חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

פרק ו – ברכות השחר – ברכת "אלהי נשמה" ו"אשר יצר"

ברכת "אלהי נשמה" ו"אשר יצר"

א. ברכת "אלהי נשמה" אינה פותחת בברוך מפני שהיא ברכת ההודאה. ויסמוך אותה לברכת "אשר יצר" כדי שתהיה ברכה הסמוכה לחברתה, ויש טעם בדבר על פי הסוד.
ב. אם לא נזקק לנקביו לא יברך "אשר יצר" אלא יתחיל מ"אלהי נשמה". ולא יקדים ברכת "הנותן לשכוי בינה" ל"אלקי נשמה" כדי שתהיה ברכה סמוכה לחברתה, כי ברכת "אלהי נשמה" צריכה להיות קודמת לברכת "הנותן לשכוי בינה".
ג. יאמר מילת "אלהי" ויפסיק מעט, ואח"כ יאמר: "נשמה שנתת בי" וכו', שלא ישמע כאומר שאלוהיו היא הנשמה.
ד. יאמר "ולהחזירה בי לעתיד לבוא". והכוונה – על החזרת הנשמה אחרי שישן בפעם הבאה, וכן החזרת הנשמות בתחיית המתים.
ה. לא יאמר "טהורה היא" אלא "טהורה". ולא יאמר "שאתה הוא ריבון כל המעשים" אלא "ריבון כל המעשים" בלבד, כדי שיהיה בברכה זו מ"ז תיבות – כמנין הויה (26) אהיה (21) – והוא על פי הסוד.
ו. כשחותם בברכה "המחזיר נשמות לפגרים מתים" יכוין לאותם הגופים השובתים ממלאכתם שנקראים פגרים מלשון ביטול. ו"מתים" – הכוונה על השינה שהיא אחד משישים ממיתה, והוא רמז לתחיית המתים.

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים