חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

הלכות סוכות – ליל חג ראשון

ליל חג ראשון

נט. בלילה הראשון – אפילו אם יורדים גשמים מועטים ומצטער קצת – יש אומרים שיאכל "כזית" בסוכה ויברך "לישב בסוכה". ולדעת מרן אינו כן, (שו"ע ורמ"א תרלט סע' ה) אלא יחכה זמן מסויים עד שיפסק הגשם ורק אז יאכל "כזית" ויברך "לישב בסוכה". ובלבד שלא יהיה לו או לבני ביתו צער בגלל – המתנתם. שאם יש צער לחכות, יקדש ויאכל בבית מיד. וכשיפסקו הגשמים ייכנס לסוכה, יברך "לישב בסוכה" ויאכל "כזית" לחם, והאוכל "כביצה" תבוא עליו ברכה. (עיין שו"ע שם סע' ה. כה"ח שם ס"ק מז, עג. מ"ב שם ס"ק לה).

ס. כשמקדש ואוכל בבית, מקדש כרגיל ומברך בקידוש "שהחיינו" על החג, אך כמובן לא יברך "לישב בסוכה". ולמחרת כשיכנס לסוכה יברך "שהחיינו" פעם נוספת על הסוכה ויברך "לישב בסוכה" כשיאכל. וטוב ליקח פרי או בגד חדש לברכת "שהחיינו", אך בדיעבד אינו מעכב. (עיין כה"ח שם ס"ק עה. רמ"א תרמא ונו"כ).

סא. כשיבוא מביהכ"נ יעמוד בפתח הסוכה ויאמר "לשם יחוד" ו"עולו אושפיזין" כדלעיל. ויכנס לסוכה ויקדש, ובלבד שיהיה לילה ודאי. ואחרי הקידוש יברך "לישב בסוכה", וישב. ואחר כך יברך "שהחיינו" ויכווין גם על החג וגם על הסוכה. (בא"ח האזינו ד, ה שו"ע תרמג סע' ב ורמ"א שם).

סב. אכילת "כזית" לחם בסוכה בלילה הראשון – חובה, ויש אומרים שחייב לאכול לפחות לחם "כביצה". (54 גרם – בא"ח האזינו ו, יב משנ"ב תרלט ס"ק כב).

סג. לכתחילה לא יקדש עד צאת הכוכבים (כעשרים דקות אחר השקיעה), ועל כל פנים יזהר שה"כזית" לחם שאוכל בסוכה יהיה אחר צאת הכוכבים. (משנ"ב תרלט ס"ק כה כה"ח ס"ק זן חן).

סד. יש להקפיד לאכול "כזית" לחם בלי הפסק בינתיים, לא יותר מארבע דקות שהוא "כדי אכילת פרס", ואף שיש דעות אחרות בזה, ראוי לההחמיר בדין דאורייתא. (משנ"ב ס"ק כב כה"ח ס"ק נא).

סה. בלילה הראשון אפילו אם יורדים גשמים מועטים ומצטער קצת – יאכל "כזית" ויברך "לישב בסוכה". ולדעת מרן אינו כן, אלא יחכה זמן מסויים עד שיפסק הגשם יאכל "כזית" ויברך "לישב בסוכה", ובלבד שלא יהיה לו או לבני ביתו צער בגלל ההמתנה. שאם יש צער לחכות – יקדש ויאכל בבית מיד, וכשייפסקו הגשמים ייכנס לסוכה, יברך "לישב בסוכה" ויאכל "כזית" לחם. והאוכל "כביצה" – תבוא עליו ברכה. (עיין שו"ע תרלט סע' ה. כה"ח שם ס"ק מז, עג. מ"ב שם ס"ק לה, לו).

סו. כשמקדש ואוכל בבית, מקדש כרגיל ומברך בקידוש "שהחיינו" על החג, אך כמובן לא יברך "לישב בסוכה". למחרת כשיכנס לסוכה יברך "שהחיינו" פעם נוספת על הסוכה ויברך "לישב בסוכה" כשיאכל. וטוב ליקח פרי או בגד חדש לברכת "שהחיינו", אך בדיעבד אינו מעכב. (עיין כה"ח שם ס"ק עה. רמ"א תרמא ונו"כ).

סז. בלילה השני בחו"ל חייבים לאכול בסוכה כמו בלילה הראשון. ובלילה השני מברך תחילה "שהחיינו" ואחר כך "לישב בסוכה". (שו"ע תרסא והחונים עליו).

סח. ביום־טוב שני שחל ביום ראשון בשבוע עושים קידוש והבדלה כאחד ומברכים חמש ברכות וסימנן – יקנה"ז: יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן: א) יין – "בורא פרי הגפן". ב) קידוש – "אשר בחר בנו וכו' מקדש ישראל והזמנים". ג) נר – "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם בורא מאורי האש" (ויסתכל על הנרות שהדליקה האשה). ד)  הבדלה –  "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם המבדיל וכו' ברוך אתה ה' המבדיל בין קודש לקודש". ה) זמן – "שהחיינו".

סט. אם שכח ועשה במוצאי שבת "קידוש" רגיל ללא הבדלה, יעשה הבדלה בשעה שנזכר. וכיצד יעשה הבדלה זו? אם נזכר בתוך הסעודה ורגיל לשתות יין בסעודתו, יקח כוס בידו ויברך "מאורי האש" ו"המבדיל". ואם אינו רגיל או שנזכר אחרי האוכל, יקח כוס יין בידו ויברך שלוש ברכות "הגפן", "מאורי האש" ו"המבדיל".

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים