חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

פרק א – סדר הלילה ותיקון חצות – תיקון חצות

תיקון חצות

א. יש מצוות שעיקר קיומן הוא המעשה שבהן, וטהרת המצווה והכוונה למצווה הן רק מצטרפות למעשה אך אינן מעכבות. ומאידך, כוונה לקיום המצוות וטהרת המחשבה בלי שום מעשה – אין בהן שום תועלת. לדוגמא: אדם שבזמן הקרבת קרבן פסח חושב מחשבות גבוהות וטהורות וכוונות גבוהות ונוראות בעניין קרבן פסח אך לא מקריב בפועל קרבן פסח – ביטל מצוות עשה וחייב כרת. ולעומת זאת – אם יאכל קרבן פסח לשם אכילה גסה – יצא ידי חובה אע"פ שהיא לא מצווה מן המובחר. הוא הדין בתפילה שהיא עבודה שבלב – העיקר הוא המעשה, דהיינו הדיבור בשפתיו, ואם יהרהר את כל התפילה במחשבתו בלבד – לא יצא חובה וצריך לחזור ולהתפלל (ולדעת הרמב"ם יצא ידי חובה). לעומת זאת אם התפלל בלא כוונה, אמנם הוא לא יהיה במדרגה שלימה וגבוהה כראוי, כי תפילה בלא כוונה כגוף בלא נשמה, אך אע"פ כן יצא ידי חובת תפילה. לכן צריך להתפלל את כל התפילות אפילו כשלא יכול לכוין, וגם יאמר תיקון חצות אע"פ שאינו מצטער ובוכה ממש על חורבן בית המקדש ושריפת התורה. ולכן טוב שיכוין לפני התפילה ותיקון חצות שהוא מתפלל על דעת רשב"י ז"ל ורבינו האר"י ז"ל.
ב. ישתדל לומר תיקון חצות בכל לילה ולא יבטל אפילו לילה אחד.
ג. זמן תיקון חצות הוא י"ב שעות לאחר חצות היום. זמן חצות היום הוא כשהחמה נמצאת בראש כל אדם והוא בדיוק חצי שעה קודם זמן מנחה גדולה, וחצות הלילה הוא י"ב שעות אח"כ.
ד. טוב שלא לקונן ולבכות על חורבן הבית לפני חצות הלילה חוץ מליל תשעה באב.
ה. לתיקון חצות יש שני חלקים – תיקון רחל ותיקון לאה, ובדרך כלל אומרים את שניהם פרט לימים מיוחדים כדלקמן.
ו. בימים אלו אין אומרים בהם תיקון חצות כלל: ליל שבת, ליל יו"ט – דהיינו יו"ט ראשון של פסח ויו"ט שביעי של פסח, יום א' של סוכות, שמחת תורה, ראש השנה, יוה"כ וכן לילי חול המועד של פסח.
ז. בימים אלו אין אומרים בהם תיקון רחל אלא תיקון לאה בלבד: הימים שאין אומרים בהם וידוי, לילי חוה"מ סוכות, עשרת ימי תשובה, כל ימי העומר שהם מפסח עד שבועות, בשנת השמיטה בארץ ישראל, בבית האבל, בבית החתן, וכן אבי הבן בליל המילה, בלילי ר"ח, וכן אם כבר היה מולד הלבנה אפילו שהוא קודם ר"ח.
ח. בליל ט' באב אומרים תיקון רחל ואין אומרים תיקון לאה.
ט. אין אומרים תיקון חצות – לא תיקון רחל ולא תיקון לאה, לאחר עלות השחר. יש אומרים שאין לומר תיקון רחל חצי שעה קודם עמוד השחר, אך יכול לומר אז תיקון לאה.
י. בימים שאין אומרים בהם תיקון רחל או שאומר תיקון חצות חצי שעה קודם עמוד השחר, טוב לומר פסוקים המדברים בעניין רחל כפי שכותב מרן הרי"ח הטוב.
יא. הית שיעשו בו ברית מילה, יאמר היחיד תיקון רחל בצנעה ובלחש. אבל בבית חתן או בבית אבל, אינו אומר תיקון רחל כלל.
יב. נשים אינן אומרות תיקון חצות כלל, אבל יכולות לומר "פתח אליהו" וכו' שזה כתפילה, ויש שלומדות תורה שבעל פה. בלימוד של ליל שבועות אינן אומרות את התנ"ך, אבל יכולות לומר ספר דברים ותהלים בליל הושענא רבה, ויש נוהגות לומר גם את שבעה כורתי הברית, והדברים הם ע"פ הסוד.
יג. אם קם קודם עמוד השחר ויש לו אפשרות ללמוד תורה או לומר תיקון חצות – תיקון חצות עדיף. וכן בימי הסליחות כשיוכל לומר תיקון חצות או סליחות – יאמר תיקון חצות.
יד. בשעת אמירת תיקון חצות – בין בביתו ובין בבית הכנסת, ישנה מקומו מתחילת תיקון רחל עד סיום תיקון לאה, וקודם שיאמר "פתח אליהו" וכו' יש במקום העיקרי שרוצה ללמוד. אבל בזמנים שאומרים רק תיקון לאה – אין צריך לשנות את מקומו.
טו. יש הנוהגים לתת אפר במקום הנחת תפלין כשאומרים תיקון רחל, כמו שכתב רבינו האר"י ז"ל. ומנהגם להניחו עד לאחר אמירת תיקון לאה.
טז. יש הנוהגים ללבוש שק בשעת אמירת תיקון חצות כיון שיש בזה תיקון וכפרה. וכששם את השק יניחו על בשרו, ע"פ הפסוק: "וישם שק על בשרו ויצום" וכו'.
יז. כשאומר תיקון חצות במוצאי שבת יחליף את בגדיו לבגדי חול, כדי שלא יראה כמתאבל ועדיין קדושת שבת עליו.
יח. סדר תיקון חצות לפי האר"י הוא כך:

