חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

הלכות חנוכה – הדלקת הנרות – סדר הברכות

סדר הברכות

א. "התקינו חכמים שבאותו הדור, שיהיו שמונה ימים האלו, שהתחלתם כ"ה בכסלו, ימי שמחה והלל, ומדליקים בהם הנרות בערב על פתחי הבתים בכל לילה ולילה משמונת הלילות, להראות ולגלות הנס וימים אלו הן הנקראים חנוכה והן אסורים בהספד ותענית כימי הפורים. והדלקת הנרות בהן מצווה מדברי סופרים כקריאת המגילה" (רמב"ם הלכות חנוכה פ"ג הלכה ג'). עקר ההדלקה הוא פרסום הנס, כענין האור הנראה למרחקים עצומים.

ב. קודם ההדלקה יאמר לשם יחוד כמובא בסידור, ואין די באמירת "הנרות הללו" להפטר מאמירת "לשם יחוד", שהרי מה שאומרים "הנרות הללו" הוא אחרי ההדלקה. ולא רק לפי הקבלה יש צורך באמירת לשם יחוד קודם מצווה אלא גם לפי הפשט, שהרי מצות צריכות כונה וכאשר אומר בפיו את כונת המצווה, קודם עשיתה הרי הוא מכוין באמירתו לקיום המצווה. (עיין בדברי החיד"א ב"שמחת הרגל" על שבועת, לימוד ב' במה שכתב על דברי הנודע ביהודה יו"ד צ"ג, ועיין ר"פ ח"א סי' א' ביאור ה"לשם יחוד". ועיין שו"ע סי' ס' שמצות צריכות כונה).

ג. בלילה הראשון ידליק נר אחד, ולפני שידליק יברך שלש ברכות: א) "להדליק נר חנוכה" ב) "שעשה נסים" ג) "שהחינו"; ואחרי סיום כל הברכות ידליק את הנרות. (ולסברת המקובלים אחר שמברך להדליק ידליק נר ראשון, אך רק המקובלים המברכים בכוונות יעשו כן).

ד. כשמברך "להדליק נר חנוכה" מלבד פשט הברכה, יכוין גם להדליק את התלהבות לבו בגודל הנס וישועת ה'. (עיין רמב"ם הלכות חנוכה פ"ד הלכ' י"ב).

ה. כשמברך "שעשה ניסים" יכוין מלבד נס פך השמן שהוא עיקר הנס, גם לנס המלחמה. (פר"ח, מאירי שבת וכן אמר האדמו"ר השביעי של חב"ד זצ"ל).

ו. הבן איש חי הביא סימן נאה לסדר הברכות על-פי הפסוק: "עשה לך שרף (להדליק) ושים אותו על נס (שעשה נסים) והיה כל הנשוך וראה אותו וחי". (שהחינו).

ז. מליל שני ואילך, יברך רק שתי ברכות: "להדליק" ו"שעשה נסים". אם לא ברך "שהחינו" בלילה הראשון, יברך "שהחינו" בלילה השני, או בשאר הלילות כשיזכר. (תרע"ו א').

ח. אם הדליקה אשתו בלילה הראשון והתכונה להוציא את בעלה ידי חובה וברכה "שהחינו", כשמדליק הוא עצמו בלילה השני אינו יכול לברך "שהחינו", אף שהוא עצמו עדין לא ברך "שהחינו" על הנרות בשנה זו. (עיין משנ"ב תרעו ס"ק ז).

ט. מי שבלילה הראשון היה במקום בו נפטר לגמרי מההדלקה כגון במטוס, יכול לברך שהחיינו בלילה השני, אף על פי שאשתו הדליקה וברכה בלילה הראשון (אחרונים).

י. מצות הדלקת נרות היא "איש וביתו" – דהינו איש ואשתו. לכן האשה אינה מדליקה נר בפני עצמה אלא יוצאת ידי חובה בהדלקת הנר של הבעל. על כן טוב שיעמדו אשתו ובניו לידו בשעת הברכה ובשעת הדלקת כל הנרות. (בא"ח וישב א').

יא. מי שעד היום השמיני לא ברך וגם אין לו נרות שיכול להדליק או לראות ולברך עליהם "שהחיינו" – יברך "שעשה ניסים" ו"שהחיינו" בלא שם ומלכות ויהרהר שם ומלכות בלבו. (עיין מאירי, שעה"צ תרע"ו ג', כה"ח י"ד, וראה גם בבה"ל תרצ"ב לענין פורים).

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים