חפשו כאן מילה או מונח הלכתי למצוא במאגר ההלכות שתחתית הדף...

הלכות סוכות – ארבעת המינים – לולב

לולב

ל. גודל הלולב – צריך להיות ד' טפחים של "שידרה" (טפח – 8 ס"מ). שיהיה מתחילת השידרה ועד קצה השידרה 32 ס"מ חוץ מן העלין העליונים. ובשעת דחק שאין לולבין אחרים או שמחירם יקר מאוד, יקח לולב שגודל השידרה שלו 27 ס"מ. (שו"ע תרנ סע' א).

לא. אם יש לו הדסים וערבות ארוכים, יקח לולב גדול שה"שידרה" שלו גדולה בטפח מההדסים והערבות, או שיקצוץ את הערבות וההדסים מלמטה. (ובלבד שישאר בהם שיעור כדלהלן – שו"ע שם סע' ב).

לב. שידרת הלולב – צריכה להיות ישרה, שלא ינטה הלולב לימין או לשמאל כמו מגל, ולא ינטה לפנים כגיבנת. בשעת הדחק שאין לו לולב אחר – יכול לקחת לולב שנוטה לאחוריו. (שו"ע תרמה סע' ח, ט ונו"כ).

לג. אם ראש הלולב כפוף, אפילו לאחוריו – פסול. אמנם אם נוטה רק מעט, עד שלא ניכר אלא בעיון – כשר בדיעבד.

לד. מותר ליישר לולב עקום על ידי קשירתו לקרש ישר לפני החג, מכיון שאין פיסולו בא מחמת עצמו, אלא מחמת שאינו "הדר", ולכן אחרי שיישרו אותו הוא "הדר".

לה. "לולב קנרי" – יש אוסרים ויש מתירים, ובשעת הדחק אפשר להכשיר.

לו. לולב יבש – שהלבינו רוב עליו – פסול (שו"ע שם סע' ה. כה"ח שם ס"ק לה).

לז. ראש הלולב – לולב שנקטם ראשו – פסול. (שו"ע שם סע' ו). ויש אומרים שהכוונה לראש העלה האמצעי. (רמ"א שם). לפעמים יש לולב שבראשו יש חוטין דקים, והם נוטים להתנתק והוי "לולב שנקטם ראשו". לכן ישתדל אדם שלא לקנות לולב כזה. ואם קנה, יקפיד שלא יתנתקו ראשי העלין העליונים.

לח. יש לולבים שראשי הענפים מעוקלים וסגורים כמין "ף", והרא"ש ז"ל (הרב רבינו אשר ז"ל) היה מקפיד ליקח לולבים אלו שהם ודאי סגורים. ויש שאינם רוצים לולבים אלו, ולמעשה אם רק העלים העליונים כפופים ולא יותר מדי – טוב לקחת מהם. ואם העלים העליונים כפופים הרבה – יש לחשוש לדעת המחמירים שלא לקחתם. (כה"ח שם ס"ק סא).

לט. יש מקפידים ליקח לולבים שבראשם יש "קורה" שהיא קליפה חומה שעוטפת את הלולב בראשו. וכשמוצא אדם לולב כזה לא יפתחנו לבדוק אם ראשו פתוח, כיוון שכך הוא מהודר יותר. (כה"ח תרמה ס"ק כד. עיין "כפות תמרים").

מ. מעיקר הדין אם העלה האמצעי העליון פתוח כולו מאחוריו ורק נראה מחובר – הלולב כשר. (שו"ע שם סע' ג). ויש מחמירין אם נחלק כולו, אבל אם נחלק רובו מכשירין. (רמ"א שם). ויש מכשירין אם רוב העלה מחובר. (ביאור הגר"א שם), ויש מכשירין אם נחלק פחות מטפח (ט"ז שם ס"ק ד), ומיהו לכתחילה למצווה מן המובחר נוהגים ליטול לולב שלא נחלק העלה העליון כלל, כי יש מחמירין אפילו בנחלק קצת (לשון הרמ"א שם). ולכן לכתחילה יחפש אדם לולב סגור לגמרי, אך אם מחירו גבוה בשליש יותר מלולב פתוח, יכול לקנות לולב פתוח. (שו"ע תרנו סע' א). אך ישתדל ליקח את הסגור ביותר.

מא. יש להזהיר באזהרה חמורה את ה"מתחסדים" לבדוק בלולבים לראות שיהיה הלולב סגור בראשו, ותוך כדי בדיקתם פותחים את עלי הלולבים של המוכר, שבכך הם מזיקים את המוכרים וגוזלים אותם. אנשים אלו "יוצא שכרם בהפסדם" כיוון שלולב סגור אינו מעיקר הדין אלא "לכתחילה למצווה מן המובחר", אך "גזל" הוא איסור דאורייתא. לכן יזהר האדם מאוד בשעה שהוא בודק לולב אצל המוכר שלא להזיק את הלולבים (אחרונים), ואם הזיק – ישלם.

מב. יש להקפיד שהעלה העליון לא יהיה כ"הימנק", דהיינו שלא ייראה פתוח כמו "ץ". ואם הוא פתוח – פסול. (סוכה לב א. עיין ב"י תרמה ס"ק ז).

מג. עלי הלולב לא יהיו פתוחים או סדוקים. (שו"ע שם סע' א-ג).

מד. מותר להחזיר הלולב ומיניו ביום־טוב למים ולהוסיף עליהם מים, אבל לא להחליף המים. בחול המועד מצווה להחליף את המים כדי שהמינים ישארו לחים ומהודרים (שו"ע תרנד). כיום יש כיסויים מיוחדים המונעים את התייבשות הלולב ומיניו ואפשר להשתמש בהם, ואין צורך דווקא במים. (עיין כה"ח שם ס"ק ג).

error: אזהרה:© תוכן האתר מוגן בזכויות יוצרים