חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

תשובת נציגי הציבור

"בטרם הרים יולדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם ועד עולם אתה אל תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם” (תהלים צ', בי).

ואומרים חז"ל (פסחים נ"ד ע"א), ששבעה דברים נבראו לפני בריאת העולם ואחד מהם הוא התשובה, שנאמר: "בטרם הרים וכו'". ומר בטרם בריאת עולם וארץ ותבל הרים וגבעות נבראה התשובה.

תשובה זו בריאה כמו שמש ירח וכוכבים. תשובה זה מחסדי השי"ת ויתעלה. כי "הנפש החוטאת היא תמות", או עונשים אחרים או "חטאים תרדוף רעה". והקב"ה אומר: יעשו תשובה ויכופר להם כי "לא אחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכיו וחיה" (ראה ירושלמי מכות פ"ב ה"ו, ופסדר"כ כ"ה).

חסד זה הוא לכל השנה, ומתמקד במיוחד בחודשי אלול ותשרי באותם ארבעים יום שמשה רבנו התפלל במרום על עם ישראל עד שאמר לו הקב"ה למשה רבנו: סלחתי ומחלתי לעם ישראל. ובמלאת הארבעים יום, יום הכיפורים, זה יום קבוע למחילה וסליחה, ואז ניתנו לו לוחות שניות. וע"ז נאמר: לא היו ימים טובים כיום הכפורים, כי בו נתנו לוחות שניות (עיין תענית כ"ו ע"ב וברש"י שם ד"ה זה מתן תורה ועיין שם דף ל' ע"ב), ונקבע יום זה למחילה.

כשהפסוק קורא בחיל (תהלים שם ג'): "תשב אנוש עד דכא" פירוש עד דכדוכה של נפש, גם אם האדם מגיע למצב קשה רחוק מאוד, עכ"ז "אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלקיך" (דברים ל', ד'). אין רחוק אצל ה', "שלום שלום לרחוק ולקרוב" (ישעיה נ"ז, י"ט), והקריאה "שובו בני אדם" היינו שובו והיו כבני אדם ואל תהיו כעבדים לתאוות וליצרים אלא בני חורין, שהאדם לא יהא עבד אלא בן חורין. ועוד, "שובו בני אדם" – שובו בעוונות שבין אדם לחברו, להיזהר ולהישמר שלא לפגוע בבני אדם שהם יצירי כפיו של הקב"ה, כי עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר.

ומכאן אני יוצא בקריאה לראשי הציבור: תנו לנו לחיות טוב לפחות בראש השנה ועשרת ימי תשובה ויוה"כ, סוכות ושמחת תורה. תדחו את כל הויכוחים שביניכם עד אחרי שמחת תורה, כדי שמחשבות הציבור לא יהיו בויכוחים ובהשמצות ועלבונות. בימים נוראים ובשמחת החג לא עת ויכוחים, כיום, זה לא זמן להתנצח אחד עם השני.

ובכלל לא נהיה בבחינת: "וישמח עליך אויב". שהאויבים לא ישחקו על הויכוחים הפנימיים שלנו. עשו זאת בחדרי חדרים ובצניעות, בכבוד ובנימוס, חוסו על כבוד עם ישראל שלא יחולל בארץ ובפני האומות. הימים ימי חשבון הנפש לפרט ולכלל, לא לזלזל לא להחמיץ ובפרט בימים נוראים אלו תרתי משמע.

שובו בני אדם. שובו לבני אדם, שובו לדאוג לבני אדם שלא יהיו מובטלים, לעזור ולסייע, אמרו עזרא ונחמיה לעם שחזר מגלות בבל. לא לבכות לא להתאבל בר"ה, אלא "לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדוננו ועתה אל תעצבו כי חדוות ה' היא מעוזכם" (נחמיה ח', י').

בר"ה לא רק לאכול משמנים ולשתות ממתקים, לא לשבת על סיר הבשר ועל צלחת הדבש ולאחרים אין, אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו, למי שאין לו שלחו לו מנות. לדאוג לזולת לסייע לאחים. ואז אין עצב ויש שמחה, בר"ה לדאוג גם לאחרים וחדות ה' היא מעוזכם. השמחה והבטחון בה' זה המעוז שלנו כי הבוטח בה' חסד יסובבנו.

וקריאה נוספת: "שובה ישראל עד ה' אלוקיך" (הושע י"ד, ב'). שובה ישראל, במצוות שבין אדם למקום, שמירת שבת, קדושת וטהרת הבית והשולחן, ובעיקר לקבוע עיתים לתורה ללמוד תורה ולקיים מצוות. לסלק את הבורות מעם ישראל, לא יהא ילד שלא ידע מה התורה דורשת ממנו, לא יהא ילד שלא ידע תרי"ג מצוות. ולחנך אותם לסבלנות ולא להרים ידיים או סכינים בעת ויכוח. לא לרדיפת נער בחצות לילה ע"י שלושה נערים אחרים. לא לגזילת קשישים וקשישות במקום "והדרת פני זקן", לא לנער הזה התפללנו. והמאור שבתורה יחזירנו למוטב.

"השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכינו לעבודתך והחזירנו בתשובה לפניך", לקבוע עיתים לתורה השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך, ואז התשובה היא שלמה.

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים