חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

אפליה בין הבנים

"וְיִשְׂרָאֵל אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ כְּתֹנֶת פַּסִּים:" (פרק לז, פסוק ג)

חז"ל דורשים (שבת י' ע"ב) שכתונת הפסים הייתה הדבר שהעלה את קנאתם של האחים על יוסף, ולבסוף גם את שנאתם. מכאן למדו חז"ל, שיש להיזהר שלא להפלות בין בניו ושלא להעדיף בן אחד על פני האחר. אם יש לאדם בן שהוא מתמיד, למדן או ירא שמים יותר מהאחרים, יכול לשבחו בהתאם; אבל לא יקנה לו משום כך פרס גדול יותר ממה שהוא רגיל לקנות לשאר ילדיו.

היה יהודי אחד שרצה לחלק את כל רכושו בצוואה. כיון שחלק מבניו היו טובים יותר וחלקם טובים פחות, חילק לזה יותר ולזה פחות ללא נימוק. כשהוא בא לשאול את דעתי על הצוואה, אמרתי לא שאם יעשה כן, הרי שהוא יגרום שלאחר פטירתו אחד מבניו יאמר קדיש והשני יקללו. ומה עליו לעשות? עליו לבדוק מי מבניו בן תורה ומי זקוק יותר לתמיכה, ויכתוב בצוואה שכל בניו שווים הם אצלו, אלא שהוא חושב לתת לאותו בן יותר מאשר אחיו משום שהוא מוסר את נפשו על לימוד התורה, ולא משום שהוא עדיף על האחרים. אם יכתוב, כך יצליח למנוע מחלוקת ומריבה אחרי מאה ועשרים. כך הוא עשה, והבנים אכן ישתכנעו שאביהם לא אהב אחד מהם יותר מאחרים.

רבי יעקב מדובנא (בארצות אשכנז הוא מוכר בשם: 'המגיד מדובנא'. גאון עוזנו ותפארתנו בעל ה'בן איש חי' נהג לקרוא לו: רבי יעקב 'בעל המשלים') היה ידוע במשליו המאלפים. הוא היה בעל מוסר גדול, אשר השפיע על שומעיו יראת שמים טהורה. עד כדי כך היה מוכשר בכך, שאפילו הגאון מווילנא בעצמו היה מבקש ממנו לבא אליו ולהוכיח בדברי מוסר וכיבושין.

הוא היה רגיל לומר, שיש לו דרשות וחידושים על כל פרשה ופרשה, כי מכל פרשה אפשר ללמוד על דרכם של צדיקים שיש לדבוק בה, לעומת דרכם של רשעים שיש להתרחק ממנה. בפרשת בראשית ניתן ללמוד על אדם הראשון וחוה אמנו כנגד הנחש; בפרשת נח לומדים על צדקותו של נח כנגד רשעותם של אנשי דור המבול ודור הפלגה (נח חי באותן שתי התקופות); בפרשת לך-לך לומדים על צדקותו של אברהם אבינו כנגד ארבעת המלכים; בפרשת וירא לומדים על אברהם כנגד סדום ועמורה; בפרשת חיי שרה לומדים על אליעזר עבד אברהם שהיה דולה ומשקה מתורת רבו כנגד רשעותו של ישמעאל; בפרשת ויצא לומדים צדקותו של יעקב כנגד רמאותו של לבן שהחליף את משכורתו מאה פעמים; בפרשת וישלח למדים על התהוות עם ישראל ולידת השבטים כנגד רשעותו של עשיו.

אולם, כשהיה מגיע לפרשת וישב היה אומר שאין לא מה לדרוש. וכי יספר על מריבת האחים ועל מכירת יוסף? למעשה, שתיקתו של רבי יעקב 'בעל המשלים' ומניעתו מדרשה ומוסר – הייתה שיעור המוסר הגדול ביותר.

עלינו ללמוד מכאן שהמריבה בין האחים היא הדבר הגרוע ביותר שיש, וחובה עלינו להיזהר במאוד מאוד מאפליה ומהעדפה בין האחים.

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים