חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

הלכות סוכות – הלכות נטילת לולב – הברכות

הברכות

א. סדר הנטילה – נוטל את הלולב ביד ימינו עם ההדסים והערבות. שדרת הלולב תהיה כנגד פניו. ויברך "על נטילת לולב", וביום ראשון יברך גם "שהחיינו" ורק אחר כך יקח את האתרוג בשמאלו.

ב. אי אפשר לברך אחרי שלקח את האתרוג כיוון שצריך לברך על המצווה לפני עשייתה, ואם יקח את האתרוג הרי כבר עשה את המצווה, ו"כל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן". (שו"ע שם סע' ה ועיין משנ"ב ס"ק כה לשיטת הגר"א).

ג. כל המצוות צריכין לברך עליהן כדרך גדילתן, דהיינו שהמקום שבו נחתכו (האתרוג ההדס הערבה או הלולב) מן האילן יהיה למטה, וראשן למעלה. על כן כשרוצה אדם לברך על הלולב, יכול ליטול את הלולב בימינו כדרכו ואת האתרוג בשמאלו הפוך, כשהעוקץ שבו הוא מחובר לאילן נמצא למעלה. במקרה זה אין הוא מקיים בו את המצווה. והוא יכול לברך "על נטילת לולב". ואחר כך יהפוך את האתרוג שיהא מונח בידו כדרך גדילתו (שו"ע שם). אולם עדיף לברך כשהאתרוג מונח על השולחן כמו שמובא בסעיף הקודם.

ד. מברך "על נטילת לולב" בעמידה וכך גם מנענע בו. ואם בירך ונענע בישיבה – יצא. זקן או חולה יכולים לברך ולנענע לכתחילה בישיבה. (עיין כה"ח שם ס"ק סג ועיין משנ"ב ס"ק כז).

ה. מברך על נטילת לולב למרות שבידו גם אתרוג הדס וערבה, לפי שהלולב גבוה מכולן ונקראת כל האגודה על שמו. (סוכה לז ב. שו"ע תרנא סע' ה).

ו. שהחיינו – ביום ראשון של החג מברך גם "שהחיינו". אם חל יום ראשון בשבת שאין נוטלין בו לולב, או שלא נטל לולב יום או מספר ימים מכל סיבה שהיא, או שנטל לולב ושכח לברך "שהחיינו", אזי מברך "שהחיינו" בפעם הראשונה שמברך על הלולב. (כה"ח תרמד ס"ק ז. ועיין משנ"ב ס"ק ג. תרסב ס"ק ג).

ז. ביום־טוב שני בחו"ל אינו מברך "שהחיינו", אלא אם כן לא בירך ביום־טוב ראשון. (שו"ע תרסב סע' ב כה"ח שם ס"ק ג).

ח. ניענועים שאחר הברכה – נוטל את האתרוג ומעמיד אותו כדרך גידולו, שהעוקץ שבו מחובר לעץ יהיה למטה. ומקרבו אל הלולב שלא יהיה פירוד ביניהם, כשהאתרוג בשמאלו והלולב בימינו וינענע לארבע רוחות: דרום, צפון, מזרח, מעלה, מטה, מערב כדלקמן. אם זמנו דחוק, ינענע בשעת הברכה רק לצד אחד. (כה"ח תרנא ס"ק מח, פא ועיין משנ"ב ס"ק לז סדר ניענועים ובס"ק מ ההבדל בין ניענועי הש"ץ לציבור).

ט. לברך בסוכה – טוב לברך בסוכה ולנענע את כל הניענועים בסוכה שבביתו או בסוכה שבבית הכנסת. אמנם בכמה מקומות דבר זה קשה לעשות כשמתפללים בבית כנסת, על כן ישתדל כל יום לברך על הלולב ולנענע לארבע רוחות בסוכה שבביתו קודם שיוצא לבית הכנסת. ואת שאר הניענועים יעשה עם הציבור בבית הכנסת. (ועיין כה"ח תרנא ס"ק מו ותרמד ס"ק ג ומשנ"ב תרנא ס"ק ל לא).

י. ישתדל כל בית כנסת לבנות סוכה ליד בית הכנסת, כדי שיוכלו לברך שם על הלולב וכדו' קודם ההלל. (עיין כה"ח שם ס"ק מו).

יא. לא יברך על ארבעת המינים בסוכה, אם מחמת זה יאחר קריאת שמע בזמנה, או יאחר תפילה בציבור.

יב. המתפללים עם הנץ החמה אינם יכולים ליטול את הלולב לפני התפילה בסוכתם כיון שכשהם יוצאים מביתם עדין לא הגיע זמן נטילת לולב לכתחילה, לכן ישתדלו לברך עליו בסוכה שבבית הכנסת לפני ההלל. (עיין שו"ע תרנב סע' א).

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים