חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

מעלת קריאת שניים מקרא ואחד תרגום

"וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (פרק א פסוק א)

בעל הטורים מצא בפרשתנו (א', א') רמז לחשיבותה ומעלתה העצומה של קריאת הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום, וזה לשונו: "ואל"ה שמו"ת בנ"י ישרא"לואדם אשר לומד הסדר, שנים מקרא ואחד תרגום, בקול נעים ישיר, יחיה שנים רבות ארוכים לעולם".

החיד"א ע"ה (בחומת אנ"ך שמות א' ב' בשם רבינו אפרים) מביא ראשי תיבות אחרים: "ואלה שמות בניוחייב אדם לקרוא הפרשה, שניים מקרא ואחד תרגום, בטעמיה ניגוניה יקראנה". ואנחנו משלימים: "ישראליש שמוסיפים רש"י אשרי להם" (ע"פ שו"ע או"ח סי' רפ"ה סעי' ב').

לצערינו ישנה טעות בקרב בני התורה שמזלזלים בכך, ואומרים שלימוד זה מתאים לבעלי בתים ולא לבני תורה העוסקים בעמקות ובפלפולא חריפתא לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, ומה להם ולקריאת הפרשה שניים מקרא ואחד תרגום, אך טעות גדולה היא בידם, שכן אם התורה רמזה בדבריה שיש מעלה בדבר, וודאי הוא שיש בזה חיוב גמור גם לבני התורה, וגם שכר עצום של אריכות ימים לעולם מובטח לאדם בעבור זה (עיין ברכות דף ח' ע"ב).

יוכל כל בן תורה לעשות חשבון שאת הזמן שהוא כביכול 'מאבד' בקריאת שניים מקרא ואחד תרגום, יוכל להשלים בכפלי כפליים באריכות הימים להם יזכה בשכר לימוד זה, ומה עוד שדבר זה נקבע להלכה ככל שאר ההלכות הכתובות בשולחן ערוך (או"ח סי' רפ"ה).

וזה לשון השו"ע: "אף על פי שאדם שומע כל התורה כולה כל שבת בציבור, חייב לקרות לעצמו בכל שבוע פרשת אותו השבוע שניים מקרא ואחד תרגום, אפילו עטרות ודיבן".

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים