חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

ומודה ועוזב ירוחם

על הפסוק (תהלים צ"ג, ב'-ג'): "בטרם הרים יולדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד עולם אתה אל. תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם". אומרים חז"ל (בראשית רבה פרשה א'), שלפני בריאת העולם הקב"ה ברא בריאה ושמה תשובה.

נתבונן במעשיהם של אדם הראשון וחוה, ושל קין והבל, ונבין את ענינו של (משלי כ"ח, י"ג): "ומודה ועוזב ירוחם".

תשובת אדם הראשון

הנה אדם הראשון וחוה, אוכלים מעץ הדעת וכאשר אומר הקב"ה (בראשית ג', ט') לאדם הראשון: "איכה", אומר לו: מתבייש אני, ונמצא תחת העץ – ערום אנוכי. שואל אותו הקב"ה: האם אכלת ללא רשות? ובמקום שיאמר: ריבונו של עולם, טעיתי, אכלתי, חטאתי עויתי פשעתי, ובמקום שיודה ויחזור בתשובה, זורק אשמה על אחרים ואומר (שם י"ב): "האשה אשר נתת עמדי", ואומרים חז"ל (ע"ז ה' ע"ב): כאן כפר בטובה.

מספרים על גאון עוזנו ותפארתנו ראש גולת אריאל, הגאון הגדול רבינו יוסף חיים בעל הבן איש חי, שכאשר היה ילד קטן בן חמש שנים היה יפה תואר, נחמד, פיקח – שאל אותו אדם אחד: מה פירושה של שאלת ה' את אדם הראשון "איכה"? אמר לו: הרי כבר פירש רש"י, שהקב"ה רצה להיכנס עמו בדברים, אך אם רצונך לפירוש משלי אגיד לך: אומר הקב"ה לאדם הראשון: "איכה", ראשי תיבות א'ני י'ודע כנ'סתרות.

אף את האשה שואל ה' על מעשיה, וגם היא משליכה את האשמה על אחרים ואומרת (שם י"ג): "הנחש"' ובמקום להגיד 'חטאתי' היא מתכחשת!

כתוצאה ממעשיהם מגיש אוחם הקב"ה מגן עדן, ואף שבבוקר אוחו יום שישי ראה את השמש זורחת – אור, אמר: 'מזמור שיר ליום השבת', באותו ערב כבר מחשיך לילה, אומר אדם הראשון: אוי לי שהבאתי חושך לעולם.

תשובת קין

והגה נתבונן גם בקין והבל, כל העולם כולו שלהם, עולם ומלואו! ה' לא ברא עז אחת, צאן אחד, פרה אחת, אלא ברא עדרים, וכאשר באים לחלק אה העולם בטענה שאומר קין להבל: אני איש אדמה, אתה רועה צאן, בואו ונחלק את העולם, אף שבאמת מה טעם יש להם לחלק? מדוע שלא יהיו שותפים יחד, ובכ"ז הם נפרדים, ואז מחליט קין להביא קרבן לקב"ה, ובחושבו שהקב"ה ממילא לא אוכל את מה שיקריב, הקריב פירות רקובים.

והבל מצדו ג"כ מקריב קרבן ומקריב מחלבי הצאן, את הצאן הכי יפה, הכי טהור. ויורדת אש מן השמים, ושורפת את הקרבן של הבל, ואילו קין נשאר עם הפירות הרקובים שלו. "ויחר לקין מאוד ויפלו פניו". חושב קין: מילא הקב"ה אינו רוצה לקחת את הקרבן שלי, אך מדוע קיבל את קרבנו של הבל?  כלומר כאן השתלטה הקנאה. וכתוצאה מכך מתנכל קין להבל, ורוצח אותו [אחד המפרשים אמר שקין רצח רבע מאוכלוסיית העולם דאז שמנתה רק את אדם וחוה, קין והבל]. אמר לו הקב"ה (בראשית ד' י'): "קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה", לא רצחת אדם אחד, אלא בניו ובני בניו וכל הדורות שעתידים לצאת ממנו, את אלו רצחת!

בא קין לקב"ה ואומר: ריבונו של עולם, "גדול עווני מנשוא", אתה בראת את כל העולם, אתה נושא את כל העולם, רצחתי, תרים את העוון שלי ותמחל לי. אומר לו הקב"ה לקין: קין, "אם תיטיב שאת, ואם לא תיטיב, לפתח חטאת רובץ" (שם ז'). כלומר אם אתה חוזר בתשובה ומקבל עליך שמהיום והלאה תיזהר ותחזור בתשובה, תתחרט על מעשיך, 'שאת' – אני אוריד לך את העוון, בבחינת: "נושא עוון". אבל אם אתה מתחצף ולא מתודה – "כל הורג קין", היינו כל מי שמוצא אותך יטרוף אותך. עמד קין והתחרט על חטאו, ואמרו חז"ל על הפסוק (בראשית ד', ט"ז): "ויצא קין מלפני ה'" – יצא בהכנעה כגונב דעת עליונה (ראה רש"י על המקום), כלומר שקין רימה את הקב"ה, והתחרט רק בפה ולא בלב. אמרו המלאכים לקב"ה: ריבונו של עולם, איך תקבל את התשובה של קין, הרי "בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני". אומר הקב"ה לקין: אם תיטיב את הדרכים שלך שאת! משום ש"לא אחפוץ במות המת כי אם בשובו מדרכו וחיה", שובו! שובו וחיו! "יעזוב רשע דרכו ואיש אוון מחשבותיו", הרשע מחפש לו דרך, מחפש לו שביל, נתיב משלו, מה שנדמה לו שנוח לו. אומר הקב"ה: רשע! עזוב את הדרך שלך, עזוב את המחשבות הרעות שלך, "טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך", יש דרך שבו על האדם לילך. אל לך לילך בדרך משלך בדרך בו התאוות והקנאה משתלטות עליך, זה לא דרך. עליך להיות בן חורין, ולא תהיה עבד – עבד לתאוות, עבד לכל מה שאתה רוצה להיות עבד. תלך, תשלוט, תמלוך, תיטיב שאת!.

אומר קין: אני מיטיב. אומר לו הקב"ה: "שבעתיים יוקם קין", ואומר המדרש (ב"ר כ"ב): בא קין לאדם ולחוה – הוריו, ושואלים אותו: מה יצא בדינך? אמר להם: עשיתי תשובה ונתפשרתי. מקודם אמר לי ה': "כל מוצאי יהרגני", עכשיו שבעתיים יוקם. "התחיל אדם הראשון מטפח על פניו, אמר: כך היא כהה של תשובה ואני לא ידעתי". כלומר, אדם וחוה אומרים: אם על עוונו הגדול של קין נתפשר עמו ה' מדוע אנו לא ידענו את כוחה של התשובה.

הכרת אדם הראשון בכוח התשובה

וממשיך המדרש: "מיד עמד אדם הראשון ואמר: 'מזמור שיר ליום השבת'". כלומר, אדם הראשון אומר: "טוב להודות לה'" היינו טוב להתוודות חטאתי עויתי פשעתי. אילו היינו מודים ומתחרטים, היינו נשארים בגן עדן, אך משום שכל אחד זרק אשמה על השני, נענשנו.

ואכן עלינו לדעת שהקב"ה אומר לנו – לעם ישראל ולעולם כולו, יש דרך לחזור בתשובה. אבל תשובה צריכה להיות לא "בפיו ובשפתיו כבדוני וליבו רחק ממני" (ישעיה כ"ט, י"ג), אלא "בפיך ובלבבך לעשותו" (דברים ל', י"ד).

ועלינו לשים לב. הקב"ה יודע מחשבות בני אדם ותחבולותיו ויצרי מעללי איש, הוא יודע את הרמאות של כל בני האדם. אם האדם אומר אמת, ובאמת חוזר בתשובה, או רק מדבר ואומר בפיו בלבד חטאתי עויתי פשעתי.

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים