חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

פרק ז – הלכות ציצית – הברכה

הברכה

א. כתב הרמב"ם, וז"ל: אע"פ שאין אדם מחוייב לקנותלו טלית ולהתעטף בה כדי שיעשה בה ציצית, אין ראוי לאדם חסיד שיפטור עצמו ממצוה זו אלא לעולם ישתדל להיות עטוף בכסות המחוייבת בציצית כדי שיקיים מצווה זו, ובשעת התפילה צריך להזהר ביותר. גנאי גדול הוא לתלמידי חכמים שיתפללו ואינם עטופים".

  • לעולם יהא אדם זהיר במצוות ציצית שהרי הכתוב שקלה ותלה בה כל המצוות כולן, שנאמר: "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה'".
  • עוד כתב הרמב"ם: "אמרו חכמים ראשונים: כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו וציצית בבגדו ומזוזה בפתחו, מוחזק הוא שלא יחטא שהרי יש לו מזכירין רבים, והן הם המלאכים שמצילין אותו מלחטוא, שנאמר "חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם", בריך רחמנא דסעיין".
  • הוסיף מרן השו"ע שמי שזהיר במצוות ציצית זוכה וראה פני שכינה.

ב. גדולה מעלתה של מצוות הציצית ושקולה היא כנגד כל המצוות, שנאמר "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה'", ורמז לדבר – "ציצית עולה בגימטריא שש מאות ושמונה חוטים וחמישה קשרים – הרי תרי"ג.
ג. לפני שיתעטף בטלית גדול, יכוין לקיים מצוות עשה שציוונו הקב"ה ללבוש טלית מצויצת כהלכתה כדי שנזכור את כל מצוותיו לעשותם. וכתבו האחרונים שאם אינו עושה כך, עליו נאמר: ותהי יראתם אותי מצוות אנשים מלומדה". וכתב הב"ח, שכל מקום שנזכר בו "למען" – אם לא כיוון בה, לא יצא ידי חובה, ולכן יזהר מאוד לכוין במצווה זו. ולכן, טוב לומר לפני הברכה: "לשם יחוד קודש אבריך הוא ושכינתיה וכו', הריני מוכן ללבוש טלית מצויצת כהלכתה כמו שציוונו ה' אלהינו "ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם", וצוונו להתעטף בציצית כדי שנזכור כל מצוותיו לעשותן, שנאמר "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם", והריני מברך על עטיפת הטלית כתיקון רבותינו ז"ל ומכוין לפטור בברכה זו גם טלית קטנה שעלי, כדי לעשות נחת רוח ליוצרנו ולעשות רצון בוראנו. ויעלה לפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו כאילו כיוונתי בכל הכוונות הראויות לכוין במצווה זו. ויהי נועם וכו'".
ד. יכוין בברכה שמברך על הטלית גדול לפטור את הטלית קטן שנשאר עליו מהלילה. ואינו צריך למשמש בטלית הקטן בשעת הברכה.
ה. יברך "להתעטף בְציצית" – בשווא תחת האות ב', ולא בפתח.
ו. נכון להסתכל בציציות בכל שעה, ויצייר במחשבתו כאילו יש בהן חוט כמראה התכלת שהוא דומה לרקיע.
ז. בשעת הברכה אין להתעסק עם הטלית כדי להוציאו, להכינו לעיטוף וכדו', אלא יעשה את כל ההכנות קודם הברכה, ובסיום הברכה יעטוף ראשו מיד.
ח. יברך בעמידה – בין על טלית גדול ובין על טלית קטן, ואם בירך מיושב – אינו חוזר ומברך. אבל חולה יכול לכתחילה לברך ולהתעטף מיושב.
ט. מנהג האר"י היה לעטוף את ראשו גם בטלית קטן ואח"כ היה להורידו על גופו, וראוי לנהוג כך, ומברך עליו להתעטף בציצית כמו בטלית גדול. אבל מי שלא עוטף את ראשו יברך "על מצוות ציצית".
י. אם בירך על טלית גדול "על מצוות ציצית" בדיעבד יצא ידי חובה ולא חוזר ומברך, ולא הוי משנה ממטבע שטבעו חכמים.
יא. שניים או שלושה אנשים שרוצים להתעטף כל אחד בטליתו, יכול לכתחילה אחד מהם לברך והאחרים יענו אמן, ויתעטפו כל אחד בטליתו, ובתנאי שלא יהיה הפסק של תוך כדי דיבור. ובדיעבד, גם אם לא ענו אמן וכיוונו לצאת ידי חובה – מועיל.
יב. הלובש טלית חדשה ושמח בה, בין טלית גדול ובין טלית קטן, יברך שהחיינו אחרי ברכת "להתעטף בציצית" ויתעטף בה.
יג. אם לא ברך "שהחיינו" בפעם הראשונה שנתעטף בטלית, לא יברך בפעם השנייה. אך אם נזכר לאחר שעטף בו ראשו בפעם הראשונה או מיד כשהורידו על גופו – יכול לברך.
יד. אם החליף רק את חוטי הציצית – אינו מברך "שהחיינו".
טו. אם פשט טליתו על דעת לחזור וללובשה מיד, כגון שנכנס לבית הכסא או לטבול טבילה קצרה וכדו':

  • אם חוזר ללובשה מיד – אין צריך לברך משום ספק ברכות להקל.
  • אבל אם נכנס להתרחץ ושהה זמן רב – יברך שנית על הטלית כיון שהסיח דעתו ממנה.
  • אם מחליף טליתו ולובש טלית אחרת – יברך עליה, ויזהר שלא יברך בתוך בית המרחץ או במקום שיש שם אנשים ערומים.
  • אמנם אם פשט טליתו בסתם, כגון שלא חשב ללובשה מיד או לאחר זמן, אם חוזר ולובשה מיד והיה עליו טלית קטן – לא יברך (ויכול לברך בלי שם ומלכות, ויהרהר שם ומלכות בליבו).

טז. ביום הכיפורים שנמצאים בבית הכנסת כל היום, אם יש הפסקה בין תפילת מוסף לתפילת מנחה – ישאר מעטף בטלית. ואם פשט אותה – אע"פ שנשאר בבית הכנסת ונכנס לנוחיות – יברך עליה, ואם לא – יברך בלי שם ומלכות ויהרהר שם ומלכות בליבו.
יז. מי שלובש בביתו טלית תחת בגדו ובירך עליה, יכול לברך על טלית גדול שלובש בבית הכנסת, כיון שיש היסח דעת בין ברכת הטלית שברך בביתו לבין לבישת הטלית בבית הכנסת כשהלך מביתו לבית הכנסת, וגם היסח הדעת כשאומר פסוקים על מזוזת ביתו ובכניסתו לבית הכנסת. ורצוי לכוין במפורש בברכה על הטלית בביתו שאינו יוצא ידי חובת ברכת הטלית שבבית הכנסת.
יח. אם הפסיק בדיבור שלא לצורך הטלית בין הברכה לעיטוף – חוזר ומברך אע"פ שכבר נתעטף בה.
יט. אם הפסיק בין הברכה בשתיקה פחות מכדי דיבור (דהיינו פחות משיעור אמירת "שלום עליך רבי") – אינו חוזר ומברך. אך אם הפסיק יותר מכדי דיבור או הפסיק בדיבור ואפילו במילה אחת – חוזר ומברך בלי שם ומלכות ושם ומלכות יהרהר בליבו.
כ. אם רוצה להחליף טלית קטן או טלית גדול בטלית אחר, אע"פ שלא שוהה כשמחליף ביניהם – צריך לחזור ולברך על הטלית השני.
כא. אם נפל טליתו מעליו שלא במתכוון, כשחוזר ומתעטף בו צריך לברך, ואם נשארה עליו אפילו מיעוטה – אינו צריך לברך. ויש חולקים וסוברים שאפילו נפלה כולה לא יברך, ומשום ספק ברכות להקל – לא יברך (ויכול לברך בלי שם ומלכות ויהרהר שם ומלכות בליבו).
כב. נפלה טליתו לגמרי באמצע תפילת י"ח ואחרים הרימוה על כתפו – אחרי תפילת י"ח ימשמש בציציות ויברך.
כג. ברך על הטלית ולפני שהספיק להתעטף בה נפלה כולה מידו על הארץ – ימהר ליטלה ולהתעטף בה בלי ברכה.
כד. אם היה עומד במרפסת ובירך על הטלית ונפלה מידו לחצר קודם שלבשה, והוכרח לרדת ולהביאה, או שרמז לאחרים שיביאוה לו, ובינתיים שהה הרבה והסיח את דעתו – יברך שנית בלי שם ומלכות ושם ומלכות יהרהר בליבו, משום חומרת הזכרת השם לבטלה.
כה. השואל טלית מצויצת כדי לקיים מצוות ציצית, אם שאלו מהשמש שלא מדעת הבעלים – לא יברך מדין ספק ברכות להקל, ואם שאלו מדעת הבעלים – יכול לברך, כי מסתמא נתנו לו הבעלים את הטלית במתנה על מנת להחזיר והרי היא שלו, ונוהגים לברך אף שיש חולקים על כך, כי במקום מנהג לא אומרים ספק ברכות להקל. ומכל מקום, ירא שמים יתרחק מטלית שאולה היכן שאפשר.
כו. השואל טלית מצויצת כדי לעלות לדוכן או לספר תורה – לא יברך עליה, אבל אם שאל מטליתות בית הכנסת שנתרמו על ידי הציבור – יכול לברך עליהם כיון שהשמש מקנה לו אותה.
כז. אם שאל מחברו טלית שאינה מצויצת והטיל בה ציצית בתוך שלושים יום, לדעת הרא"ש שנשים יכולות לברך על מצוות עשה שהזמן גרמא – יכולים הגברים לברך על טלית זו אע"פ שאינם חייבים, ולדעת הרמב"ם שחולק על הרא"ש בדין אישה – יחלוק גם כאן ואין לברך על טלית כזאת. ולדידן, כיון שספק ברכות להקל וגם קיבלנו סברת מרן ז"ל – לא מברך על טלית כזו.
כח. בזמננו, אנשים מקפידים בדרך כלל שלא ישתמשו בטלית ותפילין שלהם, ולכן לא יקח טלית ותפילין מהשמש ללא רשות מפורשת מהבעלים, אלא אם כן יודע בבירור שהבעלים לא מקפידים.

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים