חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

"בפיך ובלבבך לעשותו" – מאמר לחודש אלול​

"והיה כי יבאו עליך כל הדברים האלה הברכה והקללה אשר נתתי לפניך, והשבות אל לבבך בכל הגוים אשר הדיחך ה' אלקיך שמה. ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקלו ככל אשר אנכי מצוך היום, אתה ובניך בכל לבבך ובכל נפשך. ושב ה‘ אלקיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך הי אלקיך שמה" (דברים ל' א׳-ג׳).
"ונתן ה' אלקיך את כל האלות האלה על איביך ועל שונאיך אשר רדפוך. ואהה תשוב ושמעת בקול ה' ועשית את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום" (שם, ז׳-ח׳).

התורה מלמדת אותנו דרכי תשובה שונות, ומהי הדרך המובחרת שיש לנקוט בה.

התורה והתשובה הם בגדר של "בפיך ובלבבך לעשותו". יכול אדם לחשוב שהתשובה היא בהישג ידו וקל לעשותה, אך עליו לדעת שהדברים מורכבים יותר. התשובה קלה מחד, אך קשה מאידך. אם האדם שב באמת ובתמים, מתוך אהבת ה׳ ורצון לקיים מצוותיו ולעשות לפניו נחת רוח אמיתי – הרי שזו תשובה מקובלת ורצויה; אך אם הוא חוזר בתשובה בגלל פחד ויראה מהעונש או מחמת שהוא רוצה לזכות בברכה ובשפע – הרי שאין תשובתו שלמה. תשובה כזאת נובעת מתוך רצון להיטיב עם עצמו ולהינצל מכל רע ומכל קללה. אמנם גם תשובה זו טובה היא, אלא שהיא אינה מובחרת.

התורה מזכירה כמה וכמה פעמים את ענין התשובה, כדי ללמדנו שישנם דרכים שונים של תשובה. יש תשובה מיראה, ויש תשובה מאהבה. הפסוק הראשון בפרשיה דלעיל עוסק באדם שחוזר בתשובה בגלל שבאים עליו קללה או מתוך שהוא רוצה ברכה. מתוך ש״יבואו עליך… הברכה והקללה" הוא מגיע למצב של ”והשבות אל לבבך". תשובה זו היא תשובה שאינה מאהבה.

לעומת זאת, בפסוק השני התורה מתארת אדם ששב בתשובה בכל נפש ובכל לב, תשובה זו אינה תלויה בדבר, אלא היא תשובה גמורה, תשובה מאהבה. "ושבת ער ה' אלקיך… בכל לבבך ובכל נפשך".

אפשרות נוספת מלמדת לנו התורה בפרשיה שלאחריה: יש אדם ששב בתשובה כשרואה את הקללות שבאות על הגוים, ומזה הוא מתעורר לשוב בתשובה. "ונתן… את כל האלות האלה על אויביך… – ואתה תשוב". אמנם הדרך הטובה ביותר היא התשובה מאהבה (ועיין אוה״ח הקדוש מה שהאריך בזה).

את השלב הראשון של החזרה בתשובה ניתן לעשות בקלות על ידי אמירת "חטאתי עוויתי פשעתי". אבל כתב הרמב״ם (פ״ב מהל׳ תשובה ה״ב), שהחזרה השלימה היא עד "שיעיד עליו יודע תעלומות שלא ישוב לזה החטא לעולם״ – ומי יכול להגיע לדרגהזו?  התשובה היא, שהאדם מתחיל, ומבקש שה׳ יסייע בעדו: "ה׳ יגמור בעדי". לכן כתוב: "ושב ה׳ אלוהיך את שבותך".

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים