חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

שק המטבעות של יעקב

"קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים וּמִכָּל הָאֱמֶת אֲשֶׁר עָשִׂיתָ אֶת עַבְדֶּךָ" (פרק ל"ב פסוק י"א)

רבינו האר"י ז"ל אומר, כשאדם נמצא בעת צרה, כגון שהוא חולה וכדו', אסור להזכיר לו את מעשיו הרעים אשר עשה. הסיבה לכך היא, שאזכור חטאיו בשעה שתוקפות אותו צרות עלולה להעמיד מקטרגים שיטענו כי "הודאת בעל דין כמאה עדים דמי". מסיבה זו לא אומרים וידוי בראש השנה, יום הדין, כדי שלא יקטרגו עלינו העוונות (עיין שו"ע הרב או"ח סי' תקפ"ד, סע' ב', משנ"ב שם סק"ג, כה"ח שם סק"ד).

לפי זה יש לשאול מדוע אומר יעקב אבינו "קטנתי מכל החסדים" ומזכיר את חששו שמא נתלכלך בחטא, בשעה שפוקדת אותות צרה קשה שממנה הוא כל כך חשש?

התשובה היא: מה שאמר "קטנתי", אין הכוונה שיעקב נתקטן במעשים טובים, אלא בצדקות, כלומר: קטנתי בכספי ונתמעט רכושי מהחסדים שעשיתי.

אפשר להמשיל זאת במשל, ליעקב אבינו היה שק מלא כסף, שנעשה קטן מרוב הצדקות שנתן בחייו. זהו שאמר "קטנתי".

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים