מקום הדלקה
א. עיקר מצות הדלקת נרות שבת הוא להדליקם במקום הסעודה ושם יש לברך. אמנם, גם בשאר החדרים שמשתמשים בהם בשבת יש להדליק, ללא ברכה, ויכול להדליק נר או תאורת חשמל.
ב. ע"כ יש להשאיר אור דולק גם במקומות אחרים שרגילים להכנס לשם, כגון: למטבח, לנוחיות וכדו'. אדם שיש לו תינוקות קטנים – צריך להשאיר אור כל הלילה. וכאשר מדליק אור בחדרים שבהם ישתמש בשבת לאור החשמל – יתכוון שמדליק לשם מצוה.
הדלקה בחדר כשהדליקה במקום סעודה
ג. בעל שאשתו מדליקה נרות שבת במקום הסעודה, ורוצה להדליק נרות בחדרו – ידליק בלא ברכה, ותע"ב.
הדלקת נרות כשיש אור אחר
ד. מדליקים נרות שבת בברכה גם כאשר יש במקום אור ממקור אחר, אפילו שאין צורך באור הנר לתאורה [כגון: כשיש במקום תאורת חשמל או כשמאיר אור הירח], וכמה סיבות לדבר:
- ע"פ הקבלה יש להדליק נרות דווקא ולא להסתפק במקור אור אחר.
- יש חיוב על האדם לעשות פעולת הדלקה גם אם יש כבר אור.
- כיון שבנר יש כמות המספיקה לזמן מסוים, משא"כ בחשמל הזרם מתחדש כל הזמן, ומערכת החשמל אינה בידינו ואור החשמל עלול לכבות מסיבות שאין לנו שליטה עליהן, משא"כ נרות שאם נזהר בהם לא יכבו.
טלטול הנרות אחר הדלקתן
ה. אין לטלטל את נרות השבת ממקומם שלא לצורך אחרי שהודלקו [אפילו לפני שקיעה, אפילו ע"י אדם שעדיין לא קיבל שבת]. על כן, צריך להדליק את הנרות במקום שבו יישארו אחר כך. אמנם, כשיש צורך להזיזם, כגון כשהדליקו את הנרות במקום אחד אבל רוצים לאכול במקום אחר, או כשיש חשש שילדים יפילו את הנרות – מותר לאדם שעדיין לא קיבל שבת לטלטלם ממקומם.
טלטול הנרות ע"י האשה
ו. אשה שקיבלה שבת בהדלקת הנרות – אסורה בטלטול הנרות, אפילו אם יש צורך בדבר.
טלטול הנרות בחולה
ז. אין לטלטל נרות שבת ממקום למקום, אפילו ממקום משכבה של אשה חולה למקום הסעודה. ועל כן, אשה חולה שיכולה להדליק נרות במקום הסעודה – תדליק בעצמה, ואם אינה יכולה ללכת למקום הסעודה – ידליק בעלה את הנרות במקום הסעודה.
טלטול הנרות באותו חדר
ח. אשה חולה השוכבת באותו חדר שבו סועדים בני הבית – מותר להגיש אליה את הנרות להדלקה ולהחזירם למקומם.
הצד בו מדליקים את הנרות
ט. השולחן והנרות וכו' – טוב לשים את השולחן בצפון ולהדליק את הנרות במקום הסעודה בדרום, כדי שיהיו כסדר שהיה במשכן. שהרי כאשר יאמר דברי תורה על השולחן בסעודה, יהיה השולחן כמזבח ויהיו הנרות כמנורה ויהיה ביתו דומה לבית המקדש. ומ"מ אין זה לעיכובא, ואין לטלטל נרות דולקים אף בערב שבת אל צד דרום.
כשיש צער לאכול במקום הנרות
י. כאשר במקום הנרות יש ריח רע, רעש, יתושים או שאר גורמים שמסבים צער לאדם – מותר לסעוד במקום אחר, ואפילו במקום חשוך, ובתנאי שייהנה מאור הנרות או יאכל משהו במקום הנרות, כדי שלא תהיה ברכתו לבטלה.
הנחת הנרות במקום שלא יכבו
יא. צריך להדליק את נרות השבת במקום שלא יכבו. ולכן, אין להדליקם סמוך מאד לדלת או לחלון או במקום אחר שרוח עלולה לכבותם.
זהירות מכיבוי הנרות ע"י קטנים וכדו'
יב. וכן אין להדליק נרות שבת במקום שאנשים עוברים כשיש חשש שיגרמו למשב רוח שיכבה את הנרות או במקום נמוך, כשנמצאים שם ילדים קטנים.
נרות שליד הדלת
יג. אסור לגרום לכיבוי הנרות. ועל כן, כאשר הנרות מונחים אחרי הדלת ממש – אסור לפתוח או לסגור את הדלת. אמנם, אם הנרות מונחים בכותל שאחרי הדלת – מותר לפתוח את הדלת, אך צריך להזהר לפתוח אותה בנחת, בין אם הדליקו נרות שעווה ובין אם נרות שמן.
שימוש בחלון רחוק מהנרות
יד. מותר לסגור דלת וחלון הרחוקים מהנרות כאשר אין הסגירה גורמת הבערה או כיבוי של הנרות [באופן ששם לב לכך שסגירת החלון או הדלת אינם משפיעים על הנרות].
הנחת הנרות על השולחן
טו. מנהג האשכנזים שמניחים את הנרות על שולחן השבת, אולם מוטב שלא להניחם על השולחן, מכמה טעמים:
- • מפני שעלול לכבות את הנרות או לגרום לכיבויים [נרות הפרפין המצויים היום דקים מאוד, ואם ינענעו את השולחן הפרפין שנמס יישפך, וזה כגרם כיבוי. וכן נרות השמן עלולים להישפך גם הם, והוי מכבה בידיים].
- • משום שרצוי במידת האפשר שהשולחן יהיה בצפון ומנורה תהיה בדרום, כלומר, שיהיו נפרדים האחד מן השני.
זהירות בשולחן שעליו נרות
טז. הנוהגים כיום להניח את הנרות על השולחן – צריכים להזהר מאוד ששולחן השבת יהיה יציב ולא יתנועע בזמן הסעודה.
הדלקת נרות לאדם השובת מחוץ לביתו
החיובים בנר שבת
יז. ישנם שני חיובים נפרדים בהדלקת נרות שבת: א. החיוב שיהיה אור במקום בו שוהה האדם. ב. החיוב לעשות את מעשה הדלקת הנרות, וכל אחד מהם מצווה בפני עצמה.
מתארח שיש לו חדר מיוחד
יח. המתארח אצל אחרים ויש לו חדר מיוחד לאכילה או ללינה ואין אשתו מדליקה בביתו – חייב להדליק ולברך בחדרו, משני טעמים: א. משום שחייב לעשות את מעשה ההדלקה בעצמו [שהרי אורח שיש לו חדר מיוחד – אינו יוצא במעשה ההדלקה של בעל הבית, ומכיון שאשתו לא מדליקה בביתו – אינו יוצא ידי חובת הדלקת נרות שבת]. ב. משום שחייב בכך שיהיה אור במקומו.
מתארח ואשתו מדליקה בביתו
יט. המתארח אצל אחרים ויש לו חדר מיוחד לאכילה או ללינה, ואשתו מדליקה בביתו – חייב להדליק ולברך בחדרו, כיון שלמרות שיוצא ידי חובת מעשה ההדלקה בהדלקת אשתו, עדיין חל עליו החיוב שיהיה אור במקום בו הוא שוהה.
מתארח ואין לו חדר מיוחד
כ. השוהה באכסניא ואין לו חדר מיוחד לא לאכילה ולא ללינה ואינו סמוך על שולחן בעל הבית, ואין אשתו מדליקה בביתו – חייב בהדלקת נרות שבת, כיון שלמרות שבהדלקת בעל הבית הוא יוצא ידי חובת החיוב שיהיה אור במקום בו הוא שוהה, עדיין הוא חייב במעשה ההדלקה [מכיון שאין אשתו מדליקה בביתו]. אמנם, מכיון שבעל הבית מדליק שם בעצמו – עדיף שייתן פרוטה לבעה"ב וישתתף עמו בעלות הנרות.
שותפות בפרוטה עם בעל הבית
כא. י"א שאדם שמוזמן לסעוד על שולחנו של בעה"ב – אינו צריך לתת פרוטה בפועל לבעה"ב, משום שעצם ההזמנה הרי היא כאילו הקנה לו בעה"ב שווי של פרוטה בנרות [או זכות שימוש בנרות]. ולמרות זאת – טוב שבעה"ב יקנה לאורח חלק בנרות במתנה, בפעולת קנין ממש.
מתארח שאשתו מדליקה בביתו
כב. המתארח אצל אחרים ואין לו חדר מיוחד לא לאכילה ולא ללינה, ואשתו מדליקה בביתו – אינו חייב להדליק בחדרו, משום שבהדלקת בעל הבית הוא יוצא ידי חובת החיוב שיהיה אור במקום בו הוא שוהה, ובהדלקת אשתו הוא יוצא ידי חובת מעשה ההדלקה.
מתארח בסעודה ולן בביתו
כג. הסועדים בליל שבת מחוץ לביתם וחוזרים ללון בביתם – ידליקו בביתם נרות שדולקים זמן רב כדי שידלקו עד אחרי שיחזרו הביתה ויוכלו ליהנות מאור הנרות, שהרי אם לא ייהנו מאור הנרות תהיה ברכתם לבטלה.
הנאה מהנרות למתארח ומדליק בביתו
כד. הסועדים מחוץ לביתם בליל שבת, ואין להם נרות שמחזיקים זמן רב – ידליקו נרות רגילים בברכה רק אם ייהנו מאור הנרות. ויכולים ליהנות מאור הנרות אחרי השקיעה כאשר מתחיל להחשיך או אחרי התפילה לפני הסעודה. אמנם, יש חולקים ואומרים שההנאה מאור הנרות צריכה להיות דווקא לצרכי סעודה ולא די בהנאה בעלמא, אך אין נוהגים כדעה זו ומספיקה הנאה בעלמא ע"מ שיוכלו להדליק נרות שבת בברכה.
מתארח שחוזר לביתו
כה. הסועדים מחוץ לביתם בליל שבת – צריכים להשאיר אור אחר דולק בבית [אור החשמל] עד לזמן ששבים לביתם, כדי שלא יכשלו בחושך בהליכתם בבית [ומכל מקום – לא מברכים על הדלקת אור החשמל].
הדלקה כשאין הנאה מהאור
כו. כאשר אין אפשרות ליהנות מאור הנרות לפני הסעודה או אחריה – אסור לברך על הדלקת הנרות [וראה לקמן סעי' כ"ט].
הדלקה למתארחים לכל השבת
כז. בני משפחה המתארחים בבית משפחה אחרת משך השבת כולה, וסועדים בבית המארחים ולנים בבית המארחים – תדליק המארחת נרות שבת בברכה במקום הסעודה, והמתארחת תדליק נרות בברכה במטבח או בחדר שיוחד לה.
הדלקת אורחת שאינה מדלקת בביתה
הדלקת כמה נשים
כח. נחלקו הפוסקים האשכנזים והספרדים בדין הדלקת נרות למתארחת, כאשר אין אפשרות להדליק נרות בחדר המיוחד למתארחים או במטבח, או כשיש חשש שהמארחת תפגע אם המתארחת תדליק בחדר אחר. דעת הרמ"א וכך מנהג האשכנזים: שיכולות שתי נשים להדליק בברכה באותו חדר ואפילו על אותו השולחן, למרות שדי בנרות של אחת מהן כדי להאיר את החדר [ומכל מקום, טוב שלא תדלקנה במנורה אחת או בפמוט אחד]. ולדעת מרן בעל השולחן ערוך וכך מנהג הספרדים: שתי נשים לא יכולות להדליק נרות שבת ולברך עליהם כאשר הנרות נמצאים על אותו השולחן או אפילו בשני מקומות נפרדים באותו חדר.
להלכה: בין לספרדים ובין לאשכנזים – לכתחילה טוב בכל מקרה ששתי נשים שרוצות להדליק תדלקנה כל אחת בחדר אחר.
אם בכל זאת יש צורך ושתי נשים מדליקות באותו מקום: לספרדים – המארחת תדליק בברכה, והמתארחת תשמע את הברכה ותכוון לצאת ידי חובה בברכת המארחת. לאשכנזים – המארחת תדליק בברכה, והמתארחת תשתמט מלשמוע את ברכתה או שתשמע את ברכתה ותכוון לא לצאת בברכתה, ואח"כ תדליק ותברך בעצמה [באותו מקום].
כט. זוג שבא להתארח מלפני שבת ושבים ללון בביתם, ואין המתארחת יכולה להדליק בביתה [כגון שאינה נמצאת בביתה בזמן הדלקת נרות או שלא יהנו מאור הנרות, וכמובא לעיל] – תדליק האשה המארחת נרות בברכה במקום הסעודה, והמתארחת תדליק במטבח המארחת בברכה.
הדלקה בפינות החדר
ל. גם לדעת הספרדים – מותר לשתי נשים להדליק נרות שבת בברכה באותו החדר, כאשר האחת מדליקה בפינה אחת והשנייה בפינה אחרת, והחדר גדול עד כדי כך שנרות שהדליקה האשה בפינה אחת לא מאירים די בפינה האחרת.
הדלקה לאשה מאושפזת
לא. המאושפזת בבית חולים – יכולה להדליק נרות בחדרה בברכה, בתנאי שהנרות נשארים בחדר עד אחרי השקיעה. אמנם, אם יודעת שיוציאו את הנרות מחדרה אחרי ההדלקה [מכיון שהדבר מפריע לחולים האחרים] – תדליק את הנרות בלי ברכה.
הנאה מהנרות במאושפזת
לב. המאושפזת בבית החולים – יכולה להדליק נרות מחוץ לחדרה בברכה, בתנאי שתדליק במקום שבו אוכלת או שתהנה מאור הנרות אחרי השקיעה כשמתחיל להחשיך.
מתארחת במלון ומדליקה בחדר האוכל
לג. המתארחת בבית מלון שלא מאשר להדליק נרות שבת בחדרים, וכתחליף מקצה מקום להדלקה בחדר האוכל – תדליק כל אשה נרות על פי מנהגה. למנהג הספרדים - הראשונה תדליק בברכה והאחרות ללא ברכה, והזריזה שמדליקה ראשונה – נשכרת. למנהג האשכנזים – כל אשה תדליק ותברך בפני עצמה.
מתארחת במלון ומדליקה בחדרה
לד. בבית מלון שמאשר הדלקת נרות בחדרים – מותר גם לספרדיות להדליק נרות בברכה כל אחת בחדרה, בתנאי שהנשים המדליקות ישנות כל אחת בחדרה.
כשבעלי המלון אוסרים להדליק
לה. בבית מלון שאוסר הדלקת נרות בחדרים, וכן אינו מקצה מקום להדלקה בחדר האוכל – אסור להדליק נרות בברכה במקום אחר, בין לספרדים ובין לאשכנזים.
הדלקה במלון במקום שלא אוכלים
לו. בבית מלון שההדלקה המותרת בו היא רק בכניסה לחדר האוכל- לא יכולה לברך שם כלל, כיון שאינו במקום סעודה או במקום שינה. אמנם אם במקום זה שותים קפה ואוכלים עוגות- יכולה להדליק בברכה וכדלקמן.
הדלקה בפנס
לז. אשה המתארחת בבית מלון שלא מאשר הדלקת נרות בחדרים – יכולה להדליק בחדרה פנס הפועל עם סוללות ולברך עליו (באופן שלנורה שלה יש חוט להט משא"כ נורת לד וכדו'), אך אינה יכולה לברך על אור מנורת החשמל בחדר.
הנאה מאור הפנס
לח. אשה המברכת בחדרה על אור הפנס – צריכה ליהנות מאורו כשם שצריכה ליהנות מאור הנרות. ולכן, תדאג שיהיו בפנס סוללות המספיקות להדלקת זמן רב, ותבדוק עניין זה לפני ההדלקה. אם יש חשש שהסוללה חלשה ולא תחזיק מעמד עד שתשוב האשה לחדרה אחרי הארוחה – צריכה האשה ליהנות מאור הפנס אחרי השקיעה כשמתחיל להחשיך, לפני הארוחה.
הדלקה כשאשתו אינה בבית
לט. מי שאשתו אינה נמצאת בבית, כגון: יולדת הנמצאת בבית חולים – ידליק הוא את נרות השבת בברכה. ואם יש לבעל משפחה שמתארחת אצלו – ידליק הבעל במקום אכילה ויברך, והאורחת תדליק במקום השינה או במטבח גם כן בברכה. ואם יש לו אורחות שחייב בכבודן ורוצה לכבדן בהדלקת נרות שבת – יעשה אותן שליח שתדלקנה, ובכך יוצא ידי חובה.
ברכה בנרות שבת בבית הכנסת
מ. אסור להדליק בבית הכנסת נרות שבת בברכה, ועל הנוהגים כן לבטל מנהגם.
בחורי ישיבה
הדלקת בחור ישיבה
מא. בחור שנוהג כשולחן ערוך – יכול להדליק בברכה בחדר האוכל, בתנאי שהוא הראשון שמדליק שם. או שידליק נרות בברכה בפינה אחרת בחדר האוכל, בתנאי שחדר האוכל גדול עד כדי כך שאור הנרות הראשונים לא מאיר במקום הנרות.
בחור ישיבה בן אשכנז
מב. בחור שנוהג כרמ"א – יכול להדליק נרות שבת בברכה בחדר האוכל, אפילו אם כבר הדליקו נרות שבת בברכה באותו מקום.
הדלקה בפנימייה
מג. לגבי החדר בו הוא ישן: מעיקר הדין – די בהדלקת אור חשמל (ללא ברכה), והרוצה להחמיר – ידליק נרות שבת בברכה ובתנאי שהנהלת הישיבה מרשה, אמנם אם יש כמה בחורים באותו חדר – הטוב ביותר שיעשו תורנות ובכל פעם אחד מהם יברך והשאר ישתתפו בפרוטה או ידליקו בלא ברכה, מיהו, יקפידו להנות מאור הנר, וע"כ צריך להדליק בנרות כל כך ארוכים, בכדי שעד שיחזור מהאכילה ומהלימוד עוד תהיינה דולקות. או שאחרי התפילה יכנס לחדר השינה הזה שהדליק בו עם ברכה, וינוח או ישתמש במשהו ויהנה מהנרות האלה ואז הוא יכול לבוא יותר מאוחר.
חיילים בבסיס
מד. חיילים הנמצאים בבסיס בחדר אחד – ינהגו שאחד מהם ידליק וחבריו ישתתפו עמו בפרוטה. מיהו, יקפידו להנות מאור הנר כאמור בסעי' הקודם.
הדלקת הנרות בסוכה
עדיפות הדלקה בסוכה
מה. בערב שבת סוכות ובערב יום טוב – עדיף להדליק את הנרות בסוכה מכמה טעמים: א. משום שאחת הסיבות להדלקת הנרות היא שיהיה אור בזמן האכילה. ב. משום שטוב להסתכל בנרות בזמן אמירת הקידוש.
הדלקה במיתקן בסוכה
מו. כאשר מדליקים נרות בסוכה – רצוי להדליקם בתוך מתקן המיוחד לכך עשוי זכוכית, כדי שהרוח לא תכבה את הנרות, וכדי שהילדים יוכלו להתהלך בסוכה בחופשיות.
חשש נזק מנרות בסוכה
מז. אם יש חשש שיגרם נזק כתוצאה מהדלקת הנרות בסוכה – ידליקו את הנרות בבית במקום שממנו יאירו הנרות אל הסוכה.
ראיית הנרות כשיושב בסוכה
מח. כאשר אין אפשרות להדליק את הנרות בבית באופן שיאירו אל הסוכה – ידליקו בבית במקום שייראו מן הסוכה.
הנאה מהנרות בסוכות
מט. כאשר הבית רחוק מהסוכה, ומדליקים את הנרות בבית – תצא האשה מן הבית אל הסוכה רק אחרי החשיכה, כדי שתהנה מנרות השבת בבית. לחלופין, יכולה האשה להדליק נרות שיחזיקו זמן רב וייהנו מן הנרות אחרי הארוחה, בבית.
נרות לכבוד האושפיזין
נ. בסוכות מצוה להדליק בכל לילה נר לאושפיזין של אותו לילה, ולומר: "הריני מדליק נר זה לכבוד האושפיזין" וכו', ויעשה כן גם בערב שבת ויום טוב לפני הדלקת נרות שבת.
