.
סעודה שלישית בזמנים מיוחדים
כשיו"ט חל במוצ"ש
כה. כאשר חל חג ביום ראשון וצריך לאכול סעודת חג במוצאי שבת – יסעד סעודה שלישית מוקדם, כדי שיאכל את סעודת החג לתאבון. ואם מקיימה כשעתיים וחצי קודם השקיעה – יאכל לפחות כזית (28 גרם) לחם, אך לא יאכל יותר מכביצה (56 גרם) לחם.
כשער"פ חל בשבת
כו. ערב פסח שחל בשבת – יש בעיה כיצד לערוך סעודה שלישית, כיון שלחם אינו יכול לאכול אחר זמן איסור חמץ, ולפני הצהרים אי אפשר לערוך סעודה שלישית. גם מצה אסור לאכול בערב פסח, ובפירות ובבשר יוצא אדם ידי חובה רק בדיעבד. וע"כ ישנן כמה מנהגים בעניין זה.
למעשה רצוי להכין מערב שבת "קציצות" או "קנידלך" העשויים מצה טחונה מעורבת עם ביצה ויבשל אותה תוך החמין, ויאכל ממנה סעודה שלישית ביחד עם עוף או בשר או בלעדיו, ויברך עליה "מזונות" ואחר כך "על המחיה" (ויקיים סעודה שלישית זו לפני השעה העשירית – כשלוש שעות לפני השקיעה). ואם לא הכין כן – יקיים סעודה שלישית בבשר ודגים. ואם גם זה לא הכין – יקיים סעודה שלישית בפירות, ורצוי משבעת המינים.
זמנה כשער"פ בשבת
כז. בערב פסח שחל בשבת – טוב לעשות סעודה שלישית לפני השעה העשירית (זמנית – שהיא כשלוש שעות קודם השקיעה). ואם איחר – לא יאכל בה מזונות אלא בשר, פירות או ירקות. וגם מאלה לא יאכל הרבה כדי שיאכל בלילה בתיאבון.
תשעה באב ביום ראשון
כח. כשתשעה באב חל ביום ראשון, או שחל בשבת ונדחה ליום ראשון – מותר בשבת לאכול בשר ולשתות יין כסעודת שלמה בשעתו (אף אם לא רגיל בכך), ולא ימנע מכבוד שבת בגלל ערב תשעה באב. ואפילו בסעודה שלישית שלאחר מנחה – מותר בכל. ויכול לשבת לאכול עם בני ביתו [ואם רגיל להזמין אורחים – יכול להזמין גם בשבת זו], ויכול לברך בזימון. אך צריך להפסיק מבעוד יום עם השקיעה לפני בין השמשות.
ראש השנה בשבת
כט. כאשר חל ראש השנה בשבת – יקפידו להתפלל מנחה ולומר "תשליך" מוקדם, כדי שיספיקו לאכול סעודה שלישית מבעוד יום, שהרי אוכלים סעודה שלישית רק אחרי מנחה. ובזמן סעודה שלישית – [ראה לקמן סעיף ט"ו].
ל. דין כוס של ברכת המזון בסעודה שלישית שנמשכה לאחר השקיעה – [ראה פרק מ"ג סעי' י"ב] דין הבדלה בתוך סעודה שלישית – [ראה בפרק מ"ב סעי' מ'].
לא. דין תפילת ערבית בתוך סעודה שלישית – [ראה פרק מ"ב סעי' ל"ט].
לב. דין אמירת "רצה", כשהתחיל סעודה שלישית ביום ונמשכה עד הלילה – [ראה פרק כ"ב סעי' כ"ז].