  • בתחילת תיקון רחל ישב ליד הפתח סמוך למזוזה, וטוב שיהא פתח החדר פתוח אם אין זה מצערו. ולא ישב על הרצפה ממש אלא יפרוס מטפחת או חתיכת בד על הקרקע.
  • אח"כ יסיר מנעליו ויפרוס בגד על ראשו, וייקח אפר ויניחנו במקום הנחת תפלין של ראש, ויכוף ראשו ויחבק פניו עד שיגיעו לקרקע ממש, ויכוין להצטער על שריפת התורה הקדושה שנעשית אפר.
  • יכוין להצטער בעוונותינו הרבים משחרב בית המקדש נמסרו סודות התורה ורזיה לחיצונים וזוהי גלות התורה.
  • יתחיל באמירת הוידוי ויאמר אח"כ מזמור "על נהרות בבל" ויכוין באמירתו לבכות על חורבן בית המקדש. אח"כ יאמר "מזמור לאסף אלהים באו גויים" ויכוין לבכות על הריגת הצדיקים. אח"כ יאמר פרק "זכור ה' מה היה לנו" עד סופו, ויכפול בסיום את פסוק "השיבנו ה' אליך ונשובה". אח"כ יאמר הפסוקים מישעיה: "הבט משמים וראה צרינו בוססו מקדשך" ולאחריהם יאמר: "ועתה ה' אבינו אתה… תחשה ותעננו עד מאד", ולא יוסיף פסוקים נוספים על פסוקים אלו. אח"כ יאמר פסוקים המדברים בעניין הנחמה, ויתחיל מהפסוקים בישעיה: "על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים… ומקבציו ישתוהו בחצרות קדשי", ולאחריהם יאמר הפסוקים מתהלים: "אתה תקום תרחם ציון… ואת עפרה יחננו", ויסיים בפסוק "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס". וזהו תיקון רחל לפי האר"י ז"ל.
  • אח"כ יתחיל לומר תיקון לאה, וזה סדרו: "למנצח משכיל לבני קרח", "שפטני ה'", יענך ה'", "לדוד מזמור לה' הארץ ומלואה", "למצנח בנגינות… אלהים יחננו", "הללויה אודה ה' בכל לבב", "בבוא אליו נתן הנביא" – ומזמור זה יאמר בקול תחינה ובקשה ויבקש מרבש"ע מחילה על עוונותיו. אח"כ יאמר: "עד אנה בכיה בציון ומספד בירושלים, תקום תרחם ציון תבנה חומות ירושלים", וכשיאמר "ציון" – יכוין על רחל, וכשיאמר "ירושלים" – יכוין על לאה.

יט. יש נוהגים לומר אחר תיקון לאה מזמור "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון" ונוהגים לומר אח"כ: "אלהינו ואלהי אבותינו, מלך רחמן רחם עלינו, טוב ומטיב הדרש לנו, שובה עלינו בהמון רחמיך בגלל אבות שעשו רצונך, בנה ביתך כבתחילה, כונן בית מקדשך על מכונו, הראנו בבניינו, שמחנו בתיקונו, והשב שכינתך לתוכו, והשב כהנים לעבודתם ולווים לדוכנם, לשירם ולזמרם, והשב ישראל לנויהם, ושם נעלה ונראה ונשתחווה לפניך". אח"כ יאמר: "יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו, שתעלנו בשמחה לארצנו, ותטענו בגבולנו, ושם נעשה לפניך את קרבנות חובותינו, תמידים כסדרם ומוספים כהלכתם". ושני הקטעים האחרונים נהגו לאמרם אע"פ שלא נזכרו בדברי האר"י ז"ל.
כ. יש נוהגים לומר אחר תיקון לאה "אוי לי על גלות השכינה" וכו' – ואין מנהגנו לאמרו.
כא. לאחר שסיימו לומר תיקון חצות יאמרו קדיש יהא שלמא אם יש מניין. ולאחר שגמר ישב במקומו הקבוע ללמוד ויאמר "פתח אליהו" ויעסוק בתורה. ומנהג טוב לומר אחר "פתח אליהו" את קטע הזוהר "אמר רבי שמעון ארימית ידי" עד "ועל דא כולא… בעלמא דין ובעלמא דאתי". ואם אין לו זמן לאחר תיקון חצות יכול לאמרו קודם התפילה. ויאמר אותו גם בשבתות וימים טובים.
כב. ביום שאומרים בו וידוי, יאמר וידוי קודם תיקון חצות. ובחודש אלול ועשי"ת שאומרים וידוי בתוך הסליחות – לא יאמר וידוי קודם תיקון חצות.
כג. כשאומר בתיקון רחל מזמור "עלך נהרות בבל" ופסוקי איכה וישעיהו, יקראם בניגוי הקינות המעוררים בכייה ומשברים את הלב, ולא יאמר אותם בטעמיהם.
כד. בימים שאין אומרים בהם תיקון רחל, אין אומרים בתיקון לאה פסוק "עד אנה בכייה בציון" וכו', אבל אומרים מזמור "יענך" אלא אם אין אומרים באותו יום וידוי. וסדר תיקון לאה הוא "כלא"ה", דהיינו: "כאייל תערוג" ו"שפטני", "לה' הארץ ומלואה", "אלהים יחננו", "הללויה אודה ה'", ואח"כ המזמור "בבוא אליו נתן הנביא".
כה. אם אומר תיקון קדיש אחר תיקון לאה – יאמר קדיש יהא שלמא, ואם אמרו לאחר "תח אליהו" – יאמר קדיש על ישראל, ואין שום קפידה בדבר.

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים